רננה אורון
מנהלת בית חינוך המתחדש על יסודי (ז'-יב')
קורות חיים: תואר ראשון במדעי המדינה וייעוץ חינוכי, תואר שני בפילוסופיה של החינוך, תעודת הוראה בתוכנית חותם. לימדה בבית ספר דנמרק, אחרי 7 באוקטובר הקימה וניהלה בית ספר זמני למפונים משער הנגב, שפונו לירושלים. בשנה האחרונה מובילה את התואר השני של ניהול וארגון מערכות חינוך, של בית ברל וחותם.
למה חינוך?
"אני מרגישה שחינוך זה שדה שיש בו הרבה מאוד חיים והרבה מאוד משמעות ואני מאוד אוהבת לעסוק בדבר הזה. להיות חלק בבנייה והתפתחות של אנשים וגם של חברה, זו דרך שבה אפשר להשפיע וליצור את המקום שבו אני רוצה לחיות בו ושאני מאמינה שראוי שכולנו נחיה בו. ואין כמו לעבוד עם נוער, זה הדבר הכי כיף בעולם וגם הכי מאתגר".
התוכניות שלי:
"בשנים האחרונות אני מבינה יותר ויותר את החשיבות של העיסוק בשלומות (well-being) של התלמידים ושל הצוות. החוויה הזאת שהתלמידים והצוות מרגישים שזה מרחב שבו יכולה להיות להם גם רווחה נפשית ורגשית וגם קוגניטיבית, וגם התפתחות. לכן אני חושבת שנשים על זה עוד דגש".
תלמידה למופת?
"אני אוהבת ללמוד עד היום, אבל לא מאוד אהבתי את בית הספר. בית הספר שאני למדתי בו אפשר לי להיות אני, וזה אחד הדברים שגרמו לי לגדול ולראות את התלמידים כמו שהם".
מקצוע אהוב/שנוא: "אהבתי מאוד היסטוריה ואם היה משהו שלא אהבתי פשוט לא למדתי אותו".
נקראתי לחדר המנהל?
"הייתי מהתלמידות שיוזמות והולכות לחדר המנהלת בשביל להצביע על דברים של אי-צדק, להציע רעיונות חדשים לטובת התלמידים ולטובת החברה. אני מקווה, כמנהלת, שהתלמידים ירגישו בנוח ויידעו שהדלת שלי פתוחה עבורם".
מפלס ההתרגשות: "15. יותר משאני מתרגשת אני מאוד מאוד שמחה. אני מרגישה במקום הנכון".
קראו גם:
רותי יובל
מנהלת בית הספר יסודי אפרתה (א'-ו')
קורות חיים: במשך עשור עבדה בהיי-טק בתחום המחשוב ועוד שנתיים-שלוש בתחום העסקים. ב-15 השנים האחרונות עשתה מגוון תפקידים במערכת החינוך החל ממורה מקצועית, מחנכת, רכזת מקצוע, רכזת פדגוגית, סגנית, מנהלת חטיבה עליונה. היא גם נהגת מתנדבת במד"א.
למה חינוך?
"האמת שלחינוך הגעתי בטעות. אמא שלי הייתה מורה 40 שנה ואמרתי, 'זה מקצוע קשה מדי', הגעתי במקרה והתאהבתי לגמרי. חיפשתי עבודה וחיפשו מורה לאנגלית, ומכיוון שהאנגלית שלי טובה, אמרתי שאנסה בשביל הקטע. אבל נכנסתי לכיתה, ופתאום הרגשתי שם כמו שלא הרגשתי בשום מקום אחר, שאני במקום הטבעי לי. הבנתי שזה הייעוד שלי, אני טובה בזה ומאז נשאבתי לחינוך. זו זכות גדולה לפגוש אנשים שהם עדיין בהתהוות, ועדיין מגלים את עצמם, ומנסים להגדיר את עצמם, ואתה יכול להיות שם בצומת שלא תמיד אתה יודע כמה הוא קריטי וכמה השפעה יכולה להיות לך משיחה אחת או ממפגש אחד או משנה אחת שאתה מלמד".
התוכניות שלי:
"בהמשך הדרך אני רוצה לנסות להכניס פיזיקה לבית ספר יסודי, אסטרונומיה אולי. בית הספר נותן לתלמידים מגוון מטורף של תוכניות ואפשרויות בתוך בית הספר, בין אם זה מוזיקה ומחול והרבה מאוד תחומים, ורובוטיקה ופיזיקה אין. הדבר השני להתחיל לגשש קצת, איך להכניס את הבינה המלאכותית לבית הספר היסודי, זה אתגר מאוד גדול. אלה מיומנויות שמאוד קשה לתת בגיל צעיר, כמו חשיבה ביקורתית, ולכן זה תחום שבעיניי עוד לא חשבו עליו עד הסוף, התלמידים בוודאי הקדימו אותנו בעניין הזה".
תלמידה למופת?
"הייתי תלמידה דעתנית ועצמאית מאוד בדעות שלי, בגישה שלי ובלמידה שלי. תלמידה בסדר גמור, בסך הכל".
מקצוע אהוב/שנוא: "הכי אהבתי ספרות ותנ"ך והכי פחות התחברתי למתמטיקה".
נקראתי לחדר המנהל?
"בוודאי. בכיתה ג' קיבלתי ד' בהתנהגות, וממש הסתובבתי שעות לפני שחזרתי הביתה. מאז זה לא חזר על עצמו".
מפלס ההתרגשות: "לא ישנים בלילה".
חן בן דוד
מנהלת קשת תלפז (גן עד ו')
קורות חיים: שימשה סגנית בבית ספר, חברת צוות הנהלה ומורה למדעים בבית ספר זלמן ארן בתלפיות, שימשה בתפקידים שונים במשרד החינוך, מדריכה למדע וטכנולוגיה בבתי הספר היסודיים, ורפרנטית לאיתור תלמידים מחוננים במחוז ירושלים.
למה חינוך?
"התחלתי בחינוך, לאט לאט גיליתי את השליחות הזאת מול הילדים, לקדם אותם, לעזור להם לראות את הכשרונות שלהם, את הייחודיות שלהם ולעזור להם להביא את זה לידי ביטוי. זה מה שמנחה אותי".
התוכניות שלי:
"להוביל את כל הנושא של התחום המדעי-טכנולוגי, כל המיומנויות, כל החדשנות, כל התוכניות הפדגוגיות, הטכנופדגוגיה".
תלמידה למופת?
"הייתי תלמידה חרוצה, ילדה טובה, כזאת שכל המורים רוצים אותה".
מקצוע אהוב/שנוא: "הכי אהבתי ביולוגיה. מקצוע שפחות הצלחתי בו היה תחום האומנות, על אף שאני נהנית מיצירות יפות".
נקראתי לחדר המנהל?
"רק לדברים טובים".
מפלס ההתרגשות: "יש התרגשות, זה משהו חדש, ואני באה להוביל שם דברים ולקדם ולהצליח ביחד עם הקהילה שם".
הרב יהונתן יפת
מנהל אור תורה בנים (ז'-יב')
קורות חיים: תלמיד ישיבת הסדר באור עציון ולאחר מכן מחנך בישיבה הגבוהה שם. בשמונה השנים האחרונות מנהל שכבות י' ויב', באור תורה בנים.
למה חינוך?
"זה המקצוע הכי חשוב בעולם, זה המקצוע שמתעסק בנפשות, בנשמות, בתלמידים, וזה המנוע הצמיחה של מדינת ישראל, של העולם בכלל".
התוכניות שלי:
"אנחנו רוצים, בעזרת השם, להעצים את הצמיחה הרוחנית, להכניס תוכניות של חדשנות, ואולי גם הייטק. תוכניות של פיתוח לומד עצמאי, שהן קיימות, אנחנו רוצים להעצים אותן. הקמתי בבית הספר את פורום פדגוגיה 2030, שהפורום הזה מאגד המון תוכניות שכבר קיימות ופועלות בבית הספר, ועכשיו המטרה היא לסנכרן ביניהם, לראות איך יוצאים מזה למשהו חדש".
תלמיד למופת?
"הייתי תלמיד ממוצע, אבל שהשקיע. לא הייתי מהגאונים אבל השקעתי, ובגדול גם הצלחתי, אני חושב".
מקצוע אהוב/שנוא: "אהבתי ספרות, פחות אהבתי מחשבים".
נקראתי לחדר המנהל?
"כן, פעם אחת. עשיתי להם בלאגנים, המרדתי את כולם, אני כבר לא זוכר על מה, זה היה בכיתה ט'. אמרו לי, 'אתה תלמיד מצוין, אבל אתה עושה יותר מדי בלגן".
מפלס ההתרגשות: "בטח, מתרגש מאוד".
