אחרי החשיפה המטלטלת של הדיירת הירושלמית ימית אברמוב בפרק האחרון בתכנית 'האח הגדול' והקצוות הפתוחים שנשארו לאחר השיחה בחדר האח, האחים של ימית, מור אברהמי וכפיר בן אריה, מגיבים לראשונה בשיחה עם מיינט ירושלים. "הכל שקר", אמרה מור בכאב.
נזכיר, בתכנית ששודרה אמש (ד') החלה משימת "האשראם הגדול" ובה חלק מהדיירים חשפו סיפור אישי מילדותם ואישיותם. בשיחה שהתקיימה בחצר, סיפרה ימית לגל מדוע היא כל כך קרובה לג'וזי ויהודה: "שלשתינו ילדים שגדלו ברחוב. גידלנו את עצמנו. וזה מדהים כמה ששלושתינו היינו באותו מקום וכל אחד יצא משהו אחר. הפכתי את הכעס לאבא שלי, את הכעס לעולם, את הכעס לבית, בגיל מאוד מאוחר - לאהבה. אני מאמינה שזה יקרה גם לו". לאחר מכן היא נכנסה לחדר האח הגדול בדמעות וסיפרה: "כל פעם שנפלתי סמכתי רק על עצמי שאני ארים את עצמי. בדרך כלל חושבים שהמקום הכי בטוח שלך ביקום הזה, זה הבית שלך, זה אמא ואבא שלך. חייתי במקום שהוא לא היה המקום הבטוח שלי, הבטוח שלי היה ברחוב. הרגשתי שברחוב הרבה פחות מסוכן לי מהבית. אבסורד". בהמשך היא סיפרה שלפעמים היא היתה הולכת לישון ברחוב או בספסל של בית הספר.
"הייתי ילדה בת 14,15, שלא מפחדת מהלבד, לא מהחושך, ולא מאנשים. לא מפחדת מכלום, מפחדת מהבית. אף אחד לא ידע שישנתי שם", סיפרה לאח והוסיפה כי לפעמים היא היתה הולכת לישון אצל חברות, "אם הן היו מזמינות אותי לישון אצלם זה היה כמו לילה חלומי, יש לי מיטה וארוחה חמה. אבל אם לא אז את חוזרת לבית הספר, מתקלחת בכיור, יוצאת ומחכה בחוץ שאף אחד לא יידע שישנת בבית הספר. אני עובדת מגיל 12. נתת לי משימה שאין לי אוויר אליה".
אחותה מור שלא עוקבת אחר התכנית, אמרה על הקטע בכאב רב: "כעס מטורף, זה בדיה ושקר. אני בהלם. ההורים שלי תמיד עזרו. הם לא כאלה. אולי היא חושבת שהקהל בחוץ יסכים להשאיר דיירים בעייתיים. ימית יורקת לבאר שממנה היא שותה 39 שנה".
ספרי לי על הילדה ימית. "ימית היתה ילדה מרדנית, היה לה קושי מבחינת החינוך של ההורים. היא היתה מורדת. ההורים ניסו לחנך אותה מה שמצופה מהורים, וכשאתה מתבגר אתה מבין שהם עשו את זה לטובתך. שתעשה שיעורים, שתצליח".
ימית סיפרה שהיא החלה לעבוד בגיל 12. למה? "הדבר היחיד שהיה נכון שהיא יצאה לעבוד מוקדם, גם אני ואחיי יצאנו לעבוד מוקדם בשביל עצמאות. כי זה מה שאנחנו בחרנו. כולנו יצאנו לעבוד מוקדם. נולדנו להורים שעובדים ואוהבים לעבוד ועובדים גם כשהם חולים. גדלנו למוסר עבודה ועבדנו מתוך בחירה ולא מתוך צורך. אני השתמשתי בכסף הזה לבילויים שלי. עבדנו מתוך עצמאות לא החסירו מאיתנו כלום".
ימית גדלה בבית עם ארבעה אחים בקרית מנחם, אחותה סיפרה שארוחה חמה לא היתה חסרה מעולם. הבית בילדותם היה גדול, והוא כלל מרפסת וגינה גדולות. "היינו ישנים שניים בחדר. היא ישנה בילדות עם אחותי ואני עם אחי. לכל אחד היה ספרייה, מחשב היה תמיד בבית, וגם טלוויזיה בכל חדר".
ימית אמרה: "הרגשתי שברחוב הרבה פחות מסוכן לי מהבית". מדוע היא אמרה את הדברים האלה? "לא. אמא שלי עזרה לה המון. האחיינית שלה באה לגור איתה אחרי הלידה. ההורים שלי נתנו ארוחה ומיטה לכל הילדים שלהם. איפה המציאות ואיפה מה שהיא מדברת? המקום הבטוח שלה ברחוב? נראה אותה מסתדרת בלי ההורים שלי. לא ציפיתי שהיא תשקר. אני מודה לאלוהים שהוריי לא ראו את זה. אם הילד שלי יגיד לי שהמקום הבטוח הוא הרחוב - אני מתה במקום. אחרי שנותנים לך הכל, אל תעריך, אל תגיד תודה, אבל לשקר? שאנשים שמכירים אותך רואים את הכל בטלוויזיה - זה פחות מתאים".
איך הקשר היה עם ההורים? "היא ואבא לא היו החברים הכי טובים, הוא איש צבא אז הכל היה מאוד חינוכי. התיקים צריכים להיות מסודרים, בלי באלגן. היינו צריכים לעשות שיעורי בית והוא היה מתעקש. הוא לא היה מסכים שנאכל בחדרים – אלא רק בפינת האוכל ובסלון. היה חשוב לו בגיל ההתבגרות שנתלבש יותר צנוע, כי היינו אוהבות להתלבש חשוף. הוא היה מעיר ומתעצבן על זה. נכון זה אבא - 'אבא של פעם'. היום הבנות מתלבשות יותר באופן יותר חשוף. הקשר עם אמא היה יותר חברי, וליברלי וכן ימית היתה מזמינה חברות הביתה".
גם אחיה כפיר בן אריה, סיפר על האווירה החמה ששררה בבית ילדותו בקרית מנחם: "לשמוע דברים כאלה זה מאוד קשה. זה עושה שם רע להורים שלי כי זה לא נכון. הבית שלנו לא היה הבית הכי ורוד. אבא היה מחנך קשוח, היו עונשים כמו 'לך לחדר' ו'אל תראה טלוויזיה'. אלימות לא היתה, אולי סטירה. אבא לא הסכים שבנות יתלבשו עם חולצות בטן ובצורה חשופה והוא אסר עליהן.
"הפרש הגילאים שלנו הוא 4 שנים, יכול להיות שבילדות לא שמתי לב, ואיזה לילה היא אמרה שהיא הלכה הולכת לישון אצל חברה והיא הלכה לישון בבית הספר. לא נראה לי שזה קרה אבל דברים יכולים לקרות. ויכול להיות שבאותו יום היא התקלחה בשירותים".
בן אריה סיפר שארוחה חמה תמיד היתה בבית: "אז מה אם הבית היה בית קשוח? זה היה בית אוהב ותומך! בתכנית אחותי ימית לימדה אותם להכין פרנץ טוסט – ימית למדה את זה מאמא. כשלאמא שלי לא היה כוח להכין ארוחה מושקעת היא היתה מכינה פרנץ טוסט. הייתי כועס על ההורים שלי על כמות האוכל שיש בסופי שבוע. ימית לא גדלה ברחוב. היא לא חינכה את עצמה והיא לא גדלה מסכנה. היה לה בית והורים שקנו לה בגדים, אוכל ומיטה חמה. גדלנו בבית די רחב. היה מספיק מקום לכולם".
מטעמה של ימית נמסר: "ימית אברמוב נכנסה לבית האח הגדול על מנת להעלות את המודעות ולהעלות את השיח סביב התופעה של התעללות כלפי ילדים בגיל הרך בגני הילדים וזוהי מטרתה. בפרק האחרון ימית חשפה את מה שחוותה בנעוריה תוך שמירה על כבוד משפחתה ולא חשפה את הנעשה בבית. אולם אחיה בחר להעלות את הנעשה בבית בתקשורת כי "האבא היה מחנך קשוח, אלימות לא היתה, אולי סטירה ואסר עליהן להתלבש בצורה חשופה.." כל אלו אומרים דרשני. אך לימית לצערנו אין את היכולת להגן על עצמה ותגובת המשפחה אומרת הכל".
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים
