הגיבור הירושלמי שנקבר פעמיים: "צריך לצעוק לעולם שיראו מה עשו לנו", אמר האב השכול דוד טהר, לאחר שהשבוע נאלץ להגיע שוב להר הרצל ולערוך טקס קבורה שני לבנו - סמל אדיר ז"ל. ב־7 באוקטובר נפל אדיר בן ה־19 בקרב יחד עם לוחמים נוספים מגדוד 13 של גולני ב'מעבר ארז', שסמוך לרצועת עזה.
לפני שהמחבלים סיימו את הפשיטה על הבסיס, הם לקחו, למרבה הזוועה, חלק מגופתו של אדיר לעזה. ב־10 באוקטובר נערך טקס הקבורה הרשמי של הלוחם שנפל בקרב והמשפחה האבלה ישבה שבעה. לפני כשבוע, כשלוחמי צה"ל טיהרו את המבנים והמנהרות ב'כיכר פלסטין' שבעיר עזה התגלו עוד חלקים נגופתו של הלוחם. בהנחיית הרבנות הראשית ובהסכמת משפחת טהר נקבע כי יש לקיים טקס קבורה נוסף בנוכחות המשפחה המצומצמת וחברים.
"אדיר היה ילד צנוע, עניו, אחראי ורציני.", מספר האב "הוא הצטיין בלימודים ב'מקיף גילה', היה אהוב על חבריו ועל צוות בית הספר. בתום לימודיו היה לו חשוב לשרת כלוחם. הוא היה במיונים לקורס טייס אבל רצה את גולני ושובץ לגדוד 13", אומר דוד, ומוסיף כי כחודש אחרי מסע הכומתה אדיר וחבריו הגיעו ל'מעבר ארז', שבו שוכנת 'מינהלת התיאום והקישור' ('מת"ק'). האב השכול ליקט את כל הפרטים על היממה האחרונה בחייו של בנו. "אדיר שמר עד 1 בלילה ונשאר עם הלוחם שהחליף אותו עד 3 לפנות בוקר, ולפני שהלך לישון הספיק לדבר עם בת זוגו.
"ב־6 בבוקר העירו אותו שיש התראה על חדירות והוא ישר עלה על מדים ואפוד. המ"מ איגד את כל 18 החיילים. כשהם הבינו שיש חדירה של מחבלים, אדיר, שהיה קלע-חוד, ישר רץ יחד עם עוד חמישה חבר'ה ועם המ"מ. אדיר היה גיבור, ובגבורתו חיסל מחבלים והצליח להגן על רבים אחרים.
"ליד הגופה שלו במחסום ארז נמצאו לפחות 100 קליעים. אבל הם לא הצליחו להרוג אותו ביריות ולכן שלחו עליו טיל ורימונים ואחר כך לקחו חלק מגופתו. ארבעה ימים אחרי הטבח קברתי את הבן שלי, אבל הפכתי את העולם כדי שהבן שלי ייקבר בשלמותו. הגעתי לכל פינה כדי לחפש את מה שנלקח לעזה. התחלתי לחפש בטלגרם, עברתי על כל הסרטונים, ולצערי הרב ראיתי את הזוועות. באחד הסרטונים ראו שני חיילים על הרצפה וחייל שגופתו לא שלמה וליד חבר של הבן שלי, שהוא כמו אח שלו. לאחר בדיקה הבנתי שהחייל זה הבן שלי".
ביום חמישי שעבר התקשר קצין הנפגעים לדוד ועדכן אותו כי לוחמי שריון ושייטת 13 איתרו את חלקי הגופה הנוספים. "הייתי בהלם", מודה האב השכול בכנות. "אני לא יודע אם שמחתי. היתה אנחת רווחה. אמרתי 'מזמור לתודה' לבורא עולם. זה נס גדול, למצוא חלק מהגופה שלא היה בתוך מקרר אלא בתיק. יימח שמם ושם זכרם. זה לא נתפס. אני מדבר איתך ולא מאמין שראיתי את מה שראיתי".
על הטקס שנערך בשנית בהר הרצל, הוא אומר: "פתחנו את הקבר פעמיים בגלל רוע ואכזריות שאין להם מילים. הכאב ממשיך וימשיך לאחוז בנו. קשה לנו כבני משפחה לעשות שוב לוויה לילד שלנו. איפה בעולם המערבי עושים מעשה כזה?".
בדיעבד אתה מצטער שביקשת לראות?
"מי שלא יכול להתמודד עם אכזריות כזאת, באמת שלא יפתח את הנושא ויסתכל על תמונה של הילד שלו כמו שהוא אהב. עברתי טלטלה, ולצערנו הרב הרוע שיש שם זה מעבר לטרור הפיזי. זה טרור פסיכולוגי. הם רוצים להכאיב לנו גם אחרי המוות של הילדים שלנו. מי שזה קשה לו, שיזכור את הילד כמו שהוא אוהב. מיותר לפתוח לראות.
"אני יודע בוודאות שאני אשלם על זה מחיר נפשי קשה. הורים שיש להם ילדים נוספים אמורים לשמור ולהגן על נפשם ככל שאפשר. לצערי הרב, ההצעה הכי ישרה שלי כלפי ההורים היא להסתמך על האינטואיציות שלהם ולא על מה שאומרים להם בצבא".
יש לך מסר לעם ישראל? "אני רוצה להגיד לעם ישראל שאני מתפלל לבורא עולם שלמרות המכה הקשה שקיבלנו, שתשרור בינינו אחדות, שנאהב את העם שלנו, שנצא מהשבר הקשה שפגע בכל משפחה. אני מאחל שהמוות של הבן שלי ושל שאר הקדושים שנפלו לא יהיה לשווא, שלא נחזור לשנאה ולפירוד שהיו פה לפני ה־7 באוקטובר ושנכבד את נפילת בנינו. עם ישראל חי".
מתוך רצון שלא להוסיף על כאבן של המשפחות השכולות, בעבר הרחוק היה נהוג בצה"ל שלא להעביר מידע מפורט על מצבן הפיזי של גופות הנופלים. בשל ביקורת ציבורית, מקובל בשנים האחרונות לעדכן את המשפחות באופן כללי ולהמליץ להן לזכור את הנופל כפי שהוא חי, בלי לראות את הגופה או צילומים שלה. רק אם המשפחה מתעקשת חושפים אותה למידע המלא.
עוד בחדשות:
אשר לצורך הדתי לקיים טקס לוויה נוסף, אומר הרב דוד סתיו, יושב ראש ארגון 'צהר': "לפני הכל אני מבקש לחבק את המשפחה שצריכה לעבור את האירוע מחדש ולהשקותם בכוס של תנחומים. על פי ההלכה, יש מצווה לקבור יחד עם הנפטר את איברי המת גם אם נלקחו ממנו אחרי מותו. עם זאת, אין צורך לבצע קריעה נוספת או לשבת פעם נוספת 'שבעה'".
