המכללה הלאומית לשוטרים נקלעה לסערה, לאחר שצוערים מוסלמים ביקשו להקים עבורם מסגד או לפחות חדר תפילה ייעודי. בפיקוד הבכיר קיבלו את הבקשה בהפתעה ובחוסר התלהבות. נכון לעכשיו, הבקשה לא נענתה, וגורם בכיר בארגון הצהיר בפני mynet ו"ידיעות ירושלים": "לא נאפשר מהלך כזה".
לצוערים יהודים יש בית כנסת
לפני כשנה הוחלט להגדיל באופן משמעותי את מספר השוטרים המוסלמים. בין השאר הדבר נבע מהרצון להילחם בפשיעה הגוברת במגזר, וגם כדי להגדיל את השילוב שלהם בחברה הישראלית. כיום משרתים בארגון יותר כ-32 אלף שוטרים, מהם יותר מאלף מוסלמים. היעד הוא להגיע בשנת 2025 ל־3,000 שוטרים, שיהוו קרוב ל־10 אחוז מסך השוטרים הכללי, נתון נמוך בהרבה משיעור הערבים בתחומי המדינה.
לטענת מספר שוטרים מוסלמים, מאחר שמסלולי ההכשרה השונים ארוכים, על הפיקוד לדאוג לצרכים הדתיים של החניכים שאינם יהודים, כפי שהוא דואג לצרכים של הדתיים והחרדים שמשרתים בארגון, במספרים גדלים והולכים.
קראו גם:
כך לדוגמה, מסלול ההכשרה של סייר נמשך כ־29 שבועות (203 ימים), בתנאי פנימייה מלאים, בבית הספר לשוטרים, השוכן מזה מספר שנים בבית שמש. החניכים היהודים שומרי המצוות זכאים לאוכל כשר ומקבלים הפסקות מיוחדות כדי שיוכלו להתפלל במניין, בבית הכנסת המרשים שנמצא במתחם. לעומתם המוסלמים שעוברים את אותה ההכשרה נאלצים להתפלל בחדריהם, או בשטח פתוח, שלוהט בימי הקיץ וקר במהלך החורף.
על פי גורם במכללה, הסירוב לבקשת החניכים המוסלמים תמוה ביותר. "מצד אחד הארגון מציין בהודעות רשמיות שהוא מבטיח 'חופש פולחן' לכל הדתות, ומצד שני מסרבים להנגיש לשוטרים המוסלמים שנמצאים במכללה חודשים ארוכים בית תפילה".
שוטר יהודי שהתראיין השבוע ל-mynet ו"ידיעות ירושלים", ציין: "יש לא מעט מוסלמים דתיים שמשרתים במשטרה. להגיד לך שיהיה אכפת לי ממסגד במכללה? אני לא חושב".
הסירוב משחק לידי הקיצונים
הסירוב (הלא רשמי) של המשטרה להקים בית תפילה מוסלמי מפתיע מסיבה נוספת - הוא משחק לידיהם של הקיצונים במגזר שמנסים להילחם בהשתלבות ערבים במשטרה.
כזכור, לפני כארבעה חודשים בלבד, במהלך תקופה של מתיחות ביטחונית, קרא יו"ר 'הרשימה המשותפת', ח"כ איימן עודה, לערבים שמשרתים בכוחות הביטחון "להניח את הנשק ולחזור לבני עמם". בסרטון שצילם בשער שכם הצהיר חבר הכנסת: "תושבים בני עמנו בירושלים הביעו בפניי את חוסר שביעות רצונם מהתעללויות מצד כמה ערבים המעורבים בכוחות הכיבוש".
עודה התכוון לצעירים ערבים שמשרתים בין היתר במג"ב ובמשטרה ומוצבים בשער שכם ובעיר העתיקה. "אנחנו יודעים שמספרם (של אנשי כוחות הביטחון הערבים; ל"ת) אינו מגיע ל־1% מכלל הצעירים שלנו, אבל אני שולח מסר הומניטרי ופטריוטי לכל בני עמנו, שעמדתנו היא עם העם הפלסטיני שנאבק על חירותו. אני קורא לכל מי שהצטרף להניח את הנשק ולחזור לבני העם המקוריים שלו שנאבקים להסרת העוול - סיום הכיבוש".
המבוכה למדינה
לפני תשע שנים הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה להקצות בתי תפילה למוסלמים במוסדות ציבוריים. את העתירה הגיש עו"ד יהודה רסלר בשמו של סלים נאסר, מוסלמי שהגיע לבית החולים איכילוב. בעתירה נטען כי נאסר חש "מושפל ומופלה" משום שנאלץ להתפלל תחת כיפת השמיים בהיעדר בית תפילה למוסלמים במרכז הרפואי.
משרד הבריאות נדרש להנחות את בתי החולים להקים בית תפילה ייעודי בכל בית חולים ממשלתי, בדומה לקיומם של בתי כנסת במוסדות הרפואיים.
בניסיון להימנע מפסק דין מביך הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי מנכ"ל משרד הבריאות ינחה את בתי החולים איכילוב, הדסה, רמב"ם, בילינסון, שיבא, תל השומר וסורוקה להקים בתי תפילה למוסלמים "תוך שנה וחצי מקבלת ההנחיה".
בהודעה ציינה המדינה: "העתירה התפרצה לדלת פתוחה.
עוד לפני הגשת העתירה נבחן העניין במשרד הבריאות, והחל מ־2011 העמדה העקרונית היתה כי יש להקים בתי תפילה לכל הדתות בבתי החולים הממשלתיים. ב־2019 פרצה סערה לאחר שנחשף ב'הארץ' כי אוניברסיטת תל אביב מסרבת להקים בקמפוס חדר תפילה קבוע למוסלמים. בתחילה הוקצה חדר תפילה זמני רק במהלך הרמדאן, ובשאר הזמן התבקשו התלמידים להתפלל בשטחים פתוחים.
בעקבות ביקורת ציבורית חריפה הודיעה הנהלת המוסד האקדמי כי בתום הרמדאן תיערך פגישה עם נציגי הסטודנטים המוסלמים כדי לדון במיקומו של חדר תפילה קבוע.
לא חיכו לבג"ץ
מתברר שיש גופים ציבוריים שלא חיכו לעתירות לבג"ץ או לפרסומים שליליים בתקשורת כדי להעניק לציבור המוסלמי את האפשרות לפולחן דתי בצורה מכובדת. כך, בשנת 2006 הקימה רשות שדות התעופה בנתב"ג חדר תפילה שמיועד למוסלמים. החדר המרווח, בגודל של 20 מ"ר, מכיל ספרייה עם ספרי קוראן, ובכניסה למקום יש מקום לרחיצת ידיים ורגליים, כנדרש על פי ההלכה המוסלמית.
גם באוניברסיטה העברית, שבה יש ערבים רבים ממזרח העיר שלומדים רפואה, הוקם חדר תפילה למוסלמים בתחומי בית הספר לרפואה בהדסה עין כרם.
גם במכללת הדסה בעיר הקימו בית תפילה, רק שבעיני חלק מהסטודנטים הדבר לא ממש מצא חן, וב־2016 חיללו אלמונים את המקום - ספרים במבנה הושלכו לרצפה, ובריסטולים שהיו תלויים על הקירות, שעליהם פסוקים מהקוראן, נתלשו והושחתו.
בבתי החולים רמב"ם בחיפה וסורוקה בבאר שבע הוקצו חדרי תפילה למוסלמים עוד לפני הגשת העתירה לבג"ץ. עם זאת, גם במהלך 2019 התעקשו במשרד הבריאות לטעון כי אין חובה להקים בתי תפילה בכל מרכז רפואי ממשלתי. בעקבות בקשה לחופש המידע טענו במשרד כי "בתי תפילה ייעודיים הוקמו עד כה רק בבתי החולים שיבא, רמב"ם ותל אביב, שנחשבים ל'מרכזי על'.
בניסיון להגן על עמדת משרד הבריאות כתבה הממונה על העמדת מידע לציבור בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, טליה בן אבי שטיינברג: "שיעור הפונים המוסלמים מסך הפונים לקבלת טיפול עומד על 7 אחוז בלבד. ... ומשכך אין הצדקה להקים בית תפילה נפרד. שנית, אחוז הפונים המוסלמים נמוך מחלקם באוכלוסייה באופן משמעותי, דבר אשר מצדיק אף הוא החלטה שלא לפתוח בעבורם בית תפילה מיוחד. המטרה של הקמת בית תפילה אינה 'השוואת תנאים' ליהודים אלא מתן מענה לכל המטופלים המוסלמים שבעבורם יש לפולחן הדתי חשיבות רבה. אלו יכולים לבחור לפנות לאחד המרכזים הגדולים בארץ שבהם חובה לקיים בית תפילה".
ומה קורה בצה"ל?
בצבא אין בתי תפילה ייעודיים למוסלמים, למרות שיש חיילים מדת זו.
מצה"ל נמסר: "צה"ל דואג למענה ולצרכים הדתיים של כלל האוכלוסיות ולבני כל הדתות. לכל חייל מוסלמי ניתנת האפשרות להתפלל חמש פעמים ביום כנהוג. כיום אין ביחידות צה"ל בית תפילה מוסלמי ולא מוכרת בקשה להקמתו, באם תתקבל תטופל בהתאם".
"לכבד את הבקשה"
גורם בכיר במשטר ישראל הבהיר ל"ידיעות ירושלים" כי אין כוונה להקים בית תפילה למוסלמים במכללה והצהיר: "לא נאפשר מהלך שכזה".
מי שלא מסכים עם כך הוא הניצב (בדימוס) המוסלמי הראשון - ג'מאל חכרוש, בעבר ראש האגף לסיכול פשיעה במגזר. "יש לכבד כל רצון של אדם באשר הוא ולהיענות לבקשה", אמר.
