להציל את עזניית הנגב: רשות הטבע והגנים וגן החיות התנ"כי יזמו שיתוף פעולה לצורך הקמת גרעין רבייה לעזניות נגב בישראל.
מדובר בעוף ענק, אוכל פגרים, והקמת גרעין רבייה ראשון בגן החיות התנ"כי הינו צעד משמעותי בניסיונות למנוע את הכחדתו. בשלושים השנים האחרונות חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית המין בכל תחום תפוצתו ונותרו ממנו בכל אפריקה והמזרח התיכון כ-5,700 פרטים בלבד. גורם ההכחדה העיקרי הם הרעלות כנגד טורפים. הקינון הידוע האחרון נרשם באזור יוטבתה בשנת 1989.
יש לציין שעד קום המדינה היו במרחבי הנגב הצפוני, מרכז מדבר יהודה בצפון ועד הרי אילת, עשרות זוגות של עזניות נגב, מאוכלוסייה שזוהתה ע"י פרופ' היינריך מנדלסון ז"ל והוכרה בעולם כתת מין הנקרא ע"ש הנגב: Torgos tracheliotus negevensis. תת המין היה נפוץ גם בחצי האי ערב.
הקמת התצוגה החדשה התאפשרה תודות לתרומתם של ידידי גן החיות התנ"כי.
קראו גם:
אוהד הצופה, אקולוג דורסים ברשות הטבע והגנים: "כחלק מהרצון להקים גרעין רבייה והשבה של עזניית נגב העבירה רשות הטבע והגנים זוג עוזניות לגן החיות התנכ״י. מדובר בזוג היחיד שהצליח להתרבות ולהביא גוזל (נקבה) לפני שלוש שנים לאחר עשרות שנים ללא רבייה בארץ בשמורת הטבע חי בר כרמל. הזוג- עזניית ותיקות ששהו בגרעין הרבייה בשמורת חי בר כרמל, הנקבה ילידת 93 והזכר הגיע מהטבע לאחר שנלכד במלכודת נשרים ומצבו הרפואי לא אפשר להשיבו לטבע. רשות הטבע והגנים חברה בארגון גני החיות העולמי לחלקם עוזניות נגב. אני רואה בשיתוף פעולה זה עם גן החיות התנכ״י צעד משמעותי בקידום גרעין הרבייה שאנחנו שואפים להקימו בישראל לעזניית הנגב״.
ד"ר סיגלית הרץ, מנכ"לית גן החיות התנ"כי: "אנחנו שמחים להיות שותפים משמעותיים במאמץ להרבות את העוזניות ומצפים כולנו לקבל את העוזניות בירושלים. מזה שנים רבות שגן החיות התנ"כי גאה להוביל תוכניות לשימור והשבת מינים בסכנת הכחדה, או כאלה שנכחדו, בחזרה לטבע הישראלי, ביניהם ניתן למנות את השבת היחמור הפרסי, צוללי הביצות, הצב המדברי ועוד. בגן ממוקם מרכז ההדגרה הארצי לעופות דורסים וזוחלים, בו בקעו עד היום, בהצלחה, עשרות גוזלי נשר מקראי שהושבו לטבע הישראלי ואנו מקווים כי בקרוב יגיעו אל המרכז ביצי העוזניות שיוטלו בתצוגה החדשה בגן".
בשלושים השנים האחרונות חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית המין בכל תחום תפוצתו ונותרו ממנו בכל אפריקה והמזרח התיכון כ-5,700 פרטים בלבד. גורם ההכחדה העיקרי הם הרעלות כנגד טורפים. הקינון הידוע האחרון נרשם באזור יוטבתה בשנת 1989.