225 ימי מילואים
רואי, תיכון הרטמן לבנים
תפקיד בבית הספר: מחנך כיתה ורכז.
דבר המחנך: "לא היה ספק שכשקוראים לך - מתייצבים' וגם לא היה ספק שהדבר פוגע בתלמידים, בקשר שלי איתם ובהחזקה של התהליכים החינוכיים. לצערי, גם לא היה ספק שזה פוגע בזוגיות או באבהות שלי לבתי. אך עדיין - לא היה לי ספק שמתייצבים.
"יש להודות שככל שהמלחמה התארכה, והמשימות התערפלו, היה יותר קשה למצוא את ההצדקה. ביחידה שלי ניסו להחזיק את עול המשימות לצד ניסיון להתחשב בשחיקת כוח האדם, אך הדבר רק הגביר את הדילמה - פתאום יכולתי כביכול 'לבחור' שלא לבוא (כלומר, ניתנה לזה סוג של לגיטימציה). וככל שהמחירים שהתלמידים והבית שלי שילמו היו גדולים יותר, וככל שחוסר הבהירות בדרך גבר - היה יותר ויותר קשה לצאת למילואים. ועדיין - אני יוצא. כי צריך.
איך מגיבים התלמידים: "התלמידים היו מפרגנים מאוד, אווירת המלחמה נתנה משמעות להיעדרויות. ובעניין הזה מצבי עוד טוב - אני נעדרתי פחות מחבריי לצוות המורים (יש לי 'רק' יותר מ-200 ימי מילואים) והודות לכך ניתן היה להחזיק איזשהו תהליך חינוכי. עם זאת, ניכר שהאמון והציפייה שלהם למעורבות של המורים בחייהם נפגעו במידת מה".
דבר המנהל שאול דוד: "בסבבי הלחימה כבר היה מצב ש-16 אנשי צוות היו במילואים. בכיתות החטיבה כבר נוצר מצב שרוב השעות הלימוד היו של מורים שהיו במילואים וכל המורים שלא גויסו, נרתמו לתת עזרה - כולל שני מורים שכבר יצאו לפנסיה. עדיין אין פתרון מלא להיעדרויות מורים עקב שירות מילואים ארוך - אבל בצד השני, הרווח הגדול הוא דוגמא אישי לאזרחות למופת של המורים. את זה, באף שיעור לא ניתן ללמד כמו בעצם המעשה עצמו".
קראו גם:
214 ימי מילואים
יאיר, תיכון שחרית מבית האגודה לקידום החינוך ירושלים
דבר המחנך: אני שמח על הזכות לשרת בצה"ל כאשר הדבר נצרך, אבל התמרון בין המילואים לעבודה ולבית הפך להיות קשה מאוד. שנת לימודים מבוססת על קשר רציף עם התלמידות והתלמידים ועבודה יום יומית איתם ועם הצוות. חוסר היציבות שנוצר בגלל המילואים מקשה מאוד על ניהול וייצוב השגרה הזאת".
איך מגיבים התלמידים: "חוסר היציבות והשינויים שנגרמים עקב המילואים יוצרים קושי אצל התלמידים ובסופו של דבר הם משלמים מחיר משמעותי שנובע מהמלחמה הזאת על שלל היבטיה, אחרי שנות קורונה".
דבר מנהלת התיכון, רני חזון-וייס: "כל יום בתיכון שחרית נפתח בתפילה - לשלום המדינה, לשובם של החטופים ולשלום החיילים וכוחות הביטחון. התפילה מחברת אותנו ומחזקת אותנו בימים של חוסר והיעדר.
"הצוות החינוכי המופלא שלנו בתיכון שחרית נמצא בצו שמונה אזרחי, במילוי מקום, באופטימיות ויצירה, על מנת לשמור על שגרת למידה ויחד ביום יום, על יציבות חברתית, כדי להוות עוגן בבתים המגוייסים אף הם, ובמציאות של מלחמה מתמשכת.
הקשר עם הנהגת ההורים ובעיקר דרישת השלום המתמדת הם חלק בלתי נפרד משגרת היום יום שלנו בבית הספר ובתוך השגרה להיות בתשומת לב למי שזקוק או זקוקה להתייחסות.
"יש רגעים רבים שבהם החוסר מורגש מאוד ומאתגר את התפקוד היום יומי בבית הספר ויחד עם זאת המאמץ הוא שמירה על אופטימיות ושגרה שיאפשרו את היציבות. לאורך ימי המילואים הרבים, שמירה על קשר עם הצוות וגם עם המשפחות של הצוות המגוייס, פרויקטים ייחודיים, יוזמות של תלמידות ותלמידים ותפילה לשלום. בתקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב וכל החטופים ישובו הביתה במהרה".
300 ימי מילואים
ישי, ישיבת בני עקיבא "נתיבות חיים", פסגת זאב
תפקיד בבית הספר: מוביל מיזם 'המרחב השלם' ומחנך כיתה
דבר המחנך: "סבבי המילואים הרבים מביאים עמם פרידות רבות- מהאישה והילדים בבית, מבית הספר ומהתלמידים האהובים. המרחק לא קל ומביא עימו קשיים רבים, אבל מנגד, מבליט פעמים רבות דווקא את הקשר והחיבור העמוק. הגעגועים מנכיחים את החיבור המשמעותי שנוצר עם הזמן, ואת העובדה שעל אף שמדובר בסביבה מקצועית, יש בה הרבה מעבר לזה, הן ביחס לתלמידים, והן ביחס לחברי המורים".
איך מגיבים התלמידים: "התלמידים מגיבים קודם כל בהערכה על שירות המילואים, וכן, גם בתסכול על תהליכים שהחלו ונאלצים להיעצר. יש עוצמה בכך שהשיח החינוכי בהיבטים של שליחות ותרומה למדינה בא לידי ביטוי גם למעשה, כך שגם מהתלמידים נדרש לשלם מחיר על הגנת המולדת".
דבר ראש הישיבה, הרב ספי שרמן: "היעדרות מורים, ובמיוחד בעקבות גיוסם למילואים, מחזקת את תחושת האחריות בקרב שאר חברי הצוות ודורשת גם מההנהלה להיכנס מתחת לאלונקה, כשבמקביל המצב המורכב מהווה מודלינג לתלמידים. כך למשל מצאתי את עצמי במהלך השנתיים האחרונות משמש גם כמחנך במספר מקרים. היעדרות של מורים שמכינים לבגרות מצריכה פתרונות יצירתיים כמו ימי עיון ועבודות שניתנות מרחוק. כמובן שמלבד הפן המקצועי, אנחנו בקשר גם עם המשפחות וגם עם המורים המגויסים עצמם".
500 ימי מילואים
אייל, אמי"ת איתן מעלה אדומים
תפקיד בבית הספר: מחנך כיתה ט'
דבר המחנך: "קשה להיקרע בין שלושת העולמות - האישה וששת הילדים שמבקש אותך, המילואים שקוראים לך, והתלמידים שמצפים לך ובלב אחד אתה מנסה להיות שלם בשלושתם".
איך מגיבים התלמידים: "יש רגעים שמרגש לראות עד כמה הם מבינים, מחזקים, אפילו כותבים לי פתקים ש'שומרים לי על הכיתה'. לפעמים הם מתגעגעים באמת וזה הדלק שלי".
דבר המנהל, הרב שלומי דהן: "בבית החינוך שלנו, אמית איתן, היציאה למילואים היא דבר טבעי ובריא. זו הדוגמא האישית הטובה ביותר שאפשר לתת כאיש חינוך, ברגעי השיא היו כעשרים ושלושה אנשי חינוך מגוייסים, זה דרש מאיתנו הרבה גמישות, יצירתיות ואורך רוח.
"במהלך הלחימה גם שכלנו איש צוות יקר ואהוב, הרב אילון ויס הי"ד, ושני בוגרים אהובים - יקיר טייטלבוים ועומר ואן גלדר. הנפילה שלהם מזכירה לנו כל הזמן את משימת החינוך ואת החובה לגדל דור שצומח ומתפתח למען עם ישראל ולמען חיי שליחות הגדולים מחיי הפרט. מוטלת עלינו החובה לראות את הצורך הכללי בקהילה ובעם ולצידו לחנך את הדור הבא".
