האחות שמטפלת באלה שהגזימו עם המצות, המתנדבת שמפיגה את הבדידות, ומוקדנית 106 שמתגייסת למצוא חפצים אבודים - לכבוד חג הפסח, שוחחנו עם הירושלמים שדואגים שתוכלו לחגוג את פסח בשקט.
9 צפייה בגלריה
הירושלמים ששומרים עליכם בחג
(צילום: ארגון 'ידידים', פרטי, עיריית ירושלים וכבאות והצלה י-ם)
"התושבת פרצה בבכי"
עמנואל שורקי וחלא ברהום, מוקד 106
מתברר שהנקיונות בערב פסח כוללים גם לא מעט מקרים של עוגמת נפש. במוקד 106 של העירייה זוכרים היטב את ערב החג שבו התקשרה תושבת וביקשה עזרה במציאת מזרן שאותו זרקה אל מחוץ לביתה. היא גם סיפרה שהמזרן כבר נאסף על ידי משאית עירונית, שמתגברת את פינוי הפסולת בעיר בימים שלפני חג הפסח.
המוקדנית חלה ברהום, שקיבלה את הפנייה, העבירה אותה באופן מיידי למנהל הנפה, אהרון פרץ, והוא מיהר ליצור קשר עם העובד בילאל טורק, וזה איתר את המשאית. אחרי חיפוש של כמה דקות נמצא המזרן, וכאשר הוא הוחזר לתושבת היא פרצה בבכי. מתברר שבתוך המזרן היו שקלים, דולרים וזהב בשווי כולל של כ־20 אלף שקל.
"הרגשתי את המצוקה של התושבת ואת חוסר האונים שבו היא נמצאת", סיפרה ברהום. "הפעלתי את כל הצוותים הרלוונטיים עד למציאת המזרן וכל מה שהיה בתוכו, הכסף המזומן והזהב. שירות טוב הוא כמו ניקיון, שניהם דורשים תשומת לב יומיומית. הייתי קשוב וממוקד עד להשבת המזרן לבעליו, עם כל מה שהיה בתוכו".
קראו גם:
במקרה אחר, יום לפני פסח התקשר תושב למוקד וסיפר שהתפילין שלו נפלו בטעות לפח מוטמן ברחוב ולינשטיין 75 שברמות. המוקדן עמנואל שורקי הופתע מהפנייה. הוא מיהר לחבר את הפונה לאיציק אלון, מפקח התברואה של אותו אזור. אלון ביקש מהתושב לעמוד ליד הפח ולוודא שלא זורקים זבל לפח עד שהוא עצמו מגיע למקום בתוך דקות ספורות. למקום הוזמן גם רכב שהניף את המכל, פיזר את תכולתו, ואחרי כמה דקות של נבירה נמצאו התפילין האבודים. התושב חיבק את נציג העירייה והודה לו בחום.
"העבודה במוקד העירוני לפני פסח היא לא פשוטה כלל", מסביר שורקי. "ערב חג זה אחד הפיקים הגדולים שיש במוקד. אנחנו מוצפים בעיקר בפניות בנושא ניקיון, נושא שמאוד חשוב לעירייה. הרבה אנשים עושים את ההכנות לפסח ומוציאים המון פסולת מהבתים. מרבית פניות התושבים באשר לפינוי פסולת מגיעות למוקד, והוא שמתאם פינוי מול צוותי אגף התברואה. בנוסף יש פניות רבות בנושא הגעלת כלים וביעור חמץ, שגם להן אנו נותנים מענה בשמחה".
ההצלה של הרב שנחנק ממצה
יוסי רפאלי, חובש ב'איחוד הצלה'
כבר יותר מ־20 שנה שהחובש יוסי רפאלי מ'איחוד הצלה', תושב שכונת גאולה, רגיל לצאת לקריאות חירום ביום ובאמצע הלילה, בשבתות וגם בחגים.
לפני מספר שנים הוא הוזעק באמצע ליל הסדר לביתו של הרב משולם דוד הלוי סולובייצ'יק, שבינתיים הלך לעולמו ובשעתו היה אחד מבכירי הרבנים בציבור החרדי. "הייתי עם הוריי וילדיי ברחוב זכרון משה שבשכונת גאולה וקראנו את ההגדה", שחזר השבוע, "ופתאום קיבלתי קריאה ממוקד 'איחוד הצלה' שיש מחוסר הכרה לאחר חנק ממצה ברחוב עמוס, וזה ממש קרוב אלינו הביתה. סגרתי את ההגדה, עליתי על האופנוע, והגעתי בפחות משתי דקות למשפחת הרב.
"כשהגעתי היו מבוהלים ואמרו לי שהרב במצב חנק. הוא שכב על המיטה, פתח את הפה וראיתי חתיכה קטנה של מצה תקועה בגרון. נתתי לו שתי דפיקות על השכם וזה השתחרר. בני המשפחה עמדו בצד והמתינו באיפוק לראות כיצד הרב מגיב לטיפול שנתתי לו.
"הרב הקשיש חזר להכרה ולשליטה מלאה, והמזל הוא שזה לא היה חנק בחסימה מלאה. הרב סירב להתפנות ואחרי 20 דקות סיימתי את הטיפול. הרב המשיך עם המשפחה את הסעודה של ליל הסדר, וקבוצה מתלמידיו הצטרפה להמשיך איתו. הם הודו לי וחזרתי אל המשפחה. כמה שבתות לאחר מכן פגשתי את הרב, הוא הודה לי על הטיפול ואפילו בירך אותי".
מכות פסח: מגזימים עם המצות וארבע הכוסות
אודיה תל צור, אחות ראשית במיון - הדסה עין כרם
״ערב ליל הסדר ידוע כחג שבו מתכנסת יחד כל המשפחה ונהנית מקריאת ההגדה וממאכלים מסורתיים. גם אצלנו, במרכז לרפואה דחופה שבהדסה עין כרם, יש מסורות שנשמרות לאורך השנים ומאפיינות את ליל הסדר.
מי שבוחרים לעבוד במשמרת ערב החג מכירים היטב את הלילה המיוחד הזה ואת המטופלים שמגיעים איתו - במשך שנים הכרנו מקרוב וטיפלנו במי שהגזימו באכילת מצות ולא הסתפקו ב'כזית'. אלה בעיקר קשישים, אשר סובלים מכאבי בטן קשים, ולעיתים גם ילדים, שמגיעים עם אותן תלונות יחד עם הוריהם.
חשוב לדעת שאכילה מופרזת של מצות עשויה לגרום לעצירות מוגברת בקרב מי שסובלים מהמצב הזה באופן שגרתי, אבל גם למי שלא. הצד השני הוא של אלה שבגלל המצות סובלים משלשולים ממושכים, ואז הם נזקקים לטיפול בעירוי בשל החשש לאיבוד נוזלים ומלחים. לכן לכל אחד כדאי לבחון בהדרגה את השפעת אכילת המצות על מערכת העיכול שלו.
מאפיין נוסף של ערב החג והימים שקודמים לו הן פגיעות חמורות כתוצאה משימוש בחומרי ניקיון חזקים. בין שאלה תינוקות שזחלו בנחישות לעבר בקבוקים המכילים חומרי ניקוי, ובין שאלה נשים וגברים ששאפו אדי אקונומיקה או מסיר שומנים. אנו פוגשים אותם במיון עם הרעלה ואפילו כוויות בדרכי הנשימה או צריבה בעיניים, וברור שנקיונות הם כבר לא יספיקו לסיים השנה.
ותיקי המחלקה זוכרים מקרים משעשעים כמו חוגגים שהגזימו עם ארבע כוסות היין והכפילו או שילשו אותן, אבל לשמחתנו אלה מקרים בודדים שפחות מאפיינים את ערב ליל הסדר.
אלה שזקוקים לטיפול רפואי בערב ליל הסדר או לאחריו, מתקבלים אצלנו על ידי צוות מחלקת רפואה דחופה, כבכל ימות השנה, בהמון אכפתיות ודאגה ובמקצועיות. תהיה הסיבה אשר בגללה הגיעו - כאן יוענק להם הטיפול הכי טוב שיש".
לתמוך נפשית במי שקורסים בחג
רחל מאיר, מנהלת סניף ער"ן בירושלים
"שעת לילה מאוחרת, ערב חג. בחלונות הבתים אורות דולקים. אנשים שקועים בהכנות לחג, ריח תבשילים נישא באוויר. אני רואה שעל הקו ממתינים שמונה אנשים למענה. הם כרגע במצוקה וזקוקים למענה של מתנדבי ער"ן.
"'ער"ן שלום', אני אומרת בקול עייף אל הפומית. זו אינה המשמרת שלי, אך מספר הממתינים הגדול שובר את ליבי. מהעבר השני נשמע קול אישה, קצת לא ברור, קצת רועד.
'איפה אהיה בחג? אני לא יכולה לצאת מהבית. אף אחד לא נכנס לפה. אף אחד לא מדבר איתי'. לפתע ריח התבשילים מעלה בי קבס. האורות הדולקים, קולות הצחוק וההכנות מסביב נשמעים לי גסים ומנוכרים ותוקפניים.
"אני משוחחת איתה כמה דקות, מקשיבה לסיפור חייה הקשה, לבדידותה הצורבת. משהו מן הכאב הזה נותר בי כשהשיחה מסתיימת והיא אומרת לי: 'תודה שדיברת איתי. תודה שהקשבת'. ואני לא רוצה להקשיב לה - אני רוצה באותו רגע להיכנס למכונית ולנסוע אליה, לחבק אותה ולהגיד לה: 'העולם לא כזה רע. תראי, האביב מגיע, ריח פריחה באוויר. יבוא הקיץ ותלכי לים ותוכלי לצחוק. והנה, אני איתך. את לא לבד'.
"אבל את כל זה אני לא יכולה לעשות. אני מקשיבה לה, אני מרגישה אותה, אני שומעת את התודה שלה ומתביישת שכזה הוא העולם, כל כך לא צודק! בליל הסדר אני אשב עם משפחתי, אגיש להם מטעמים, נשיר מה נשתנה, נצחק ונקרא את ההגדה. בלב שלי עמוק בפנים נמצאת האישה הזאת אי שם בדירה חשוכה, כל כך לבד. אולי גם היא מרגישה שאני חושבת עליה?"
האורח ב'סדר ציבורי' החליט להמשיך לחיות
הרב דובי ערנטרוי, שליח חב"ד בשכונת בית הכרם
"אחרי מלחמת העולם השנייה הגיע לביקור אצל הרבי מלובביץ' מנהיג הפדרציה היהודית של צפון אמריקה, שהציע להשאיר ליד שולחן בסדר כיסא ריק לזכר היהודים שנרצחו בשואה. הרבי הציע שבמקום כיסא ריק יביאו עוד יהודי שיישב שם ליד השולחן וזו תהיה מורשת חיה ואמיתית לבטחון העם היהודי.
"זו המטרה של כל שלוחי חב"ד בארץ ובעולם. בירושלים יש עשרות בתי חב"ד שמקיימים סדרים ציבוריים בתמיכת העירייה - כל מי שרוצה מגיע, לא שואלים שאלות. הוא מגיע והולך מתי שהוא רוצה ללא הגבלות.
"אצלנו בבית הכרם זו השנה השישית שאחנו נארגן בשכונה את ליל הסדר הציבורי, שבו משתתפים כ־60 עד 80 איש. אנשים ערירים, עולים, מבוגרים שרוצים לחגוג את ליל הסדר כהלכתו. יחד איתי יהיו אשתי וארבעת הילדים, שיודעים שהסדר שלנו מוקדש לכל מי שאין לו סדר. הייתי מזמין אלי הביתה את כולם, אבל הבית קטן ולא יכול להכיל את כולם, אז אנחנו נהיה באולם גדול".
בכל שנה יש סיפורים אנושיים מרגשים של אנשים שמתארחים בסדר הציבורי של הרב ערנטרוי בן ה־27. "היה לי סיפור של אדם שהגיע לחגוג איתנו יחד עם בתו. הוא נראה מדוכדך בהתחלה, ועם התקדמות הטקס, לפי מבט פניו, ראינו שהוא שמח יותר. לאחר החג הוא סיפר שהוא גרוש מאשתו והחליט שהוא רצה להחזיר את הבת לאמה ולסיים את חייו. השמחה בחג נתנה לו תקווה להמשיך בחייו.
"דווקא בתקופה שהמצב הפוליטי מורכב נדרש העניין של האחדות עם כל היהודים, מכל גוני הקשת. זה מה שרואים אצלנו בחב"ד - לא שואלים אנשים מה דעותיהם הפוליטיות, או בכל נושא אחר. אם הוא יהודי הוא מוזמן להגיע לליל הסדר ולחגוג אותו כהלכתו, וזו האחדות האמיתית של עם ישראל".
"לא חוזרים הביתה עד שכל העיר נקייה מקריאות"
יונה אנגל, מתנדב בארגון 'ידידים
'
אם תיתקעו עם הרכב בשעות שלפני ליל הסדר, תוכלו להתקשר בטלפון למספר 1234, ואחד מתוך אלפי המתנדבים של ארגון 'ידידים' יגיע לסייע לכם ללא תשלום. יונה אנגל (57), תושב העיר ומתנדב ותיק בארגון בצוות דרום י־ם, מונה לפני כשנה למנהל הדרכות של מחוז ירושלים בעמותה.
"כאשר שואלים אותי מה אני עושה בחיים", הוא מספר, "אני לא משיב על המקצוע שממנו אני מתפרנס אלא עונה 'אני מתנדב בידידים'. הפעילות בארגון נותנת לי הרגשה טובה ומשמעות. החיוך שמקבלים מהאנשים בזמן שנותנים סיוע נותן לי כוח לעזור ולצאת לעוד אירועים. מדובר בצוות של אנשים נפלאים בעלי לב ענק שלימדו אותי את המושג 'לתת שירות עם חיוך'. יש סיפוק אדיר כאשר מחלצים תינוק מרכב נעול בזמן קצר בלי לשבור חלון, לא משנה אם זו גם פעם עשירית. יצא לי לצאת גם לכמה חילוצים של כלב מרכב נעול. אירוע אחד זכור לי במיוחד. לילה אחד בקיץ שרבי התעוררתי במקרה בשעה 4:00 לפנות בוקר. הסתכלתי על הנייד וראיתי שבדיוק יצאה קריאה על כלב נעול ברכב. התלבשתי בשיא המהירות כאילו הייתי שוב בטירונות הצה"לית.
"לפני שנתיים, שעה לפני כניסת ליל הסדר אני בדרך לאחי. נסעתי משכונת קטמון הישנה להר נוף, ואני רואה מונית עוצרת באמצע נתיב נסיעה, בגלל פנצ'ר. מייד יצאתי, שמתי אפוד, הבאתי את המברגה, ניגשתי לנהג מונית מבוגר, בן מיעוטים שלא ידע מה זה 'ידידים' ולא הבין מה אני רוצה ואמרתי לו: 'יש לי מברגה מתקדמת. תן לי לעזור לך'. הוא היה קצת בהלם ומייד חייך. בתוך שלוש דקות החלפתי לו גלגל, ואפילו פינקתי אותו בבקבוק מים קרים - קיבלתי המון ברכות והוא יצא לדרכו.
"כאשר התחלתי להתנדב לא חשבתי בכלל לצאת לקריאות בחורף. אני לא חובב מזג אוויר חורפי, אבל אז חשבתי על הפונים לסיוע. הם בטח היו מעדיפים להיות בבית החם במקום ברכב תקוע בלי חימום ובאמצע סערה. אז אמרתי לעצמי לא לוותר וקדימה, מתלבשים כמו שצריך ויוצאים החוצה. יוצא שבסיום הקריאה לוקחים עוד קריאה ועוד קריאה, ובין הקריאות, עם התרמוס שיש לי מחלקים גם קפה/תה. פעם אחת אף יצא לי לעזור עם מים חמים לאמא שהיתה צריכה להכין פורמולה לתינוק. אצלנו בצוות דרום י־ם יש אמירה שאני משתדל ליישם, והיא: "לא חוזרים הביתה עד שכל העיר נקייה מקריאות".
חילוץ לכודים במקום ליל סדר בתחנה
טפסר משנה אלי אדרי, כבאות והצלה
לאורך קריירה של 27 שנים במערך הכיבוי וההצלה, טפסר משנה אלי אדרי פספס חגים רבים עם המשפחה. "לפני כ־12 שנים הייתי קצין משמרת בערב פסח ונערכנו לליל הסדר ובישולים. ארוחת חג בתחנה, היא בדיוק כמו בבית - דגים, סלטים וכל טוב שהכבאים מבשלים לעצמם. כל היום נערכנו ואיך שהתחלנו לקרוא את ההגדה, קיבלנו קריאה על שריפה בדירה באזור מאה שערים, הכוללת לכודים.
"עזבנו כמובן את ארוחת החג שלנו ויצאנו לשטח. התברר שזו משפחה שגם היא היתה בהכנות בהכנות לחג, ופרצה אצלם שריפה במטבח שגרמה נזק רציני לבית. אחרי שכיבינו את האש, הצענו למשפחה לבוא איתנו ולחגוג איתנו את החג, אבל הם סירבו. חזרנו בשתיים בלילה לתחנה, סיימנו את הסדר כשכולנו מפוייחים והאוכל קר. מה שחשוב בכל הסיפור הוא שהצלחנו להציל את כל מי ששהו בדירה שבה פרצה האש".
אדרי (48), מפקד תחנה אזורית הבירה מרחב דרום ומזרח העיר, מספר שלוחמי האש גם ערוכים בכוננות שיא כבר בבוקר שלפני ליל הסדר, מחשש לשריפות כתוצאה ממצוות 'ביעור חמץ'. "העומס כמעט כמו ל"ג בעומר ועשרות צוותי כיבוי מפוזרים בעיר, מוזנקים למאות קריאות ומכבים את ביעור החמץ שיצא משליטה וגם את מאות המכולות שהעירייה מפזרת, כדי שכולם יוכלו להיכנס לחג באווירה טובה, בלי להריח עשן.
"המסר שלי לכל האזרחים הוא להקפיד כללי הבטיחות ולא משנה אם זה ליל הסדר, ל"ג בעומר, יום כיפור או יום העצמאות - אנחנו פה בשביל כולם ותמיד נהיה ערוכים ודרוכים".
- בהכנת הכתבה השתתפה אלינור פבריקר
