חג שמח במיוחד. עם תחילת השנה החדשה נתנאל שמואל (33) מגבעת שאול קיבל הודעה משמחת - הוא ניצח את מחלת הסרטן.
המאבק הממושך שלו במחלה החל בשנת 2016, כשאשתו היתה בחודש התשיעי להריונה ובני הזוג ציפו ללידת בתם השנייה. גוש מוזר ברגל שמאל הסב את תשומת ליבו, ומהר מאוד התברר שמדובר בלימפומה מסוג הודג'קינס. אחרי חודש בלבד הוא כבר החל בטיפולים משולבים של כימותרפיה וטיפול ביולוגי, בניסיון להתמודד עם הסרטן שקינן בגופו. בשל חומרת המצב, הוא נזקק ל־18 טיפולים, בתוך שמונה חודשים.
"בשערי צדק, שם עשיתי את הטיפולים כשאני שפוף ומודאג, כולם היו מבחינתי המלאכים בלבן שנתנו את תשומת הלב המלאה לכל אחד מהמטופלים", סיפר השבוע. "לאחר שמונה חודשים של טיפולים אינטנסיביים, שלחו אותי לוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, ושם הרופאה התנתה את המשך הקיצבה שלי בכך שאהיה חייב לעבור במחלקת שיקום. שם פגשתי עובדת סוציאלית שראתה מולה אדם כבן 30 פלוס בלי בגרות אפילו, שבתפקיד האחרון שלו היה מרכיב מעבדתי. היא הסתכלה על התיק שלי, ובאותו מעמד החליטה שיותר קריטי לי לצאת ללמוד ורק אחר כך למצוא עבודה.
"היא ממש שכנעה אותי ללכת ללמוד וזה לא היה קל, מאוד פחדתי מלימודים ולא האמנתי בעצמי. אך היא לא ויתרה, ושלחה אותי לקורס העצמה. במשך כחודש וחצי גרמו לי להאמין שאני מסוגל ללמוד. אחר כך הלכתי לאיבחון במכון מאר שם עשו לי מבחנים במטרה לבדוק מה נושאי הלימוד המתאימים לי. הדרך הטבעית אחר כך היתה פשוט לכובש את ספסל הלימודים".
אלא שגם התוכנית הזו היתה קשה ומאתגרת, מכיוון שהוא לא עמד בתנאי הסף ונאלץ ללמוד במכינה. "שבועיים עשיתי מחקר בין מכללות מי יסכים לקבל אותי. ובחרתי במקום שבו הדרישה היתה ממוצע 85. הפתעתי את עצמי, קיבלתי 87, והמשכתי ללמוד.
"כרגע אני בסמסטר האחרון של תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה וכבר נרשמתי לתואר שני. אני מאמין שאם לא הייתי חולה ולא הייתה לי כל ההתמודדות הזו, לא הייתי לומד, בטח שלא תואר ראשון. העובדה שהחיים שלי עצרו לפתע, היא אשר איפשרה לי 'להתחיל מחדש'".
