עם כל ההערכה למפורסמים שמופיעים בהתנדבות, יש זמרים ואנשי במה שמודים כי הם שמחים לסייע, אבל אי אפשר לצפות מהם להפסיק לפרנס את המשפחות שלהם מעכשיו ועד לסיום המלחמה.
נעמה דרדיק, זמרת יוצרת ומפיקה של 'שירת המונים', היתה הראשונה שחשפה בפייסבוק את העלבון שחשה כשרכזת ביקשה הופעה חינם וגם נזפה בה: "היום שירותים כאלה ניתנים חינם כחלק מהמאמץ החברתי". בפוסט שהעלתה לרשת כתבה בין היתר: "וכמה אתם חלק מהמאמץ החברתי? לא, אני לא מתכוונת למילואים או אוכל לחיילים… אני מתכוונת לזה שאתם, סליחה כולנו, צריכים לעבוד בחינם. תלמדו בזום, תנהלו סופר, תחלקו רהיטים, בגדים, תרופות, בחינם, ללא עלות. אה, זה לא מתאים לכולם? נכון, רק לאומנים. לכו תציגו, תשירו, תרפאו את הנפש, ללא עלות". הפוסט זכה לשלל שיתופים ולייקים ולתמיכה רחבה, אבל גם לביקורת.
"בעלי סטודנט מובטל ואני עצמאית", אמרה השבוע דרדיק. "יש לי שלושה ילדים ששניים מהם בלי מסגרות והגדולה רק בת ארבע וחצי. הבנתי שאני יכולה לתת מופע בזום, בהנחה. ייאמר לזכותן של הרכזות שהיה ברור להן שהמופע בתשלום, חוץ מזו שכתבה לי וניסתה לנדב אותי חינם".
עד כנה התחושה רווחת?
"אני בקבוצות של אומנים, ואני רואה שלחלקם לא נעים. אני עברתי את שלב הלא נעים. אני לא עובדת וזה המים והלחם שלנו. התנדבנו בדרך שלנו, הכנו אוכל לחיילים. כל אחד מתנדב איך שהוא יכול. אני מרגישה שאצלנו יש את המקום שנוצל הרבה ונוצל גם במקומות שהם לא בהכרח נדרשים וגם במקומות שיש כסף".
אילו תגובות קיבלת?
"המון אמרו שזה חשוב. רוב השנה, מי רודף אחרי מי?" תוהה דרדיק. "האומנים אחרי הרכזים. אנחנו המעצבנים. פתאום הם צריכים אותנו. במהלך השנה, האם אתה מכבד אותנו או שאתה הולך רק לאומן המוכר והמצליח? תזמינו גם את החדשים והלא מוכרים".
"עיריות יכולות לדאוג לעצמן"
חנה טורונטו מעבירה סדנאות גיטרות צבעוניות, וכאם לילדים היא מכירה מקרוב את המצוקה. "ביקשו ממני להתנדב ורציתי תקציב מסוים. אני משאירה תינוקת בבית, ואני צריכה להתארגן עם שמרטפית ולקחת מישהי שתסחב ציוד. אני יכולה לעשות הנחה, אבל לא יכולה להפסיד בגלל ש'זה המצב וכולם מתנדבים'. המשכנתה מתקתקת".
קראו גם:
אושרי מימון, שחקן פלייבק ובמאי בתיאטרון 'HAPPY JEWS', החליט יחד עם שותפו, אסף פניאל, להתנדב פעם בשבוע. "התנדבות זה משהו שכל אחד חייב לעצמו", הוא אומר, "אבל אני גם חושב שחשוב לא לקרוס מאשר להתנדב, כי אחרי המלחמה, אם יהיו פה אנשים מרוסקים המדינה תצטרך להרים אותם. צריך להתנדב במידה שאדם יכול להרשות לעצמו".
חשוב לו גם לעשות הפרדה בין בקשות של יחידים לפנייה מגופים ציבוריים. "לעומת חיילים, מועצות ועיריות יכולות לדאוג לעצמן. אני גם מכיר מקרים שהזמינו אומנים סתם - במקרה אחד האומן ביקש שישלמו לו והמועצה סירבה כי הם לא היו בטוחים שמישהו בכלל יבוא. אומן אחר שאל בסיום המופע כמה ילדים מפונים ורק אחד הרים את היד".
"תרבות לפריפריה זה המון כסף"
חיה לאה עזר, מפיקה מ'קול הבמה הפקות' ורכזת תרבות בשכונת רחביה, מבינה את התסכול שחשים חלק מהאומנים. "מבקשים להתנדב בחתונה, באירוסין, ומבחינתי זו הזיה. גם למפונים אפשר למצוא תקציב. לא מאה אחוז, אבל משהו. אני לא מסוגלת להביא אומנים בחינם. אני מכירה אומניות שמותשות מלהופיע הרבה. אומן אוהב להופיע וגם זה הזמן שלו להחזיר לקהל, אבל אל תנצלו את זה".
היא גם מזכירה כי למשרד התרבות יש תקציב מיוחד שמיועד לאירועים עבור תושבי הדרום. "מה עם מיזם 'רוח תרבות' שלא פועל? תביאו את התקציב שלהם, הרי זה תקציב עבור תושבי הדרום. תביאו אותו, עוד מעט נגמרת שנה. תרבות לפריפריה זה המון כסף. תשתמשו בו".
ממשרד התרבות נמסר: "תפקיד המשרד העיקרי הוא שמוסדות התרבות הנתמכים לא ייסגרו. יחד עם זאת ראינו שיש מצוקת אמנים ולכן הגדלנו את הקרן ליוצרים במצוקה מ־2 מיליון ל־6 מיליון שקלים. מלבד זאת משרד התרבות העביר 10 מיליון שקלים לחברה למתנ"סים, לטובת רשויות מקומיות בהן יש מפונים, ובנוסף הקצה עוד 5 מיליון שקלים שצריכים להינתן למפונים מהדרום ומהצפון במתקני הקליטה שלהם, לבתי החולים עבור פעילות הפוגה לחיילים שנפצעו במלחמה, נוער בסיכון ובתי הורים.
לגבי 'רוח תרבות' הסבירה גלית והבה שאשו, ראשת מינהל תרבות ואומנויות במשרד, כי: "רוח תרבות לא רלוונטי עכשיו, כשהשר הודיע לחברה למתנ"סים שהמיזם נסגר, הוא רצה לתת לתושבי הפריפריה משהו משודרג. בכל אופן הכספים האלה לא יהיו. הכל הועבר למאמץ המלחמתי".
