השבוע תחגוג אבישג ליבמן יום הולדת 51. אלא שהשנה לא מדובר באירוע כה משמח, וזאת בגלל חסרונו של הבן אליקים ז"ל. אחרי חודשים ארוכים של תפילות ותקווה שהוא ישוב הביתה בריא ושלם, לפני מספר שבועות התברר כי בניגוד להערכות הוא לא נחטף לעזה ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה אלא נרצח, ושרידי גופתו נקברו עם נרצחת אחרת. "התחלנו לעכל", היא אומרת השבוע בראיון מיוחד, "זה לא נהיה קל יותר עם הזמן".
הטיול שלא יהיה
אליקים היה הרביעי מבין שמונה ילדים. האב, אליהו, סא"ל במילואים, כיהן בעבר כראש מועצת קריית ארבע ונכח בפיגועים רבים ונאבק פעמים רבות כדי להציל חיים. האם אבישג עובדת במרפאת "מאוחדת" בקריית ארבע. "אליקים היה ילד מאוד חכם ומתוק, נבון וחוקר ואכפתי, וגם שובב", סיפרה אבישג ל"מיינט ירושלים". "הוא היה חצי שנה במכינה קדם צבאית ואחר כך התגייס לגולני. אחרי שלושה חודשים שלפו אותו לקורס חובשים והוא עזר לחברים בלימוד. כשהשתחרר עבד במאפיה בקרית גת.
"הוא התקבל למכון לב, אך עזב כיוון שלא אהב ללמוד, התגלגל לפרויקט 'הילה' שבו לומדים לבגרויות לצד לימודי העשרה וחברה. שם הוא היה עם איתן מור שחטוף עדיין. הם היו מבשלים ביחד אוכל גורמה ועבדו במסעדות אחרי צהריים. אליקים אהב מאוד לבשל והיה מפנק אותנו במטעמים.
"מספר חודשים לפני שמחת תורה הוא החליט לעבור לתל אביב, שם עבד בחברת אבטחה שהבעלים שלה מקריית ארבע. התוכנית היתה לחסוך כסף, לטייל בחו"ל ולחזור ללמוד".
"לא ביקש שנבוא להציל אותו'"
המפגש המשפחתי האחרון היה במדבר יהודה, ימים ספורים לפני שמחת תורה. בטיול השתתפו ההורים - אבישג ואליהו, 8 ילדיהם וגם ששת הנכדים הצעירים. אליקים הכין לכולם כנאפה בשטח, על גזיה. "יצא ממש טעים", מספרת האם בחיוך, "טיפונת נשרף בצד והוא קצת התבאס, אבל זה היה מושלם מבחינתנו. היה טיול מדהים - כולם ביחד. הבנים ישבו מול הנוף ודיברו".
בשמחת תורה אליקים שימש כמאבטח בפסטיבל נובה, "בשעה 9 בבוקר הוא התקשר לאבא שלו ולחש 'מחבלים, מחבלים'. בעלי אמר לו שישלח מיקום", מספרת אבישג, "והוא כתב שיש ירי וצריך לבוא לחלץ אותם. אין כוחות והם מוקפים טנדרים. שמנו לב שהוא לא כתב 'תבואו להציל אותי', הוא כתב 'צריך לחלץ אותם'. בעלי שאל אותו אם יש חטופים ואליקים לא ענה על זה. מאז לא היה לנו קשר איתו.
"אנחנו, כל הבנות פה והכלות והנכדים היינו פה בסלון. בעלי כל פעם הלך לחיפושים ואנחנו נכנסו לכל מיני רשתות לחפש וטלפונים והכל. הצלחנו להגיע למאבטח שניצל והיה מאוד קשה לתפוס אותו והוא אמר לנו שאליקים היה ביחד עם איתן מור ורום ברסלבסקי. הוא אמר שבשעה 2 הם הבריחו חבורה של אנשים בין העצים לכיוון עזה ושם הם החביאו אותם.
"הוא סיפר ששני חבר'ה אמרו שיש בחורות בשדה החרוש, במקום חשוף ושרוף, ושאיתן ואליקים הלכו לשדה, שם ראו שתי בחורות - אחת מתה והשנייה הם הבינו שכנראה היא מתה, אבל ליתר ביטחון הם לקחו אותה והחביאו אותה באיזה קפל קרקע ואז הם תכננו לקחת את הבחורה השנייה. המאבטח סיפר לנו אמר לנו שהוא דיבר עם אליקים, ואמר לו 'מה אתה משוגע, אתה כבר רואה שהיא מתה, זה מסוכן מאוד'. בדיעבד התברר שהמאבטח טעה בזיהוי והוא לא פגש את אליקים, אבל בזכות העדות הזו התגלתה הגופה של אותה בחורה וניתן היה לקבור אותה.
"אליאק - אנחנו בדרך"
על סמך צפייה באחד הסרטונים שצילמו הפלסטינים באותה שבת ארורה, בוצע זיהוי שגוי ובצה"ל קבעו שאליקים נחטף לעזה. "אמרנו להם 'תקשיבו - זה לא נראה לנו כל כך אליקים' כי בצללית לא רואים פנים, לא רואים צל של תלתלים ויש לו מין בלורית כזאת קטנה מלמעלה, הוא גם נראה לנו בגובה אחר, והם אמרו לנו שזה אליקים. הם אמרו שארבעה רופאים ניתחו את הסרטון והחליטו שזה אליקים ושהוא חי אבל יכול להיות פצוע קשה. אולי בגלל שאמרנו להם שזה לא נראה לנו אליקים, אז הם ניתחו את הסרטון ואחרי מספר חודשים הם הצליחו לראות פרצוף ברור ובוודאות רואים שזה לא אליקים. הבנתי שעד היום לא יודעים מי זה".
בין הלוחמים הרבים של צה"ל שנלחמו בעזה והתאמצו לאתר חטופים היו גם אחיו של אליקים - אלישע ואלקנה. על עשרות בתים בעזה הם ריססו את הכתובת "אליאק - אנחנו בדרך", בתקווה שאח שלהם יראה את המסר ויתעודד.
כשהגיע חודש אדר אביחי מנחם, בן הזקונים של אבישג ואליהו הגיע לעול מצוות. ההורים התעקשו לחגוג עם בנם הקטן באירוע בו התערבבו דמעות השמחה והעצב. גם בפורים המשפחה התעקשה שחייבים לשמוח. "כל המדינה הייתה מבולבלת איך מתנהגים בפורים", אומרת אבישג, "ואנחנו החלטנו שאנחנו מאוד נלחמים על השמחה. היית לי מין הרגשה שנקרע את השמיים בשמחה במקום בבכי".
"הייתי מעדיפה שיהיה חטוף"
בחודש מרץ, בעקבות עבודת מודיעין מקיפה, עלה חשד כי אליקים לא נחטף אלא נרצח ב"אמבולנס המוות" אשר נפגע מטיל נ"ט, באתר המסיבה ברעים. מי שהצליחה לפתור את התעלומה, היא ד"ר אֶסי שרון שגיא, מפקדת יחידת רופאי השיניים המתנדבים במדור לזיהוי חללים של המז"פ במשטרה. היא ביצעה בדיקה מקיפה של ממצאים שנאספו בזירה עד שהצליחה לזהות שתי שיניים של אליקים. למרבה הזעזוע התברר כי שרידי גופתו נקברו בטעות עם ויקטוריה גורלוב ז"ל, שנרצחה גם היא במסיבה ליד קיבוץ רעים.
"בעלי התחיל לקרוא לילדים לבוא לפה", מספרת אבישג על היום שבו התברר כי אליקים לא נחטף לעזה. "זה היה מטורף. תוך כדי שולחים לבעלי הודעות 'מצטערים בצערך', וזה לפני שקיבלנו את הידיעה הרשמית. עד הרגע האחרון אני לא האמנתי. אליקים היה נחשב חטוף 7 חודשים, חגגנו לו יום הולדת 24 כשהוא היה חטוף, חשבנו שהוא עוד יחזור אבל בעצם הוא נרצח קצת לפני גיל 24.
"בעלי היה צריך להכין את חמותי, שהבן שלה שניאור שלמה נרצח בפיגוע ב-1998. אנחנו קראנו לבננו אליקים שלמה - שניהם נולדו בכסלו ושניהם נרצחו קצת לפי גיל 24".
לדבריה, לצד הכאב הגדול היתה נחמה והתרגשות מההמונים שהגיעו להלוויה ולשבעה. "הוא נקבר בבית העלמין היהודי של חברון ובשבעה עשינו תפילת 'מי שברך' לכל החטופים. היה מרגש בטירוף - זה היה חיבור של עם ישראל.
"באו אנשים מכל המקומות ומכל הסוגים. הרבה אנשים שגם לא מכירים אותנו, פשוט הגיעו, ישבו שעות והקשיבו. היו המון אנשים מיוחדים, וזה היה מין אירוע של אחדות. אחר כך התחלנו לעכל. זה לא נהיה קל יותר עם הזמן. הייתי מעדיפה לדעת שהוא חטוף, חי, עם תקווה, מאשר עכשיו שיש לי ודאות שהוא מת, במיוחד אחרי שאני רואה את שלומי זיו שחזר וברור שהוא צריך להשתקם, אבל ברוך השם הוא חזר והוא יחיה".
קראו גם:
בחודש יוני חולצו מעזה ארבעה חטופים ישראלים שהוחזקו במחנה הפליטים נוסייראת, ובהם זיו, אשר השתתף ב-2022, לצד אליהו ליבמן, בקרב הגבורה שנערך ב'ציר המתפללים' שבחברון. ביום חמישי שעבר שלומי הגיע עם אשתו לבית משפחת ליבמן. "היה לנו מפגש מאוד מרגש איתו", מספרת אבישג בגילוי לב, "היינו כמה שעות ביחד ולא רצינו להיפרד. האמונה הכי עזרה לי, במיוחד אחרי שאמרו לנו שאליקים נרצח. עד אז האמנתי לא רק בקדוש ברוך הוא שישמור עליו, אלא גם באליקים שהוא חזק ושאם הוא ליד אנשים אז הוא דואג להם. אבל עכשיו זה בעיקר אמונה בהשם שזה מה שנגזר עליו. והוא נהרג בגבורה והצליח להציל אנשים.
"לפי הרבה עדויות וקטעי סרטונים הוא כל הזמן חילץ וטיפל תחת אש. הוא לקח טרקטורון ופינה אנשים מהכביש וחבש אותם וטיפל בהם ואפילו התווכח עם פרמדיק שהוא חייב עוד ציוד. אותו פרמדיק אומר שבשלב יותר מאוחר ממש התחילו לירות עליהם, אז הפרמדיק אמר לו 'תברח, יורים עליך' ואליקים אמר 'לא, אני חייב להישאר איתם'. אליקים טיפל בשני לוק הי"ד - האבא שלה סיפר לנו שאליקים אמר לו 'אל תבוא, מפה לא יוצאים בחיים, אני דואג לה'. הוא אמר שהוא נתן לו ממש הרגשה ככה של ביטחון. הוא ממש ככה תחת אש כל הזמן חילץ וטיפל ולא ויתר".
בחלק מהראיון את מדברת עליו בלשון הווה.
"את רואה, אפילו לא שמתי לב לזה. 210 ימים חשבתי שהוא חטוף חי".
"כולם רוצים את הילדים בבית"
החזרה לשגרה מורכבת וכואבת, אבל אבישג אסירת תודה לכל מי שתומכים ומנסים לסייע. לאחרונה היא חזרה לעבודה חלקית במחלקת אולטרסאונד וסקירת מערכות ומסייעת להביא חיים לעולם. "זה מאוד ממלא אותי לעסוק בחיים. את רואה עוברים, את רואה זוגות מתרגשים. גם הצוות של קרית ארבע והפציינטים הם משפחה. ב'מאוחדת' אמרו לי 'קחי את כל הזמן שאת צריכה', והם כל כך מתחשבים ודואגים ושאני אקבל משכורת ושי לחג, והמנהלים שבים ושואלים אם צריך משהו - זה ממש מרגש".
יצוין, כי בתקופה שבה האב אליהו ליבמן חשב שבנו חטוף בעזה, הוא התנגד לעסקה שבה ישוחררו מחבלים שישובו לרצוח, כמו לאחר עסקת שליט. דבר זה גרם לגורמים במטה משפחות החטופים לתקוף באופן פומבי את בני המשפחה.
אבישג מבקשת להבהיר כי המציאות מורכבת יותר מכפי שהדבר הוצג בתקשורת. "יש קשרים מאוד הדוקים למשפחות החטופים ויש אחדות מאוד של המשפחות, אפילו שהדעות שונות. מאוד מסלפים ותוקפים בתקשורת, וזה מאוד כואב כי זו לא המציאות. יש בינינו אהבה ובסופו של דבר כולנו רוצים את הילדים בבית וכולנו מאמינים שבזכות האחדות זה יקרב יותר את הילדים לחזור הביתה".
