סכנה ברורה ומיידית: 40% מבתי הספר בירושלים אינם ממוגנים או שיש בהם מיגון נמוך מפני טילים ורעידות אדמה, כך עולה ממחקר חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מתוך 635 מוסדות חינוך הפועלים בבירה, רק 382 ממוגנים ואילו 253 אינם ממוגנים או ממוגנים ברמה נמוכה.
בדוח נכתב כי מבין כלל היישובים בישראל, ירושלים נמצאת ברשימה של "15 הרשויות המקומיות שבהן נמצא השיעור הגבוה ביותר של בתי ספר שאינם ממוגנים כלל או שרמת המיגון בהם היא נמוכה, לפי שיטת הניתוח של משרד החינוך". מבין הערים במגזר היהודי המצב אמנם יותר גרוע בחיפה (42% לא ממוגנים) ובבני ברק (41% ללא מיגון). לשם השוואה, בתל אביב שסוגרת את רשימת, רק 21% ממוסדות החינוך אינם ממוגנים, וברוב היישובים בארץ המצב טוב בהרבה. פערי המיגון בכלל מוסדות החינוך בארץ עומדים על כ־20% בכלל, ולמעשה בירושלים המצב גרוע פי שניים.
אל תבנו על סיוע מפיקוד העורף
ירושלים סבלה מאז ומעולם מרעידות אדמה קטלניות ובמלחמה הזו היא היתה יעד לגיטימי לירי, גם מצד חמאס וגם מצד האיראנים, אבל בעיית המיגון פשוט נופלת בין הכיסאות. מתברר שלפיקוד העורף יש תוכנית למיגון בתי ספר, אבל היא רק לבתי ספר ביישובים שנמצאים בעוטף עזה או עד 9 ק"מ מגבול לבנון. אשר לעיריית ירושלים ולמשרד החינוך, שם כבר שנים לא מצליחים להתמודד עם המחסור החמור בכיתות לימוד, ובטח שלא מוצאים תקציב למיגון כלל בתי הספר והגנים.
מי שמכיר את הנתונים היטב ומודאג מאוד מהמצב הוא ח"כ משה (קינלי) טור-פז, לשעבר ראש מינהל החינוך בעירייה ("מנח"י). "אני חושב שהעירייה חייבת להיכנס למהלך מואץ של מיגון בתי הספר שלה", הוא אמר השבוע בתגובה לדוח החמור של מרכז המחקר. "גם בתסריט הכי פחות פסימי אנחנו צפויים להמשיך להתמודד בשנים הקרובות מאיומים, ועל העיר ירושלים לוודא שמוסדות החינוך יהיו ממוגנים ככל הניתן".
"יש להיכנס למהלך מואץ של מיגון"
דוגמה למוסד חינוכי ותיק ללא מיגון הוא "תיכון הניסויי", השוכן ברחוב הלל שבמרכז העיר. "בהרבה בתי ספר בעיר אין פתרון ריאלי למיגון", אמר השבוע אורי גבע, המנהל המיתולוגי של המקום. "צריך להגיד את האמת ולא לטייח. פשוט לומר להורים את האמת בפרצוף בגילוי לב - 'בית הספר לא ממוגן'. ההנחייה בעבר היתה לצאת למסדרנות, זאת למרות שגם הם בעייתים ויש לאורכם חלונות. הקרקע במרכז העיר יקרה וגם לא ניתן לחפור מתחת מרחב מוגן ולהפסיק את הלימודים לתקופה"".
יו"ר ועד ההורים בעיר, אריק קפלן אמר השבוע "בדומה לכלל מוסדות הציבור בהם יש מרחבים ממוגנים, אנו מצפים, קל וחומר, שיהא פיתרון ראוי ובטוח לילדים שלנו".
בכיר לשעבר במל"ח ("משק לשעת חירום"), שמכיר היטב את המצב בעיר, טען השבוע שאין גבול להתמגנות ואין מצב שכל בתי הספר בעיר יזכו להיות מוגנים. לטענתו, כיום היקף מספר המקלטים הציבוריים הוא רק כמחצית ממה שנדרש לעיר בסדרי הגודל של ירושלים, כך שהמצב של העדר מיגון מספק במוסדות החינוך אינו שונה מהמצב המיגון הכללי בעיר. לדבריו, בשתי הסוגיות "המצב רע", אך הוא סבור כי ההתמגנות כשלעצמה אינה הפתרון ובטח לא הפתרון היחיד שצריך לאמץ.
תעלומת המצב בגני הילדים והמעונות
מחברי הדוח החדש שהופק בכנסת מדגישים האחריות לבניית מוסדות חינוך ובכלל זה מרחבים מוגנים נחלקת בין הרשות המקומית האחראית על הבנייה בפועל, ובין משרד החינוך האחראי על אישור תכניות הבנייה ועל תקצובן. עוד נכתב כי על פי נהלי משרד החינוך, כי שטחי המרחבים המוגנים הנדרשים לכיתה זהים לתקנים המופיעים במפרט פיקוד העורף, התקן בגני ילדים הוא 12 מ"ר נטו לכיתת גן ואילו התקן בכיתות א' עד י"ב הוא 0.5 מ"ר לכל תלמיד.
בדוח נכתב "כשלושה שבועות לאחר שפרצה מלחמת חרבות ברזל שלח פיקוד העורף למשרד החינוך מכתב בו צוין כי אפשר להשתמש במרחב המוגן או המקלט גם אם לא שומרים על יחס של 0.5 מ"ר לאדם ובלבד שמצליחים לסגור את דלת המרחב המוגן או המקלט. על פי משרד החינוך, משמעות הדבר היא שבפועל אפשר להכניס לפחות 10% יותר בכל מרחב מוגן". למותר לציין כי הפיתרון הזה איננו מסייע במקרה של מבנים לא מוגנים, אלא רק במקומות שבהם יש מיגון תקני, אבל יש הרבה תלמידים.
בנוסף, בגלל המחסור החמור בכיתות לימוד בירושלים, בעירייה מצאו פיתרון "זמני" הכולל הצבת מבנים ניידים. אלה שאלה לא רק שאינם מוגנים מטילים, השהייה בהם בזמן ירי מסוכנת. מתברר כי על פי הנחיות פיקוד העורף בזמן ירי טילים עדיף להיות מחוץ לקרוואן, בשטח הפתוח, מאשר להישאר בתוכו. יצוין, כי "ידיעות ירושלים" פנה לעיריית ירושלים וביקש לקבל נתונים מעודכנים הכוללים גם את בתי הספר החרדים והערבים שאינם מוכרים, שם יש רבים הלומדים במבנים יבילים או בעייתיים מבחינה בטיחותית, אבל ברשות המקומית בחרו שלא להשיב, או שפשוט גם להם אין את המידע.
הדוח של מרכז המחקר והמידע בכנסת גם מציין כי למשרד החינוך אין בכלל מידע על מצב מעונות היום ויש נתונים רק על 14% מהגנים העירוניים בכל ארץ. למקרה ותהיתם, הצפי של המשרד לסיום סקר מיגון בגני הילדים הוא בעוד כשנה וחצי.
ממשרד החינוך נמסר: "פערי המיגון במוסדות החינוך עומדים על כ־20% בכלל הארץ בממוצע, והם תולדה של מצב מתמשך והחלטות מדינה לאורך השנים. השלמת פערי המיגון מחייבת תקציבי עתק ייעודיים וחיצוניים למשרד החינוך. בנוגע לצפון, קיימת תוכנית ממשלתית להשלמת פערי המיגון במוסדות החינוך בקו העימות.
בינתיים מסתפקים ב"הכי מוגן שיש"
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הנתונים בדבר פערי מיגון, שמופיעים במסמך העמדה המדובר, מוכרים לעירייה. בכדי לתת לכך מענה, ממשיכה העירייה בצמצום פערי התשתית, בבניית מאות כיתות לימוד חדשות ובמסירת עשרות כיתות בכל שנה. המבנים החדשים שנמסרו בשנים האחרונות, לצד אלו המתוכננים ונבנים כיום, כוללים את כל דרישות המיגון על פי הנחיות פיקוד העורף. העירייה ומערכת החינוך בעיר פועלים בהתאם להנחיות פיקוד העורף. במוסדות בהם לא קיים מרחב מוגן, מונחים התלמידים להתגונן על פי הנחיות 'הכי מוגן שיש' של פיקוד העורף, המספקות מענה להתגוננות אישית גם ללא מרחב מוגן. חלק ממבני החינוך הקיימים בעיר, הינם חלק בלתי נפרד מהבנייה הוותיקה בעיר, אשר מטבע הדברים בוצעה על פי דרישות מיגון אחרות מאלה הקיימות היום. בעיר פועלים גם מוסדות רבים ממגזרים שונים, שחלקם פרטיים ולא מוכרים. הללו מוסדות שאינם בפיקוח העירייה ואינם באחריותה.
"בעיתות חירום, בהן קיימות הגבלות שונות על פעילות מערכת החינוך, מקיימת העירייה הערכות מצב שוטפות בהשתתפות גורמי הביטחון השונים, בהן ניתן מענה גם למוסדות ללא מרחב מוגן תקני.
"עם פרוץ 'חרבות ברזל', פעלה העירייה בהצלחה מרובה למציאת פתרון לכל מוסד חינוכי, במטרה לשמור על רצף שגרת לימודים ככל האפשר, תוך ביצוע התאמות בהתאם להנחיות המיגון של פיקוד העורף. העיר ירושלים הייתה מהראשונות שהוחזרו ללימודים".
