״מסעדת שאנטי בירושלים, מוסד ירושלמי מ-1992 יסגר, מקום מתוק עם אוירה ביתית וחמימה, תודה לכולם על שנים נפלאות״: כך, בהודעה תמציתית, קצרה וצנועה, מסעדת השף שאנטי, השוכנת באחת הסמטאות החבויות של נחלת שבעה הודיעה על סגירתה אחרי 31 שנים של פעילות. מדובר באחד מהמוסדות הקולינריים הטובים, הידועים והחשובים ביותר בחיי הלילה של הבירה, שנוסד ב-22 בספטמבר שנת 1992 והיה אחד מהמסמלים הבולטים של הסצנה החילונית בעיר.
את בר-המסעדה הקימו השפים אילן גרוסי (צ׳אקרה, סאטיה) וירון גור, אליהם חבר לאחר מספר שנים השף אלון סלע, שנשאר והוביל אותה עד היום. היא שכנה בבית אבן ירושלמי, הממולא בקשתות ושטיחי רצפה מהמאה הקודמת יחד עם מטבח שהציע תפריט מגוון ועשיר ואווירה קסומה. היא פעלה 7 ימים בשבוע והציעה תפריט מגוון שכלל בין השאר פסטות, בשר, דגים, פירות ים וקינוחים איכותיים. היא שרדה את התקופות הקשות ביותר של ירושלים — מגל הפיגועים של אמצע שנות ה-90, דרך האינתיפאדה השניה, משבר הקורונה ועד למלחמה הנוכחית.
"גידלנו כאן שני דורות״, מספר סלע. ״היום כבר באים אלינו הילדים של מי שהיה פה בצעירותו. עברנו אינתפאדות, פיגועים, את עבודות הרכבת הקלה וגם את הקורונה. זה בהחלט לא פשוט כל פעם להתרומם מחדש ולייצב את העסק".
שאנטי היה מקום בילוי פופולרי למרות שלא שכנה במתחם כלשהו, אלא היתה ממוקמת בסימטה נסתרת ולא ברחוב ראשי. בליינים רבים שפקדו את המקום הפכו במהרה לקהל קבוע. בין הקבועים המפורסמים של המקום היה גם אייל פלד שהנחה את תוכנית הטיולים הידועה ״מסע עולמי ב״טלעד״, ערוץ 2. סלע מספר: "אני זוכר עד היום שפעם עשו איזה פרומו לתוכנית של אייל פלד וראיינו אותו בפריים טיים ושאלו אותו מכל המקומות שטייל בעולם איפה יצא לו לטעום את האוכל הכי טעים. הוא לא היסס ואמר ישר בשאנטי בירושלים. יממה לאחר מכן, בשישי בערב, היה לנו את הערב הכי עמוס מעולם ונשברו כל השיאים. זה היה ממש לא ייאמן".
התגובות לסגירה לא אחרו לבוא. "את רוב ימי ההולדת שלי חגגתי שם, כולל האחרון, 47 למי ששואל. לא מעט ימי שישי ארוחות משפחתיות המקום היה לי ולמשפחתי לבית חם, טעים ומנחם. מוסד קולינארי ירושלמי״, כתב אחד הלקוחות הקבועים. אחר הוסיף: ״נוסטלגיה… בלימודיי באוניברסיטה בשנות ה-90, כשהיינו אוכלים את הפתאי המטורף והסלט עוף החלומי״. לקוחה נוספת כתבה: ״צער עמוק, עוד פינת חמד ירושלמית שנגרעת מהרשימה המצטמצמת״.
אחד מהמאפיינים של המקום הזכורים לכל הבליינים הקבועים היו שעוני החול התלויים על הקיר, שהיו הסמל של המקום. על פי המסורת של המקום, כל מי שחזר מחו"ל היה צריך להביא שעון חול יצירתי כלשהו שמצא בחנויות המזכרות. כל האוסף היה תלוי על קיר המקום. סלע שומר את האוסף עד היום.
שאנטי תיזכר גם בתפריט המושקע שלה שלראשונה אז היה מהפכני והציע לצד האלכהול מנות מגוונות ומושקעות ולא רק צ׳יפס לצד הבירה. בין המנות הבולטות היה ניתן למצוא את סלט עדנה, פד תאי, אורז ביראני וסלט עוף. מדי פעם, גם בשנים האחרונות החזירו בסופי שבוע או לבקשת הקהל חלק ממנות הדגל הללו לתפריט הרגיל.
עוד בחדשות:
עכשיו כל זה יישאר כנוסטלגיה ירושלמית. עוד אבן יסוד מיתלוגית בחיי הלילה של ירושלים האהובה נסגרה ונעלמת מהנוף. תודה על כל השנים.
פורסם לראשונה: 20:39, 04.11.23
