הרשימה המסתורית שהעירייה מסרבת לחשוף: משרד הפנים בודק תלונה של חבר המועצה יוסף שפייזר, אשר טוען כי בכיכר ספרא מסתירים ממנו מידע על מבנים מסוכנים, בניגוד לפקודת העיריות.
ב-12 בנובמבר חשף mynet ו"ידיעות ירושלים" כי בירושלים נרשם זינוק במספר הפניות אל המחלקה למבנים מסוכנים בעירייה. כך, מ-5 באוקטובר ועד 28 בחודש התקבלו בכיכר ספרא 99 פניות של אזרחים מודאגים, כאשר שנה קודם לכן, באותה תקופה, התקבלו 44קריאות. במחצית השנייה של 2021 גם התקבלו במוקד העירוני 640 פניות בנושא של מבנים מסוכנים, לעומת 460תלונות בתקופה המקבילה ב-2020.
למרות פניות חוזרות ונשנות של "ידיעות ירושלים", בעירייה סירבו לחשוף את רשימת המבנים המסוכנים בבירה. זאת אף שבאתר של עיריית תל אביב פרסמו לאחרונה רשימה ובה מאות מבנים הנמצאים בסיכון. המידע כלל פירוט מלא - האם המקום מאוכלס, האם הוא מחויב בשימור, ומה התאריך האחרון שבו ביקר נציג הרשות המקומית במקום. בדוח המפורט גם כתוב מה סטטוס הטיפול במקרה, ובכלל זה אם הנושא נמצא בהליך משפטי, או אם ניתנה לבעלים ארכה לתיקון המפגעים וכדומה.
ראוי להזכיר במאי האחרון ציינו בירושלים 20 שנה ל'אסון ורסאי', שבו התמוטט אולם אירועים בתלפיות. בחתונה שנערכה במקום נהרגו 23איש וכ380- מהאורחים נפצעו. ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס ורדימוס זיילר הפנתה אצבע מאשימה גם לכיוון עיריית ירושלים והדרך שבה טופלו בבירה מבנים מסוכנים. הדבר הוביל לתביעה, וב-2017 נאלצה העירייה לפצות את נפגעי האסון ב-70 מיליון שקל.
למרות כל זאת, בעירייה סירבו לחשוף את הרשימה המלאה של המבנים המסוכנים וטענו "מאחר שמדובר במידע בעל רגישות עיריית ירושלים אינה מפרסמת אותו לציבור כמידע גולמי".
"אין היגיון להסתיר"
בעקבות הפרסום באתר וב"ידיעות ירושלים" חבר המועצה שפייזר ('התעוררות') הגיש שאילתה לראש העירייה משה ליאון, וביקש פירוט מלא על מצב המבנים המסוכנים. לטענתו, "עיריית ירושלים חייבת לנהוג כמו עיריית תל אביב וערים אחריות נוספות ולחשף בפני הציבור את רשימת מבנים המסוכנים. הרי שאין היגיון להסתיר מידע, ואלו מסוג הדברים שחובה לחשוף".
שפייזר גם טען: "כל רוכש דירה בירושלים זכאי לדעת האם הבניין שבו הוא קונה הוא מבנה מסוכן״. אחרי שקיבל מענה חלקי ומתחמק מליאון, שפיזר דרש לעיין ברשימת המבנים המסוכנים בהתאם לסעיף 140 א' לפקודת העיריות. סעיף זה מעגן את זכות העיון של חבר מועצה במסמכים של הרשות המקומית, אולם בעירייה סירבו לבקשה.
בתגובה, שפייזר שלח לאחרונה מכתב תלונה חריף כנגד העירייה, לממונה מחוז ירושלים במשרד הפנים, חיים יפרח. "כחבר מועצה פניתי לגורמים בעירייה לפי סמכותי לקבל מידע", כתב חבר האופוזיציה, "קיבלנו תשובות לא מספקות ולא ברור למה העירייה ממשיכה להסתיר את המידע מהציבור. אני פונה אליך בבקשה להורות לעיריית ירושלים לחשוף את הפרטים הרלוונטיים".
למרות פניות חוזרות ונשנות, מהעירייה לא נמסרה תגובה על התלונה של פייזר עד למועד פרסום הכתבה. ממשרד הפנים נמסר: "פנייתו של חבר המועצה יוסף שפייזר, התקבלה במשרד ונמצאת בטיפול".
מהעירייה נמסר: ""נכון לסוף שנת 2021, ישנם 595 תיקים פעילים בטיפול המחלקה למבנים מסוכנים בעיריית ירושלים. רשימת המבנים המסוכנים הידועים לעירייה מנוהלת בקפידה ונמצאת במעקב שוטף. כמובן שמתקיים דיאלוג רציף עם בעלי הנכסים ועדכון בדבר הפרטים הרלוונטיים לנכס".
