תלונות רבות של רוכבי אופניים ירושלמים חושפות כי למרות הצהרות רבות של העירייה בעבר, לא רק שמספר השבילים שהוקצו להם זעיר, בהשוואה לגודל העיר, אלא שבחלק לא מבוטל מהשבילים צפויה להם סכנה של פציעה. הארגון המאגד את הרוכבים בבירה גם פנה לראש העירייה משה ליאון בטענה שאפילו בחלק מהדרכים שנסללו בשנים האחרונות יש בעיות בטיחות רבות שגרמו לפציעות. אבל עד כה הסכנה נמשכת.
2018: הבטחה ללא כיסוי
בחודש שעבר דיווחה העירייה באתר האינטרנט שלה: "בקרוב ייהנו תושבי ירושלים והמבקרים בה מרשת של שבילי אופניים באורך כולל של כ־200 קילומטרים, הכוללת חיבורים בין השכונות ושבילים פנים־שכונתיים, נתיבים להולכי רגל ופיתוח סביבתי מתקדם".
רגע לפני שאתם מזמינים אופניים חדשים, זה הזמן להיזכר בפעם הקודמת שבה הרשות המקומית יצאה בהכרזה כה דרמטית בנושא. היה זה לפני הקדנציה של ראש העירייה הנוכחי משה ליאון. באוקטובר 2018 הבטיחה העירייה בעמוד הפייסבוק: "מהפכת שבילי האופניים שחשפנו - שבמסגרתה ייבנו ב־5 השנים הקרובות בהדרגה 123 ק”מ של שבילי אופניים".
אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד. על פי נתונים שהפיקו במשרד התחבורה לאחרונה, בתל אביב, ששטחה 52 קמ"ר, יש שבילי אופניים קיימים באורך של 164 ק"מ. לעומת זאת, בירושלים, ששטחה כ־125 קמ"ר, יש רק 52 ק"מ של שבילים. בעירייה טוענים כי כבר כיום יש בעיר כ־70 ק"מ של שבילים וכי במהלך 2023 ייסללו עוד כ־25 ק"מ נוספים, אבל דבר אחד בטוח - ההבטחה הקודמת מהתקופה של ניר ברקת לא תתרחש.
תקופת האבן
יובל שלם, פעילה בקבוצה 'אופניים בשביל ירושלים', מעידה כי ההתעקשות של העירייה לרצף חלק משבילי הרכיבה באבן ירושלמית מסכנת אותה ואת חבריה. "אני מעדיפה לרכוב על הכביש במקום בשביל אופניים שבו יש אבן ירושלמית", היא מעידה בתסכול רב.
"שבילי האופניים הפכו להיות מסוכנים עבור משתמשי הדרך. שוחחנו עם ראש העירייה ואנשיו והצגנו את הבעייתיות, והבטיחו לנו שיותר לא יקימו שבילי אופניים עם אבן ירושלמית, ובכל מקום שבו קיימת אבן ירושלמית יסירו אותה. מאז גם הקימו את שביל דוד המלך ושם שמו אבן ירושלמית ותושבים ממשיכים להחליק במקום. פעילים שלנו צילמו ערימות גדולות של אבנים ירושלמיות באתר שבו מבצעים בימים אלה עבודות לבנייה של שבילי אופניים".
"מאז ההחלקות אני רוכב לאט"
מי שחשש, בצדק, לרכוב בכביש, בחר בשבילי האופניים, וגם נפגע מההחלטה, הוא אריאל באן (39). "שלוש פעמים נפלתי", הוא אומר בכאב. "בפארק המסילה ליד הגשר החדש, היכן שבונים את הרכבת קלה, יש שביל אופניים. החלקתי שם בזמן רכיבה על אבן ירושלמית. מקום נוסף שבו החלקתי היה מעמק הצבאים ועד הגן הבוטני. גם שם יש קטעים עם אבן ירושלמית שהחלקתי בהם.
קראו גם:
"המקום השלישי היה בכניסה לגן סאקר, וגם שם יש אבן ירושלמית. בכל מקום שיש אבן כזו רוכבים מחליקים. באחת הנפילות חתכתי את היד ולא יכולתי לרכוב במשך שבוע. אני לא חושב שיש עוד מקום בעולם שמרצפים שבילי אופניים באבן ירושלמית. מאז ההחלקות שלי אני רוכב לאט".
רעי הללה (33): "לפני כחודשיים רכבתי ברחוב בן צבי, שמתחבר לגן סאקר, מעל המנהרה לכיוון רחביה. ירד גשם באותו יום. לקחתי את הפנייה שמאלה והתרסקתי בחיבור של האבנים הירושלמיות. קיבלתי מכות יבשות ונפצעתי. נראה שיותר רוצים נראות של שבילי אופניים מאשר לשרת את הרוכבים. כשרוכבים על אופניים בגן סאקר זו סכנה אמיתית בגלל החיבור בין ילדים שמשחקים, הולכי הרגל ורוכבי האופניים".
אופיר שיפמן (30): "ב־4 בפברואר הצטרפתי לסטטיסטיקה של הרוכבים שנפצעו. רכבתי באזור מוזיאון ישראל, ברחוב דרך רופין, לכיוון צומת עמק המצלבה. יש שם שביל אופניים מעל עמק המצלבה שמתחבר עם גן סאקר. יש תופעה נפוצה ששמים פסי האטה מאבן ירושלמית, והפסים האלה, כשהם רטובים, מאוד קשה שלא להחליק עליהם. רכבתי באיטיות ובסיבוב קל נפלתי על הצד. למזלי לא קרה לי דבר, והסיבה לכך היא שרכבתי לאט. רוצים שאנשים ירכבו לאט, אבל באותו מקום שאני רכבתי קיימים סיבובים שגורמים לאותו אפקט, ואין צורך באבנים שגורמות להחלקה אם יש גשם או פיצוץ בצינור מים".
ישראל וויטי (32): "פארק המסילה בעצם בנוי על פסי רכבת ישנים והוסב לפני שנים למסלול רכיבה על אופניים. הוא עובר במספר שכונות ובנקודה מסוימת דרך בית צפאפה. יש שם פסי מתכת מקוריים במפלס הרחוב, בתוך הריצוף. לפני כשנה היה יום גשום והמתכת היתה מחליקה. נפלתי, ספגתי קצת שריטות והכפפות נקרעו".
מפת הנתיבים המסוכנים
חברי קבוצת 'אופניים בשביל ירושלים' ריכזו את השבילים הבעייתיים ביותר בעיר ופירטו את הבעיות שיש במספר שבילי רכיבה פופולאריים בה.
שביל האופניים בגן סאקר: "שביל האופניים עובר בתוך הפארק. לצידו השביל להולכי רגל, וכאשר הולכי הרגל רוצים לחצות לעבר הדשא הם צריכים לעבור דרך שביל לרוכבי אופניים. ההיגיון אומר ששביל הרכיבה צריך להיות צמוד על הכביש ברחוב בן צבי. יש אבן ירושלמית שהיא פס האטה, והיא גורמת להחלקה של הולכי הרגל".
שביל עמק המצלבה: "ברחוב שותא רוסתבלי יש פסי האטה לאורך החלק הזה של השביל. לאחר פסי ההאטה יש רחבה גדולה של הולכי רגל ורוכבי אופניים, וזה מסוכן כשלעצמו. הרחבה רטובה בשל הימצאותן של ברזיות במקום".
שביל רחוב יהושוע יבין: "פסי האטה של אבנים ירושלמיות לאורך החלק הזה של השביל".
שביל רחוב הרצוג: "בסמוך לתחנת דלק יש פסי האטה של אבנים ירושלמיות".
שביל תחנה לתחנה ברחוב הרצוג: "מניות ועד גבעת מרדכי יש פסי הרעדה".
רחוב רופין: "השביל מסתיים לפני הצומת ובתחנת האוטובוס באופן שמחייב רכיבה דרך אבן ירושלמית".
צומת פת: "יש פסי האטה בשביל שמגיע לצומת פת".
פארק נחל רפאים: "בעין יעל יש רחבות משותפות ופסי האטה בולטים ומסוכנים במיוחד".
רחוב דוד המלך: "אין רציפות בשביל האופניים. השביל עובר לצד השני של המדרכה באמצע הרחוב. רוב הרוכבים בשלב הזה פשוט יירדו לכביש או ימשיכו באותו צד בלי שביל. בכל פעם שהשביל נגמר יש מקטע של אבן ירושלמית שאנחנו צריכים לרכוב עליו יחד עם הולכי הרגל והדרך הופכת לסכנה עבורנו".
דרישה לתיקון הליקויים
בנייר עמדה שהכינו ב'אופניים בשביל ירושלים', ציינו: "פסי הרעדה בשבילי אופניים הינם המצאה מקומית ואינם מתודה מקובלת להאטת רוכבי אופניים לקראת מפגשים. המתודה המקובלת היא שימוש בשינויי מפלס או לחלופין בעיקולים במסלול. השימוש בפסי האטה, בעיקר מאבן ירושלמית, יכול לגרום לאיבוד יציבות ואף אחיזה, דבר שמוביל לתאונות".
חברי הקבוצה גם דורשים כי השימוש באבן ירושלמית ובפסי הרעדה יופסק לחלוטין בפרויקטים הבאים של כיכר ספרא וכי הליקויים הקיימים יתוקנו במהרה. "אנו ממליצים לבדוק כחלופה ראויה לאבן הירושלמית את הריצוף אשר שימש בפרויקט החידוש של גן צ'רלס קלור, אשר בבחינה ראשונית אינו מחליק".
בשנה שעברה הגיש חבר המועצה אדיר שוורץ ('התעוררות'), שאילתה בנושא הפסקת השימוש באבנים ירושלמיות בריצוף. ראש העירייה השיב לו: "כלל העבודות בעיר מבוצעות בהתאם להיתרים ולתקנים הנדרשים. בהתאם, גם השימוש בריצוף באבן ירושלמית עומד בדרישות הבטיחות".
עוד הוסיף ליאון בתגובתו כי יופסק השימוש באבן ירושלמית, "אנו מובילים מגמת שינוי, שלפיה שבילי הליכה ורכיבה ירוצפו ככלל באבנים משתלבות או באספלט".
שוורץ, שמכהן כיום כיו"ר האופוזיציה, אמר השבוע ל"ידיעות ירושלים": "למרות הבטחות עבר, ולצד השקעה מבורכת בסלילת שבילים, עיריית ירושלים ממשיכה לסכן את רוכבי האופניים תוך שימוש באבנים מחליקות לריצוף. כנראה שזה בדיוק העניין של הקדנציה הזאת - עושים מה שנראה טוב, לא מה שהעיר צריכה".
חכו לשנת 2025
מהעירייה נמסר בתגובה: "בהתאם להתייחסות ראש העיר ובכפוף לתקנות משרד התחבורה, החל משנת 2020 לא מבוצע שימוש באבן ירושלמית בשבילי האופניים. המקטעים הספורים בהם קיימת אבן ירושלמית, הם מקטעים ישנים, אשר תוכננו, אושרו, תוקצבו או נסללו טרם כניסת התקנות לתוקף. העירייה בוחנת את סוגיית האבן הירושלמית במקטע דוד המלך על ידי אדריכל העיר ובשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים.
"הפוסט מ-2018 התייחס לתוכנית שפורסמה כשבועיים טרום תחילת כהונתו של ראש העיר הנוכחי, משה ליאון. עם כניסתו לתפקידו, ומתוך מתן חשיבות גדולה לסוגית שבילי האופניים, הוא הנחה על הכנת תוכנית האב לשבילי אופניים בעיר, יחד עם משרד התחבורה, צוות תוכנית אב לתחבורה, הרשות לפיתוח ירושלים וגורמים רלוונטיים נוספים, ופועל ליישומה בנחישות ותכליתיות.
"התוכנית תוקפה בשנת 2021 וכיום קיימים בעיר כ-70 ק"מ של שבילי אופניים. זאת לצד שביל סובב ירושלים, הפרוש על פני כ-42 ק"מ במסלול מעגלי סביב נופיה היחודיים של עיר הבירה, ובסך הכל כ-112 ק"מ של שבילי אופניים הקיימים היום. על פי התכנון, יסללו בשנת 2023 עוד כ-25 ק"מ של שבילים בעיר.
"עד לשנת 2025 יהיו בעיר כ-120 ק"מ של שבילי אופניים, לצד המשך תכנון ותקצוב שבילי אופניים נוספים. בימים אלו, מקודמת בניית אתר ייעודי באתר העירייה בו תופיע מפה של כלל שבילי האופניים בעיר".
