בשבוע שעבר נשבעה ממשלת בנט-לפיד ואחרי 12 שנים תם שלטון בנימין נתניהו. לאחר שהשרים החדשים נכנסו לתפקידם mynet ו"ידיעות ירושלים" בדק מהם האתגרים הירושלמיים הקשים ביותר שיעמדו בפניהם.
שרת התחבורה, מרב מיכאלי
האצת הקווים ומהומות במאה שערים
הצעד הראשון של מרב מיכאלי כשרת התחבורה היה למנות כיועץ מדיניות את אהוד עוזיאל, יו"ר ארגון '15 דקות', שמטפל בפגעי התחבורה הציבורית. בתחום הזה ירושלים תקועה כבר שנים, וכזכור מבקר המדינה פירסם באוקטובר דוח חריף ובו פרק מיוחד על כשלי התחבורה הציבורית בעיר. אף ש־25%-20% מהנסיעות בבירה מתבצעות בתחבורה הציבורית, ירושלים נמצאת בפיגור אחרי גוש דן כמעט בכל המדדים, כשבין השאר יש איחורים וצפיפות בקווי אוטובוס רבים. הדבר גרר גידול במספר התלונות של הנוסעים, וחסרים 200 נהגים כדי לתת שירות מיטבי. במזרח העיר המצב חמור עוד יותר.
המבקר גם קבע כי קו הרכבת לירושלים נפתח באיחור, בלי ציוד מתאים ובלי נגישות לכוחות ההצלה. בעיה נוספת שהעלה המבקר היא האיחורים של הרכבות בקו המהיר לירושלים, גם לאחר שתמה תקופת ההרצה.
מיכאלי הצהירה השבוע "התחבורה הציבורית יכולה לתרום לשוויון. כשנשחרר את התקיעות הזאת נשחרר את התקיעות של המדינה". אבל מהר מאוד היא תגלה שבשביל לשחרר תקיעות לא מספיק להצהיר או למנות פעילי ציבור. צריך הרבה מאוד כסף ותמיכה פוליטית, במטרה לדחוף פרויקטים כמו הפרדה מפלסית בצומת הגבעה הצרפתית, או הקמת מרכז תחבורתי ענק בכניסה לירושלים.
השרה גם תרצה להאיץ את סלילת הקו הירוק והכחול של הרכבת הקלה, ויהיה מעניין לראות איך היא תצליח לשכנע בנושא את הקיצונים במאה שערים שמנסים לחבל בעבודות.
לסיום, בשורה רעה לנהגים ברכבים הפרטיים שתקועים בפקקים ומחכים לסלילה של כבישים חדשים - השרה החדשה הצהירה כי המטרה שלה היא לעודד אתכם לעבור לתחבורה הציבורית.
השר לענייני דת, מתן כהנא
מתווה הכותל וג'וב יוקרתי במיוחד
אחרי 11 שנים שבהן התפקיד לא אויש, ב־2014 נבחר הראשון לציון שלמה עמאר לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים. במקביל, הרב אריה שטרן נבחר לתפקיד הרב האשכנזי (הגם שלכולם ברור שכפל המשרות מיותר).
חודש לאחר המינוי חגג הרב שטרן 70, ועל פי חוק הנבחרים מכהנים עד גיל 70, ולאחר מכן ניתן להאריך את כהונתם בחמש שנים בלבד. מאז הג'וב היוקרתי הזה תקוע בשל הדרישה של החרדים כי הרב הבא יהיה חרדי. המשרה הזאת גם משפיעה על כל מערך הכשרות של המועצה הדתית, אשר בשנים האחרונות נוטה להחמיר מבחינה הלכתית, מה שמקשה מאוד על בעלי העסקים.
כאב ראש גדול עוד יותר צפוי לכהנא בעיר העתיקה, לנוכח הלחץ של הרפורמים ורוב סיעות הקואליציה לאשר את 'מתווה הכותל'. מדובר בהסדר שלפיו היתה אמורה להתרחב רחבת התפילה השוויונית בחלקו הדרומי של המתחם. המפלגות החרדיות שטרפדו את היוזמה ב־2017 אומנם אינן בקואליציה, אבל הלחץ שלהן יהיה אדיר.
בעניין אחר - אחרי דחייה של יותר משנה אתי אנקרי תכננה לקיים השבוע ב'זאפה ירושלים' מופע מיוחד לרגל 30 שנות יצירה מוזיקלית. שעות ספורות לפני קיום האירוע הודיעה הזמרת הדתייה כי היא נאלצת לבטל את האירוע שיועד לנשים בלבד, בעקבות האיסור על קיום הופעות נפרדות באולמות ציבוריים. יהיה מעניין לראות איך מצד אחד יוכל השר למנוע הדרת נשים בירושלים, שם יש לחרדים תמיכה של ראש העירייה משה ליאון. ומצד שני, איך הוא יוכל לאפשר לאנקרי וליוצרות דתיות להופיע במקומות ציבוריים בפני נשים בלבד, כאשר בג"ץ מתנגד לכך.
שר השיכון ושר ירושלים ומורשת, זאב אלקין
יוזמות הבנייה שתקועות שנים
ב־2018 נכשל זאב אלקין במרוץ לראש עיריית ירושלים, למרות התמיכה של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ושל ראש העירייה היוצא ניר ברקת.
כעת הוא חוזר לטפל בירושלים גם בתוקף תפקידו כשר הבינוי והשיכון, וגם בעקבות חזרתו לתפקיד שר ירושלים ומורשת, שאותו העביר לפני שנתיים לרב רפי פרץ.
המשימה החשובה היא קידום יוזמות בנייה שתקועות שנים - גבעת המטוס, שכונת הענק המתוכננת בעטרות (9,000 יחידות דיור), שכונת היוקרה החדשה של ליפתא (260 יחידות דיור), הר חומה ועוד.
קידום תוכניות בנייה תקועות נדרש גם בגילה ובמורדות ארנונה, ומחוץ לעיר במתחם E1, בדרך למעלה אדומים. יש גם פרויקטים נוספים שנזקקים לתמיכה, ובהם פיתוח הרובע היהודי והקמת הרכבל לכותל.
המשותף לרוב היוזמות הנ"ל הוא העובדה שהאמריקאים והפלסטינים מתנגדים להן, והשאלה היא כמובן כמה גיבוי ייתנו לאלקין ראש הממשלה המכהן וגם החליפי, וכן סיעות הקואליציה, ובהן מרצ והרשימה המשותפת.
שר הבריאות, ניצן הורוביץ
גירעונות בבתי החולים ומצוקה במזרח העיר
אם שר הבריאות ניצן הורוביץ יתקשר למשרד האוצר וינסה לברר את גובה הגירעון של בית החולים הדסה, ספק רב אם הוא יצליח לקבל תשובה. אבל ברור שבגלל הקורונה גם בשערי צדק וגם בהדסה היו זינוק אדיר בהוצאות וירידה בהכנסות, בשל ביטול ניתוחים שאינם דחופים וטיפול בחולים ממזרח העיר. גם עצירה כמעט מוחלטת של תיירות המרפא גרמה להעמקת הגירעונות שלהם.
זו הסיבה שבגללה לפני כשבועיים, כאשר משרד הבריאות ביקש לקיים טקס הוקרה לעובדי מערכת הבריאות בנוכחות ראש הממשלה, המרכזים הרפואיים הירושלמים החרימו את האירוע, במחאה על הפיצוי החלקי שהם זכו לו בשל המגפה.
"גם הפסיכיאטריה באזור ירושלים סובלת ממצוקה נוראית. זו החצר האחורית של חולים שהצעקה שלהם כמעט שלא נשמעת", אומר ד"ר קובי חביב, מנכ"ל בית החולים 'הרצוג'. "האוכלוסייה עוד יותר מוחלשת מאשר בשאר הארץ, אם בשל היותם במצב סוציו־אקונומי חלש, ואם בשל היותם מיעוטים מסוגים שונים. גם מספר המיטות לנפש נמוך משמעותית לעומת ציבורים אחרים בישראל והחולים מקבלים שירותי רפואה בתנאים שלא היינו רוצים". חביב טוען שגם הקשישים בעיר סובלים. "אנשים שהפכו להיות סיעודיים מורכבים, לפעמים עשירים מאוד ועם ביטוחים מקיפים ביותר, אין להם מקומות אשפוז כי התעריף שמשרד הבריאות נותן לחולה סיעודי מורכב הוא הפסדי בצורה בלתי רגילה", אומר ד"ר חביב. "אנשים בסוף מוצאים את עצמם גוססים בבית במקום להיות מטופלים בצורה ראויה ומכובדת במקום מתאים. אני לא יכול להרשות לעצמי לסכן את בית החולים מבחינה כלכלית כעמותה ללא כוונת רווח".
במזרח העיר המצב חמור במיוחד - מכון הדמיה ומרכזי מומחים יש רק במערב העיר וההמתנה לסי־טי למשל היא ארוכה. גם ברפואת החירום יש פער - מרכז 'טרם' שפועל במזרח העיר אינו עובד עם כל קופות החולים, וכאשר יש מקרה חירום רפואי בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה, אמבולנס פלסטיני מביא את הנפגע או את החולה אל הגדר ואמבולנס ממערב העיר מסיע משם אל בית החולים.
שרת החינוך, יפעת שאשא־ביטון
מצוקת כיתות ומחסור בגננות
ירושלים היא לא רק העיר הגדולה בישראל. בשל ריבוי הילודה יש בה כ־200 אלף ילדי גן ותלמידים: חילונים, דתיים־לאומיים, חרדים וערבים. המשותף לכולם הוא מחסור עצום בכיתות לימוד, ולמרות השקעה כספית המצב חמור במיוחד במגזר החרדי והערבי, שם לומדים במוסדות שאינם רשמיים אשר זכאים לתקצוב חלקי ממשרד החינוך. כתוצאה מכך ילדים רבים ממגזרים אלה לומדים בקרוואנים ובמבנים ישנים וצפופים, שחלקם גם אינם בטיחותיים.
לפני שנתיים מבקר המדינה גם חשף כי כ־23 אלף ילדים תושבי מזרח ירושלים לא רשומים במסגרת חינוכית כלשהי המוכרת לרשויות. בנוסף התלמידים במזרח ירושלים לומדים לפי התוכנית הפלסטינית וכמעט שאינם מקבלים ממשרד החינוך שעות לימוד בעברית.
יצוין כי שרת החינוך החדשה, יפעת שאשא־ביטון, הצהירה כי בכוונתה להעביר את מעונות היום ממשרד הרווחה לתחום אחריותה. הבעיה היא שמדובר ביוזמה שעליה הצהירו שרים רבים בעבר, שנתקלו בהתנגדות מצד שרי הרווחה לדורותיהם. יוזמה נוספת היא ביטול הלימודים ביום שישי. התלמידים אולי יתמכו במהלך, אבל הרבנים החרדים צפויים להתנגד ל'ביטול תורה'. אם ההורים במגזר יצטרכו לממן מכיסם לימודים בימי שישי, זו תהיה מכה חדשה וקשה עבורם.
מצד שני, מי שצפויים להרוויח מכניסת אביגדור ליברמן לתפקיד שר האוצר הם החרדים שרוצים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ממלכתיים־חרדיים. עד היום הערימו נציגי החרדים בממשלה ובעירייה קשיים על פיתוח זרם החינוך הזה, אבל ליברמן, שרוצה יותר חרדים שלומדים ליבה ובהמשך עובדים, צפוי להזרים כסף ותמיכה.
בבירה יש גם מחסור בסייעות וגננות, מה שגורם מדי פעם לתלונות של הורים על טיפול לקוי בילדים. גם מערך ההסעות הענק זכה בעבר לביקורת ציבורית, הגם שבתחום זה נרשם שיפור במהלך השנה האחרונה.
השר לביטחון פנים עמר בר־לב
לנסות למנוע את הפיצוץ הבא
בחודשיים האחרונים ירושלים התמודדה עם גל התפרעויות במזרח העיר ועם טרור הטיקטוק. את המבחן הראשון כשר לביטחון פנים סיים עמר בר־לב בהצלחה, אחרי שאישר את מצעד הדגלים ובעזרת המשטרה נמנע חיכוך בין פלסטינים ליהודים. אבל מעבר לפינה יש פצצת זמן מתקתקת בדמות הפינוי הצפוי של משפחות פלסטיניות משייח' ג'ראח. וזה עוד לפני המאבק היומיומי של כוחות הביטחון, כולל השב"כ, בניסיון למנוע פיגועים. יצוין כי ביום שבו נערך 'מצעד הדגלים' התפרסם בתקשורת הערבית סרטון שבו נראה פרש משטרה שהותקף באבנים נופל מסוסו ברחוב צלאח א־דין. במקום להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות או לנסות ללכוד את התוקפים, השוטרים נמלטו מהמקום עם סוסיהם. השאלה היא אם מדובר באירוע נקודתי, או שהשוטרים חשים שאין להם מספיק גיבוי במקרה של הפעלת כוח וירי.
כאב ראש קטן יותר הוא הטיפול במגזר החרדי. חברי הכנסת מיהדות התורה וש"ס, שכבר לא נמצאים בקואליציה, לא צפויים להרגיע את הקיצונים שצפויים להפגין ולשבש תנועה בגלל סוגיות כמו חילול שבת, גיוס בחורי ישיבה, סלילת כבישים מעל קברים עתיקים, הגעת הרכבת הקלה למאה שערים ועוד.
מצד שני, מהשר החדש וממחוז ירושלים לפחות תיחסך ההתמודדות השבועית עם ההפגנות בבלפור.
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
