את שנת הלימודים הקרובה, זיו הלמן יפתח במחלקת השיקום של בית חולים הדסה הר הצופים. כמו רבים הלמן (38), מורה בבית חינוך אמית דתי בעיר, גויס בצו 8 מיד עם פרוץ המלחמה. הוא שירת בתפקיד מטיס רחפנים של גדוד 8103 עד שבאפריל האחרון הוא נפצע מפיצוץ של כטב"ם ששיגר חיזבאללה. מאז הוא נמצא בשיקום ארוך.
"במהלך מתקפה ארוכה וקטלנית, זכיתי לטפל בחברים ולעזור בהצלתם", הוא מספר, "באחת מפעולות ההצלה התפוצץ עלי כטב"מ הנושא 40 ק"ג במרחק של כחצי מטר. בנס יוצא מגדר הרגיל על אף שיש בגופי יותר מ-100 רסיסים ופצעים נוספים שונים ועל אף שעברתי ניתוחים - יצאתי כפי הנראה ללא פגיעה ארוכת טווח".
למרות פציעותיו הקשות והשיקום הממושך הלמן, אב לשתי בנות, מקווה לעמוד בקרוב על הרגליים ולחזור לשדה הקרב. "כבר קיבלנו את פקודת המילואים הבאה ואני מאמין שכשאצא מהשיקום אוכל לחזור ללחימה - הפעם בחזית הדרום".
באהבה ממגמת קונדיטוריה
בית ספר אמית הוא בית ספר להזדמנות אחרונה בו לומדים תלמידים בכיתות ט'-י"ב בין היתר במגמות ייחודיות שמספקות אופק תעסוקתי כמו קונדיטוריה, איפור ועוד. הלמן, מוביל 24/7 את תוכנית האקוסיסטם, כלומר אחראי על הטמעת החינוך הבלתי פורמלי ופורמלי של בית הספר. התלמידים לא שוכחים אותו גם אחרי חודשים ארוכים שהוא לא מלמד, "מאז שנפצעתי הגיעו עשרות תלמידים מבית הספר, שאת חלקם אני לא אפילו מכיר. גם הורים של תלמידים הגיעו לבקר.
"הייתה תלמידה שהגיעה עם חברות לבקר ובדיוק אבא שלה התקשר אליה לנייד אז ביקשתי לדבר איתו ולהגיד לו איזה ילדה נהדרת יש לו. הוא לא הבין שאני הפצוע וכשהיא אמרה לו 'אתה יודע שדיברת עם פצוע במלחמה?' הוא ביקש את הטלפון חזרה והתחיל לבכות. זה היה רגע מאוד מרגש שהיה לי. אתה מרגיש את עם ישראל. כולנו שומעים על חולשות ואני רואה את עם ישראל היפה בשיא תפארתו. מי שמרגיש שאנחנו לא מאוחדים שיפצע ואז יבין כמה אנחנו מאוחדים. כמויות של חרדים, חילונים, מכל הגוונים, כל גיל, כל עדה. כולם מאוחדים ויחד מגיעים ומבקרים אותנו".
אחד הרגעים המרגשים שהסבו להלמן גאווה היה כאשר תלמידים מהמגמות השונות הביאו את הכישורים המקצועיים שרכשו בבית הספר לטובת החיילים הפצועים. "בבית הספר לומדים קורס בעיצוב שיער ויש יוזמה להגיע ולספר חיילים בשיקום, יש גם קורס קונדיטוריה והתלמידים הביאו כמויות שהכינו מורות ותלמידות והגיעו לפנק אותנו. זה הדהים את כל המחלקה, נתינה יפיפיה. זה היה נעים".
דוגמה אישית
נכון לעכשיו נראה שהלמן לא יפתח את שנת הלימודים, "אני לא יודע מה יהיה אבל די בטוח שלא. יש משהו מצער בלא לפתוח את שנת הלימודים, אבל אנחנו במערכה. אומרים שדוגמה אישית היא יותר מלהגיד איך צריך להתנהג, אז זה שאני לא אהיה בתחילת השנה אבל מצד שני תלמידים רואים את ההקרבה למען המדינה, אני חושב שיש לזה משמעות חינוכית יותר מהנוכחות, ואם כבר אני שמח על זה בהקשר של התלמידים".
קראו גם:
אתה מרגיש ששינית משהו בקרב התלמידים שלך?
"הפציעה השפיעה עליהם. יש תלמידים שלקראת גיוס וצריכים לחשוב איך ולאן הם מתגייסים. הרבה מהם לא חשבו להתגייס לקרבי, ופתאום הם הרגישו שהם חלק. אם היו כאלה שאמרו 'למה בכלל צריך להתגייס, מה המדינה נותנת לי?' אז זה פתאום מעודד את הקשר והאהבה שלהם למדינה. כל השנה הזאת וגם אני, אני מניח שזה שינה ועוד תלמידים אולי יתגייסו לקרבי כי הם מרגישים שזו זכות להיות חלק מהעם הזה".
מה השביעי באוקטובר שינה בך?
"'לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה', ההבנה הזאת שהכל בנוי והכל מוכן, אני חושב ש-7 באוקטובר מראה כמה חסר וכמה כל אחד מאיתנו צריך לתת. וגם כמה הקיום שלנו תלוי בנו כאנשים וכעם. אני מרגיש שהיתה לי זכות להיפצע למען המדינה שלנו".
מה החלום שלך?
"אני רואה את עצמי מנהל בית ספר יום אחד".
