העיר שכמעט אין בה אזעקות עוברת את אחת מהטלטלות הגדולות בתולדותיה: בעיריית ירושלים פיטרו 15 עובדים שהביעו תמיכה במעשי חמאס. עובדי ניקיון ברחובות מותקפים באלימות ללא סיבה. באוניברסיטה העברית הקימו ועדת משמעת מיוחדת. בבצלאל הדיחו סטודנטיות. הורים מסרבים לשלוח את ילדיהם למעון כי המטפלות הערביות לא גינו את הטבח בדרום, תושבים ערבים מתלוננים על הכללה ומספרים על פחד להגיע לעבודה ולהסתובב ברחובות בעוד תושבים יהודים חושבים פעמיים האם להזמין מונית אוכל הביתה מחשש ש״אולי השליח או הנהג יהיה ערבי״.
אין ספק — השקט היחסי ממנו ״נהנת״ ירושלים במהלך הלחימה בזכות מיעוט השיגורים לעבר העיר, לא משקף את הקרע הגדול בין היהודים לערבים בירושלים והסביבה ששבר בחודש האחרון שיאים חדשים. כך למשל, עשרות הורים מגבעת זאב הגיעו השבוע מדי בוקר להפגין מול מעון ויצו בדרישה להפסיק את עבודתן של מטפלות ערביות. ההורים טענו כי העובדות לא הביעו הסתייגות ממעשי הטבח שביצע חמאס, ובמקרה אחד לפחות אף הביעה עובדת תמיכה בפלסטינים ברשתות החברתיות. "לא ייתכן שמטפלת תמשיך לטפל בשאר הילדים כשהיא כתבה סטטוס אוהד על הטבח שאירע ב־7 באוקטובר", אמרה אם לפעוטה בת שנתיים שלומדת במעון, "אנחנו האמהות מפחדות ומבועתות. מבחינתנו הן מחבלות לכל דבר וכל עוד הן אינן מגנות את הטבח אני לא אתן להן לשמור על הילדות שלי".
בויצו תקפו דווקא את ההורים ומסרו: "אנו דוחים כל אמירה גזענית וכל הכללה על בסיס לאום. אם מגיעה אלינו ידיעה כי עובד/ת הביעו תמיכה בפעילות טרור, אנחנו מטפלים בכך בהתאם להנחיות ובמסגרת החוק ובאפס סובלנות. כל מקרה נבחן ונבדק לגופו, ואין אנו מתנהלים בהכללות או בהחלטות גורפות ולא מבוססות". ולמרות זאת, לדברי ההורים, הוצע להם להפנות מועמדות לעבודה כמטפלות.
הפגנות נגד העסקת ערבים
ימים ספורים קודם לכן מחו תושבים נגד פעילות של תחנת דלק בין גבעת זאב לשכונת רמות שבה, כך נטען, התגרו עובדים באחת הלקוחות והיללו את הטבח שבוצע בפסטיבל המוזיקה. העובדים נעצרו ומאוחר יותר שוחררו, אבל המפגינים דרשו לפטר את השניים ובתחנה התחייבו להעסיק עובדים יהודים. "אנחנו רוצים לשמור על הראש היהודי למעלה בימים הלא פשוטים שעוברים עלינו ולמנוע התנהגות לא הולמת של בני מיעוטים שמתפרעים, מנבלים את הפה, מתעסקים עם בחורות יהודיות ועוד", אמר רועי כהן, תושב גבעת זאב ואב לחמישה, שהיה אחד ממארגני שתי ההפגנות. בימים האחרונים הוא הקים את קבוצת מג"ל (משמר גאווה לאומי), שבין היתר פועלת לסייע למעסיקים למצוא עובדים יהודים.
אתה לא מרגיש שזו הכללה גזענית? "אני חושב שיש התפכחות קולקטיבית. כולם מבינים שגם עובדים תמימים שבאים לצבוע לך את הבית מחר יכולים להיות מודיעין למחבלים שייכנסו, אבל מי שתומך ולועג ומציק בוודאי שלא צריך לעבוד פה".
מקום נוסף שבו התקיימה השבוע הפגנה נגד העסקת ערבים היה גבעת שאול, שם מחו מאות מול סניף 'יש חסד'. כזכור, בסניף הזה אירע לפני שנה ניסיון דקירה של לקוח על ידי אחד העובדים, אולם לדברי מארגני ההפגנה, מאז תחילת המלחמה יש התנכלויות לקונים מצד עובדים.
"כבר תקופה ארוכה שיש תלונות של תושבים על הצקות מצד עובדים ערבים", טוען ידידיה בוסקוביץ', ממארגני ההפגנה, שהצהיר כי הפגנות נוספות יתקיימו בקרוב. "מאז המלחמה ההצקות כלפי יהודים החריפו. אנחנו רוצים שהתושבים ירגישו בטוחים כשהם מגיעים לסניף. לא ייתכן שיהודים יפחדו ללכת לעשות קניות".
מרשת 'יש' נמסר: "הרשת מעסיקה מכלל הגוונים של האוכלוסייה הישראלית על פי חוק. ככל שישנם עובדים המגלים התנהגות חריגה הם מטופלים באופן מיידי באפס סובלנות, כפי שכבר הוכח". קודם לכן עצרו חוקרי תחנת 'מוריה' תושב מ.פ. שועפאט שהועסק בשופרסל בעיר, בחשד כי צירף לאחד המשלוחים ציור של צלב קרס ויד העושה תנועה מגונה כלפי דגל ישראל. ברשת גינו בחריפות את המקרה וקראו ללקוחות לדווח על כל אירוע דומה.
34 כתבי אישום על הסתה
שוטרי מחוז ירושלים עצרו השבוע קרובת משפחה של המחבל שביצע פיגוע דקירה ביום שני השבוע בסמוך לתחנת הדלק בכביש מספר 1 שבו נפצע קשה לוחם מג"ב. שעות ספורות לאחר האירוע פרסמה קרובת המשפחה ברשתות החברתיות דברי הסתה לטרור וקראה לחינוך ילדים לטרור. בנוסף המשטרה עצרה השבוע אסירים ביטחוניים לשעבר תושבי מזרח העיר שהחזיקו דגלים ופריטי לבוש של חמאס וכן נהג טרקטור מבית חנינא שהשמיע ברמקול קריאות "איטבח אל יהוד" ונהג רכב ממזרח העיר שהשמיע קולות ירי כדי להפחיד עוברים ושבים.
אלה היו רק אחדים ממאות אירועים שבהם טיפלה משטרת ירושלים בחודש האחרון. במשטרה חשפו השבוע כי מאז תחילת המלחמה הם פתחו בחקירה בעקבות 399 פוסטים שנחשדו כמסיתים לאלימות ואושרה פתיחת חקירה כנגד 160 מתוכם. בסך הכל עצרה המשטרה כ־100 חשודים, ועד כה הוגשו 34 כתבי אישום.
העירייה: "עלייה בתלונות"
בכיכר ספרא דווח עד כה על סיום העסקתם של כ־15 עובדים שהועסקו בעירייה, בחברות הבת שלה ובגופים הנוספים המספקים שירותים לעירייה, אשר פרסמו התבטאויות של תמיכה בטרור החמאס, הסתה, אלימות, גזענות או פגיעה ברגשות הציבור. בין היתר הופסקה עבודתה של רכזת תחום הסעות ועובדי ניקיון במוסדות חינוך. בחלק מהמקרים, בכפוף לייעוץ המשפטי, אף הגישה העירייה תלונות במשטרה.
עוד בחדשות:
השבוע באופן חריג הוציא ראש מינהל משאבי אנוש והמינהל העירוני, ליאור ישראלי, פעם נוספת הודעה לעובדים ולפיה הם נדרשים להימנע מהתבטאויות באמצעי המדיה למיניהם העלולות לגרום להסתה לאלימות, לגזענות או לפגיעה ברגשות הציבור ובכך גם בתדמיתה של העירייה, תוך הבהרה כי היא "תפעל לנקוט צעדים משמעתיים כנגד עובדים שיפעלו בניגוד לאמור".
"יש שלושה מקרים חדשים רק מיום ראשון", מספר יו"ר ארגון העובדים, אייל לוי. "על כל תלונה שמגיעה אנחנו עושים בירור משמעתי ובודקים לגופו של עניין. היו מספר אירועים שהגיעו לידיעתנו ואז התברר שהם לא אירועי הסתה, כמו מקרה של עובד שהעלה תמונה של שטח ירוק בצפון וכתב: 'למרות הכיבוש השטח יפה'. אולי לא כולם יאהבו אבל זו לא הסתה. צריך לבדוק טוב במה מדובר ושהיד לא תהיה קלה על ההדק".
לדברי לוי, חלק גדול מהפניות מגיעות מצד תושבים. "בפרופיל של רבים רשום העיסוק שלהם, אז ככה תושבים יודעים שמדובר בעובד עירייה ופונים. אנחנו נמצאים עם יד על הדופק גם עם חברות הבת שלנו".
"אלה לא תופעות חדשות והן תמיד בולטות בתקופה ביטחונית", אומר מנכ"ל העירייה, איציק לארי, אך מוסיף ומדגיש: "אבל המדינה לא חוותה מעולם אירוע טרור בסדר גודל כזה. אנחנו עם אפס סובלנות בנושא ההסתה. כל אמירה, התבטאות ופוסט מטופלים ביד קשה עם הפסקת העסקה מיידית. אנחנו לא סלחנים".
רבנים נגד פגיעה בערבים
ובתוך כך, יש כאלו שכבר מבינים שיש למנוע כל הסלמה מיותרת בשטח, עכשיו וגם בעתיד, מתוך הבנה שכ-300 אלף ירושלמים ערבים וכ-700 אלף ירושלמים יהודים — תמיד ישארו לגור כאן. בשל הרגישות והמתיחות שעלולה להביא לפגיעה בעובדים ללא אבחנה, ואף בעקבות אירועים של התנכלויות, יזם ראש העירייה משה ליאון מכתב שעליו חתמו רבנים בכירים בעיר שמזהירים מפני פגיעה בחפים מפשע. "הגיעה אלינו שמועה על אנשים משולי המחנה שדמם רותח בקרבם לשמע השמועות הנוראיות והם נוהגים באלימות כלפי עובדים העוסקים בשירות תושבי עירנו", כתבו הרבנים, והוסיפו: "כל אחד ואחד יזהיר לאנשי ביתו ולצעירים שדמם חם להתרחק מכל דבר של אלימות חלילה, לא אלימות שבמעשים ולא לאלימות שבהם כי בנפשנו הדבר".
על המכתב חתמו רבנים בולטים מוכרים מאוד, ובהם הרבנים הראשיים לישראל הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, ראש ישיבת פורת יוסף הרב משה צדקה, רב העיר העתיקה אביגדור נבנצל, רב שכונת שמואל הנביא יצחק כהן, הרב שלום ארוש, אשר וייס ואחרים.
"בסופו של דבר כולנו ממשיכים לחיות כאן ביחד", הוסיף לארי. "לצד אפס סובלנות כלפי ההסתה, צריך לזכור שכלל הציבור לוקח חלק בכלכלה ובכל תחומי החיים בעיר. אגב, ירושלים יצאה ראשונה מהקיפאון שהיה בהתחלה והחלטנו לקיים שגרת חירום. הכל פועל בעיר כמעט באופן מלא. ברוב הערים אתרי בנייה לא חזרו לפעול ואצלנו כן".
באוניברסיטה העברית, שבה לא פעם עלו יחסי יהודים וערבים לכותרות, בין היתר על רקע קיום הפגנות מחאה עם דגלי אש"ף, נראה שהאירועים בדרום שינו את המשוואה. נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, שיגר מכתב חריף לפרופ' נדירה שלהוב־קיבורקיאן מהמכון לקרימינולוגיה ובית הספר לעבודה סוציאלית עקב העצומה שפרסמה שבה טענה כי ישראל היא כובשת ומבצעת רצח עם. בסיום המכתב כתב הנשיא כי הוא מבקש ממנה לשקול לעזוב את המשרה במוסד האקדמי.
במקביל החלו לטפל שם בצורה נחרצת באירועים של הבעת תמיכה בחמאס ובטבח הנורא. "בהתאם להכרזת האוניברסיטה העברית על מדיניות של 'אפס סובלנות', הוקמה באוניברסיטה ועדת משמעת מיוחדת לדון בכלל המקרים הנחשדים בהסתה לטרור או לגזענות", אומרים בעברית. "נכון להיום, התקבלו לדיון בוועדה כ־10 תלונות, מתוכן הוחלט על השעיה זמנית של שתי סטודנטיות. השעייתה של אחת הסתיימה לאחר שזאת סיימה את לימודיה, והמקרה השני יעלה השבוע לדיון נוסף של הוועדה ואז תתקבל החלטה סופית בעניינה".
מנגד, בקרב הסטודנטים הערבים יש כאלה שטוענים שעושים עליהם עליהום רק בגלל מוצאם. "תמיכה בטבח לא הגיונית, אנחנו חיים ביחד. אם אני תומכת המשמעות שזה יכול לקרות גם לי. אני לא רוצה שזה יקרה לי ולאף אחד", אמרה סטודנטית לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שביקשה להישאר בעילום שם.
"אני מסתכלת על הסטודנטים והתושבים. הרוב המכריע הביעו כאב גדול על הטבח, כמו שכואב לנו על תושבי עזה. האזרחים לא אשמים בכלום. מאז שהמקרה קרה אני אישית פוחדת לצאת מהבית ולא הולכת לעבודה מחשש שיהודים קיצונים יפגעו בי".
"עשו מכולנו טרוריסטים"
"הרוב המוחלט של תושבי מזרח ירושלים שראו את התמונות והסרטונים הקשים אמרו חד־משמעית שזה לא מקובל עלינו ושזה לא הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני", אומר מנכ"ל מתנ"ס בית חנינא, ואסים אלחג', שהיה בין הבודדים מתושבי מזרח העיר שהסכימו לדבר גלויות. "יום אחד אנשים קמו ומצאו את עצמם על כיסא הנאשם כטרוריסטים. עכשיו כל ערבי צריך להתאמץ להסביר את עצמו אם הוא תומך או לא תומך. זאת תחושה מאוד קשה ומאוד מורכבת. "הפעם ההרגשה היא שבצד יהודי לא חושבים על היום שאחרי המלחמה, לא מבינים שאחוז גדול מהמגזר הערבי לא מצדיק את מה שנעשה".
יש הרבה הסתה ברשתות וגילויי תמיכה גם מצד עובדים. "זה באמת אנשים בודדים שמנצלים את המצב כדי להפיץ. זו לא העמדה של כולנו. אני רוצה גם להזכיר שקשה לנו לראות בצד הפלסטיני חפים מפשע שנפגעים בעזה. זאת לא הסתה. זה לתאר כאב בדיוק כמו על שהיה בעוטף עזה". לדברי אלחג', לא רק בצד של הערבים יש הסתה ברשתות החברתיות. "גם בצד של היהודים יש הסתה נגדנו, וצריך להוקיע אותה משני הצדדים. לא ככה בונים עתיד משותף. צריך גם לזכור שהרבה רופאים, אחים ואחיות התגייסו להציל הרבה יהודים".
פורסם לראשונה: 03:50, 03.11.23
