האטרקציה הכי "חדשה" בעיר היא למעשה הנגשה של אחד מהממצאים היותר קדומים שנתגלו כאן. מתחם 'הרובע ההרודיאני' ששוכן מתחת לישיבת הכותל בעיר העתיקה, שעבר בשנתיים האחרונות שידרוג מקיף, הפך עכשיו למוזיאון חי.
המבקרים מתהלכים בתוך האתר עצמו, ממש על הפסיפסים העתיקים (עם כיסוי חוצץ לנעליים), צופים בהולוגרמות הנעות על הקירות שמספרות את סיפורן של המשפחות האמידות ביותר בעיר בתקופת בית שני עד החורבן. באמצעות משטחי הזכוכית ניתן לעמוד מעל הממצאים העתיקים ולהתרשם בצורה בלתי אמצעית כיצד נראו חייהם של נכבדי ירושלים, ממש עד לרגעים האחרונים: כדי יין עתיקים וספסלי אבן כבדים, מקוואות פרטיים ואמבטיות שנמצאו בכל בית וגם פרסקאות (ציורי קיר) ופסיפסים המעטרים את הרצפות והקירות. בשנתיים האחרונות עבר המתחם, שנחשף אחרי מלחמת ששת הימים ומאז קפא, מתיחת פנים והתאמה לתיירים במאה ה-21.
יוקרה מנקרת עיניים
אם היו עורכים את אירוע הארכיטקטורה 'בתים מבפנים' לפני 2,000 שנה, לבטח כך זה היה נראה. מדובר בשכונה מפוארת, על גבול מנקרת עיניים, במונחים של העת העתיקה. באותה תקופה ירושלים היתה מחולקת לשניים: בעיר התחתונה חיו העניים ופשוטי העם ובעיר העליונה התגוררו הכוהנים הגדולים, בני משפחות אצולה ושושלת המלוכה של הורדוס, לצד האמידים ופרנסי העיר.
מתחם המבקרים כולל ארבע דירות פאר ענקיות בנות כ־400 מ"ר כל אחת, באתר בו רמת השימור היא מהגבוהות ביותר ובו נתגלו מהממצאים הנדירים ביותר בעיר העתיקה. בין היתר מוצגים אביזרים מזכוכית, הנחשבים לכלים מאוד נדירים בתקופות המדוברות ואשר רק עשירים ובעלי אמצעים יכלו להרשות אותם לעצמם. מכיון שמדובר בשכונה בה גרו משפחות כהונה ואנשים המשמשים בקודש שהקפידו מאוד על טהרה, בכל דירת פאר הוקמו מקווה ואמבטיה פרטית. אפילו הפסיפסים שנחשפו כאן, בחלקם התגלו אחד על גבי השני. בהקבלה להיום זה כמו שתחליפו מדי פעם את השטיח בבית, אז כך עשו זאת בסוף ימי בית שני.
המתחם נחשף לאחר כיבוש העיר העתיקה ב-1967 ונחפר על ידי הארכיאולוג נחמן אביגד שאף כתב ספר שהקיף את כל הממצאים והתגלותם. כדי לשמר ולהציג אותם לקהל הרחב אך לא "לבזב" שטח אדמה יקר ברובע היהודי הצר הוחלט להקים קומת עמודים גבוהה ממלט יצוק ולבנות את הישיבה גבוה מעל לדירות הפאר העתיקות.
סיבוב בשכונה
"הרעיון שלנו היה ליצור משהו חוויתי", מסביר מנהל מחלקת התיירות של החברה לפיתוח הרובע היהודי, נדב מונק, "לא עוד מוזיאון ארכיאולוגי שמסתכלים בו על ויטרינות סגורות ואסור לגעת בממצאים. כאן הכל ההפך. אתה מתהלך בתוך הממצא ונהיה חלק מהחוויה. יחד עם ההולוגרמות ההרגשה היא כאילו אתה חי ונושם את האווירה שהיתה פה בסוף ימי בית שני, את העושר והפאר. ממש כמו זבוב על הקיר שעף אחורה בזמן. התכנים פה בנויים למירב הגילאים ומותאם למשפחות, כך שחלק מהם אולי נראה קצת ילדותי לקהל בוגר יותר, אבל בסך הכל מדובר בחוויה רב חושית שכל אחד יוכל ליהנות ממנה".
קראו גם:
מונק מציין כי כרגע גירסת הליווי הקולי שמאפשרת גם לבודדים להסתובב ללא מדריך, קיימת בגירסת פיילוט בשפה העברית בלבד, אבל שבעוד מספר שבועות תעודכן גם הגירסה האנגלית.
לא רק בדרך לכותל
במשך שנים ארוכות, רבים מהמבקרים בין החומות ראו את הרובע היהודי כלא יותר משכונת מגורים אותה חוצים בדרך לכותל המערבי. לכן בחברה לפיתוח הרובע היהודי מרכזים מאמצים לשבור את הקונספציה הזאת באמצעות אטרקציות תיירותיות מושקעות. המטרה כמובן היא למשוך אליהן קהל באופן עצמאי, ולא רק קבוצות שעוצרות לאכול או לקנות מזכרות 'על הדרך'. כך למשל, הושקעו בשיפוץ הרובע ההרודיאני כ־15 מיליון שקל, וכך גם נהגו במרכז דוידסון ששודרג לפני כחצי שנה.
מונק: "יצרנו חבילה של ארבע אתרי תיירות ברובע בכרטיס משפחתי אחד שיהיה תקף עד סוף אוגוסט, ב־200 שקל למשפחה עם שלושה ילדים (כרטיס מבוגר לרובע ההרודיאני לבדו עולה 30 שקלים - ק.פ). מי שמגיע לעיר למספר ימים, וכמובן שגם הירושלמים, יוכל להקדיש יום לרובע ההרודיאני ויום נוסף לאתר השני. אפשר לרכוש כרטיסים בקופת הכניסה אבל ההמלצה היא לקנות מראש כדי לחסוך עוגמת נפש במידה ובשעת ההגעה האתר יהיה מלא".
המקום פתוח בימים ראשון עד חמישי מ־9:00 עד 17:00, ולדברי מונק, בהיעדר תיירות חוץ מאז פרוץ המלחמה, המתחם, כמו יתר אתרי הרובע, סגור בימי שישי. עוד ציין כי כחלק מסיורי הסליחות שיחלו להתקיים באיזור בעוד מספר שבועות, יערכו ברובע ההרודיאני הופעות מוזיקליות של פיוטי ימים נוראים.
