סוחרי מרכז העיר מתוסכלים. הרכבת מושבתת, הלקוחות כמעט ולא מגיעים וחלק, בעיקר ברחוב יפו באזור הסמוך לרחוב שטראוס, קיבלו צו פינוי. זה היה אמור להיכנס תוקפו לתחילת החודש אולם בעקבות המתקפה באיראן קיבלו דחייה בינתיים לאחרי חגי תשרי.
"אני כאן משנת 1984 והמצב קטסטרופה", אומר כיומרס מלכאן, בעל 'נעלי Q’ והיו”ר הנבחר של ועד סוחרי מרכז העיר. “הפדיון ירד ב-70 אחוז ויותר. אין עשרה אחוז תנועה ממה שהיה כשהרכבת פעלה. זה שיא העבודה בקיץ וזו התקופה הכי יפה של הסוחרים בעיר. בכל השנה אני מפסיד כסף בחורף, אבל אחרי הקיץ מתאזן".
לדברי מלכאן, הקשיים שלו ושל חבריו הועלו בפני מקבלי ההחלטות, "ישבתי בפגישה עם ראש העירייה ומהנדס העיר ואמרתי להם 'בבקשה, אתם לא יכולים לעשות שליפות מהמותן, תביאו לנו לו"ז עבודה, חוסר הוודאות הוא הכי קשה'. אמרו שלא נדאג, שישלחו לוח זמנים, אבל לא שלחו כלום. ואם זה לא מספיק קיבלנו מכה חדשה בדמות הפקעה".
קראו גם:
"למי נמכור?"
מי שביקש את ההפקעה היא רכבת ישראל, במסגרת הקמת שתי תחנות המשך לרכבת הכבדה שתביא את הנוסעים מחוץ לירושלים ממש עד למרכז העיר.
"יש לי הרבה סחורה. למי אני אמכור אותה בימים האלה?", תוהה מלכאן. "אני כבר הבהרתי לבעל הבית שממנו אני שוכר את המקום ולכל מי שרק רוצה לשמוע - 'עשיתם הפקעה, נתתם לי זמן למכור את הסחורה שיש לי, אבל הסיטואציה לא מאפשרת לי למכור בחודשים האלה, כי אין רכבת קלה ואין קונים'.
"אני לא נאחז בקרנות המזבח", הוא מדגיש, "אבל אם רוצים לפנות אותי, למי אני אמכור את הסחורה כשסגרו לי את הרחוב? אמרתי 'בואו ותקנו ממני את הסחורה, אני אצא מחר. אמכור לכם במחיר של סין'".
"יהיה פה בלגן"
בימים האחרונים, כאמור, הוארך המועד לפינוי אבל הסוחרים כבר מבהירים שאם לא יפונו בהסכם שיגן עליהם וימנע פגיעה כלכלית אנושה הם ייצאו למאבק. "אם מישהו חס וחלילה יחשוב לעשות משהו בכוח או בבריונות - תהיה פה בעיה", מבהיר מלכאן. "הודעתי בקבוצות להכין את השטח ואם המצב לא ישתנה אז יהיה פה משהו שאף פעם לא ראו בעיר. יהיה פה בלגן. יש לנו אחים תאומים בקפלן, עושים מה שצריך לעשות. מה שמותר - מותר. יש תקדים ואנחנו נעשה מה שצריך".
עם משרד התחבורה דיברתם?
"אנחנו הצרכנים של עיריית ירושלים", טוען מלכאן. "אני לא מטיל אשמה על אף אחד, אבל האחריות היא של העירייה. הם צריכים לדבר בשמי. הם צריכים לייצג את האינטרס שלי".
"כתבתי שחתמתי באונס"
עסקים נוספים ברחוב יפו קיבלו צו המודיע להם לפנות את החנות, עבור חלקם מדובר במפעל חיים. אבל יש כאלה שכבר פונו בתחילת השנה.
"לפני 6 שנים הוציאו תוכנית שרוצים לבנות כאן בניין", משחזר שמואל שרון (68), בעל 'תכשיטי ליאנה', ששכנה ביפו 52, פינת שטראוס. "הגשתי התנגדות והיא נדחתה. פניתי לרכבת ישראל והם אמרו שעד בעל הבית לא מסדר לי מקום הם לא עושים כלום. אבל יום אחד, לפני שנה וחצי, עיריית ירושלים ורכבת ישראל, אילצו אותי לפנות את המקום. כתוב בפסק הדין שאם אני לא מפנה את החנות אני משלם 10 אלפים שקל כל יום. חתמתי וכתבתי שחתמתי באונס.
"בפועל עזבנו בפברואר, בלי שום פיצוי, ועד היום החנות סגורה. אנחנו נואשים", הוא אומר בכאב. "הבן שלי השתחרר מהצבא, הוא פצוע. אני מטפל באמא שלי, בת ה-90, ובאשתי שחלתה. ביקשתי שאחרי שיסיימו את העבודות יחזירו לי את החנות. הבן שלי למד צורפות והוא רוצה להמשיך לעבוד שם".
בלי הטבות והנחות
גם בחנות התכשיטים הוותיקה גולד טיים בקריסה. גולד טיים הוקמה כבר ב-1942 ברחוב יפו, ברבות השנים הקימו בעלי החנות סניף גם ברחוב קינג ג'ורג'.
"אבא הקים את העסק, אנחנו דור שני, אני ואחים שלי בעסק", אומר סגן הבעלים חנוך נויבואר (61). "את כל ימי העצמאות חגגנו שם בתור ילדים קטנים וראינו את הטנקים נוסעים על רחוב יפו. היום העסק בקריסה. בדיונים התרענו, אמרתי לליאון 'כבוד ראש העיר למה לא לדחות את כל העבודות לאחרי החגים, מה בוער עכשיו? קיץ. אנשים סוף סוף אחרי חורף, ואחרי הבלגן יוצאים לנשום אוויר, העסקים מתחילים לפרוח ואתם חונקים אותנו עכשיו?' אבל אין עם מי לדבר. הם אומרים שבאים לקראתנו.
"פקידים שמקבלים משכורת ויש להם את האוכל שלהם גזרו גזירה, ואנחנו בעלי עסקים שמפרנסים אותם, משלמים ארנונה, נותנים להם הכל והם הולכים וסוגרים אותנו", הוא זועם. "אנחנו לא נגד הרכבת, אנחנו בעד הרכבת, הרכבת עושה טוב לירושלים, אבל יש תהליך שנכון לעשות אותו. עשו לנו במרכז כלל כנס והסבירו לנו מה יהיה אבל לא שמעו אותנו, לא הקשיבו לנו. נתנו לנו גזירה מוגמרת. אחר כך הציעו הטבות, חניה חינם בכמה חניונים, מי יבוא בגלל זה? לקוחות שלי יבואו בגלל חניה חינם של שעה אחת למרכז העיר? מה פתאום. עכשיו אני עומד ברחוב קינג ג'ורג' ומסתכל על הרחוב מהוטרינה, אין אנשים כמעט".
בארנונה לא נתנו הנחה, גם על שלטים אני צריך לשלם כסף. יש לי סחורה של מיליונים, אני פה כל יום, בקושי מוכר. יש ימים שלא מכרתי קופה. שיעשו לנו הופעות ברחוב, איזה הופעות? בלילה? בשעה 19.00-20.00 בערב יביאו הופעות? מי יבוא בצהרים? ובלילה אנחנו סגורים. זו בעיה בעייתית".
"גם תיירים אין"
"אנחנו במרכז העיר, העבודה שלנו גם ככה פחות או יותר חצי ממה שהיה לפני המלחמה", מצטרף בעל עסק לממכר אוכל ומפרט. "היינו מתפרנסים מתיירים ועכשיו אפילו תיירים אין. למרות שהעיר הכי בטוחה שאני מכיר, אנשים נשארים בשכונות, יש פקקים ואנשים מעדיפים שלא להגיע, ומרכז העיר מופקר. אין לנו הטבה וגירוי שיעודד לבוא למרכז העיר. עייפנו. אנחנו יודעים שזה אבוד מראש וקשה לנו מאוד. אנחנו חסרי אונים מול הדבר הזה.
"כלכלית אנחנו מסתבכים, אנחנו נראים מיליונרים, אבל זה רק נראה. הקורונה לא הסתיימה לפני הרבה זמן. כל פעם שיש משהו, אנחנו אוכלים אותה כל פעם בצורה אחרת. אנחנו כאילו עובדים ועוד פעם הכל נהרס, עובדים ונהרס".
הרכבת: "הפקעה הכרחית"
מרכבת ישראל נמסר: "כחלק מחיזוק עיר הבירה ותושביה, והקמת נתיבי תחבורה רכבתיים מתקדמים וחדשניים, אשר יביאו לפיתוח חסר תקדים של ירושלים מבחינה כלכלית, תרבותית, תעסוקתית ומסחרית, וכחלק מהתוכנית האסטרטגית לשנת 2040 בה צפויה להסיע הרכבת כ-300 מיליון נוסעים בשנה, מקדמת רכבת ישראל תוכנית רחבת היקף להרחבת הרשת הרכבתית בעיר הבירה, להקמת שתי תחנות רכבת חדשות, שייבנו כהמשך לתוואי התת קרקעי מתחנת יצחק נבון.
"הרחבת התוואי תכלול את הארכת הקו מתחת לאדמה באמצעות מסילות תת קרקעיות ובנייתן של שתי תחנות חדשות: ירושלים מרכז וירושלים החאן. הפרויקט ובניית התחנות מקודמים בהתאם להוראות הדין, לאחר ובכפוף לאישור התוכנית על ידי ממשלת ישראל ובשיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים הרלבנטיים, ובהם גורמי התכנון, משרדי הממשלה ועיריית ירושלים וצוותיה.
"עם סיום הפרויקט, תתאפשר הפעלה של 13 רכבות לכל כיוון, אשר יסיעו כ-20 אלף נוסעים מידי שעה. כבכל פרויקט תשתיתי בהיקף לאומי, נדרשות הפקעות שטחים שונים, לרבות לטובת התארגנות לביצוע, הקמת התשתית והפעלת הקו, כל זאת תוך שמירת הסטנדרטים הבטיחותיים הגבוהים והמחמירים ביותר. רכבת ישראל פועלת בהתאם לכל הוראות הדין והתקנות המחייבות, ונמצאת בימים אלה בדין ודברים עם בעלי הקרקע, על מנת לקדם את הנושא בצורה מיטבית, בהתאם לצרכי הפרויקט ולוחות הזמנים לביצועו, עבור תושבי ירושלים וכלל משתמשי הרכבת".
מדוברות רשת הרכבת הקלה בירושלים נמסר: "בחודש מאי יצאה לדרך אחת הפעולות המשמעותיות ביותר בפרויקט רשת הרכבות הקלות של עיר הבירה - חיבור הקו הירוק לקו האדום, מהלך שבסיומו תיווצר רשת הרכבות הקלות הראשונה בישראל, שתצעיד את ירושלים לעידן תחבורתי חדש. על מנת לשמור על השגרה ככל הניתן לאורך תקופת העבודות, הופעל עבור הנוסעים מערך מקיף הכולל שאטלים ללא עלות, הגברת תדירות והארכת קווי תחב"צ קיימים. במטרה לוודא שמרכז העיר ימשיך להיות שוקק חיים ונגיש, תוגבר מערך האופניים באזור וניתנות הנחות משמעותיות למשתמשים.
"במקביל, פועלת העירייה להגדלת היצע אירועי התרבות במרכז העיר ובפרט על תוואי העבודות, מתוך מטרה לחזק את מרכז העיר ואת העסקים בו, במבלים רבים שיבואו לאירועים ולפעילויות לאורך הקיץ.
"משרד התחבורה, עיריית ירושלים וצוות תוכנית אב לתחבורה מכירים במלוא המורכבות הכרוכה בעבודות התשתית ומודעים להשפעה על הסוחרים במרכז העיר, לכן נעשים מאמצים מתמשכים להאיץ ככל הניתן את ביצוע העבודות על מנת לקצר את תקופת האי-נוחות".
