אחרי שנים שמ', תושבת העיר, ושניים מילדיה התמודדו עם התמכרויות, היא החליטה להפסיק להתבייש והצטרפה לאחרונה לקבוצת תמיכה עירונית שנועדה להעניק כלים להתמודדות עם בעיית ההתמכרות.
"הגעתי לישראל בגיל 20, מאירן", היא מספרת השבוע ל-mynet ו"ידיעות ירושלים". "מצאתי את עצמי מתמודדת מול שלושה בריונים – בעל מכה שמכור להימורים ושני בנים מכורים לסמים קלים. כשרואים שיש אבא ואמא מפורקים, הילד לא יכול לסבול את הכאב, הוא הולך לסמים. הם לא היו יכולים לשאת כאב רגשי והם הלכו לסמים כדי שירדימו אותם".
מתי גילית שהילד הראשון מכור? "כאמא הייתי בתרדמת. כשאמרו לי בבית הספר שהוא מעשן סמים העולם חרב עליי. במקביל הייתי אישה מוכה וסבלתי מאלימות רגשית, נפשית, פיזית וכלכלית. אני בעצמי הייתי מכורה לתרופות הרגעה מהמצב שבו חייתי. להיות אמא של ילד מכור זה גיהינום. זה התחיל כשהילד שלי היה בתיכון, וההתחלה היא סמים קלים. בהתחלה מתמכרים לסמים קלים. ראיתי חשיש אצלו. לצערי הרב הוא גם ישב בכלא".
השינוי בחייה של ר' החל לאחרונה בעקבות יוזמה של המחלקה לשירותים חברתיים בעירייה, שמפעילה יחידה מקצועית המכונה של"מ ('שיקום, ליווי, מניעה'). ההתמחות של היחידה הזאת היא במשפחות ובאנשים הסובלים מהתמכרויות וכן בשיקום אסירים משוחררים ובני משפחותיהם.
קראו גם:
כיום פועלים בעיר שני מרכזי יום שיקומיים ל'מכורים נקיים' במערב העיר ובמזרחה, שמספקים מענה קבוצתי פסיכותרפויטי, סדנאות כישורי חיים, פסיכודרמה וכתיבה יוצרת. בנוסף המחלקה מפעילה מערך תוכניות, ובכלל זה קבוצות גמילה והכנה לטיפול, קבוצות טיפוליות לאסירים שנקצבה תקופת מאסרם והם התחייבו להתמסר לתהליך טיפולי ועוד.
"אם בעבר מקובל היה להעניק את מלוא תשומת הלב לאדם הסובל מההתמכרות, הרי שכיום הצוותים המטפלים מבינים שיש להתייחס גם לבני המשפחה אשר עוטפים את המכור", מסביר גורם במחלקה. "באופן זה מתמודדים עם מצבים מורכבים של חוסר אונים, איבוד שליטה, תחושות אשמה, או לחלופין תחושות של כעס וטינה כלפי המכור.
מ' מספרת על השינוי שחל בה בעקבות ההצטרפות למיזם. "הגעתי לשל"מ במצב ריקבון נפשי ורגשי. הגעתי לשם כשהרבה דברים לא סגורים אצלי, ויצאתי עם המון מודעות עצמית. קיבלתי אהבה ללא תנאי, ונתנו לי יחס וכבוד שמעולם לא זכיתי להם. אני מרגישה אסרטיבית מול העולם. אני יושבת מול אדם, רואה אותו בגובה העיניים, לא משנה מהו בכלל. ההשכלה לא קובעת את אישיות האדם.
"בקבוצת התמיכה מצאתי בית שמזהה את ההתמכרות ויודע איך לגעת בבעיה", היא מוסיפה. "אני באתי עם בעיה ונתנו לי פתרון. לדוגמה, כשאני מדברת על הרגשות הפנימיים שלי שהיו רדומים אני משתפת את הלב שלי ללא פחד. היא נותנת לי מענה כאילו היא מתרגמת ומדברת איתי ונותנת לי תשובה שרציתי כל החיים שלי, מענה לבעיה שלי. הנשמה כאבה לי - בכיתי שם כמו שמעולם לא בכיתי. היום אני יכולה להתחיל לחלום".
