"מרפסות הברזל שתלויות ברחבי העיר עלולות פשוט לקרוס יחד עם היושבים בהן". על הציטוט המבהיל הזה אחראים כמה אנשי מקצוע בכירים בעירייה, והוא נאמר מספר ימים לאחר הודעת העירייה על הודאה בתופעה חדשה שעלולה לגבות לא מעט קורבנות. אלא שבדיקת mynet ו"ידיעות ירושלים" במספר רב של שכונות בעיר מגלה עד כמה התופעה, שהתרחבה במיוחד בשנה האחרונה, נפוצה כאן.
החברות המסחריות מסתערות
ראשית יש להבהיר מהי אותה סכנת המרפסות - ומדוע היא עולה בימים אלה. בניגוד למה שאפשר לחשוב, מדובר במרפסות חדשות שנבנו ממש בשנתיים האחרונות, בעיקר בתקופת הקורונה. הירושלמים המסוגרים בביתם שיוועו לעוד פיסת שטח. את הדבר הזה הבינו היטב חברות מסחריות, והן החלו לשווק פתרונות זולים יותר ומהירים לבניית מרפסת. על פי אנשי מקצוע בעירייה, ברוב המקרים מדובר במרפסות לא תקינות שאינן יציבות. לטענת מהנדס בכיר בעירייה, מרפסת שמתווספת לבניין צריכה להיות מקושרת בקורות ברזל לרמפה בתוך הדירה. לדבריו, בשנה האחרונה הוקמו בירושלים עשרות מרפסות שאינן מחוברות בצורה זו, חלק גדול מהן במגזר החרדי.
התקדים בכל הקשור למלחמה בתופעה הוא שבכיכר ספרא החליטו להילחם גם בספקים של אותן מרפסות. כך, לפני מספר ימים קיבלה חברה הנחשבת לאחת הגדולות, בתחום מכתב חריף מהעירייה שקורא להם לחדול לאלתר לסייע בבניית מרפסות בשיטה הבעייתית. מי שחתום על המכתב הוא התובע העירוני, עו"ד חיים נרגסי. התובע ציין כי בחלק לא מבוטל מהמקרים החברה מלווה את הליך הבנייה של המרפסת, ולפיכך היא נושאת גם באחריות להליך הוצאת ההיתרים. עכשיו התובע העירוני דורש מהחברה להפסיק לאלתר להקים מרפסות כאלה בעיר, ובמקביל להעביר לעירייה רשימה מלאה של האתרים שבהם הן כבר הותקנו. כמו כן מנהלי המפעל החברה לפגישה דחופה בעירייה בימים הקרובים.
בחברה טוענים כי מוצריה איכותיים ועומדים בכל דרישות התקן הישראלי. עוד הם טוענים כי המרפסות תוכננו ויוצרו תחת פיקוח הנדסי ומאושרות על ידי מהנדס מוסמך לאחר סיום התקנתם.
6 צפייה בגלריה
האזורים שבהם הוקמו מרפסות רבות ללא היתר: שכונה צהובה - מקרים בודדים. שכונה כתומה - התופעה מתרחבת. שכונה אדומה - התופעה נרחבת
(עיצוב מפה: הדר חן )
"כמות המרפסות מטורפת"
עד כמה התופעה של המרפסות התלויות (שהתפשטה זמן לא רב לאחר פרוץ הקורונה) נפוצה אפשר ללמוד מדבריו של יו"ר מינהל הבוכרים, ישראל אייזקס. "מדובר בכמויות מטורפות של מרפסות תלויות ללא היתר. אנחנו מנסים להילחם בתופעה המסוכנת הזאת", הוא אומר. "פנינו לעירייה בבקשה לעשות הסברה מסודרת לציבור הרחב. התושבים כאן משלמים עשרות אלפי שקלים. אלה שדיברתי איתם חושבים בתמימותם שמדובר במשהו חזק ויציב ותקני, אבל זה לא נכון. לפי ידיעתי, ומכיוון שאנחנו בקשר עם העירייה בנושא - יש לנו עשרות רבות של מקרים רק בשכונה שלנו. אבל יש עוד מקרים רבים בשכונות הצמודות אלינו".
לדברי אייזקס, הם מנסים להילחם בתופעה: "אנחנו רוצים שהעירייה תעזור לנו להסביר לתושבים כמה זה מסוכן. עם זאת צריך למצוא פתרון לבעיה ולאפשר הוספת מרפסות באופן תקני ובטוח, שכן הדבר נצרך ביותר".
"חשש למלחמות שכנים"
התופעה מתחילה להתפשט גם בקרית יובל. "אנחנו מתחילים לראות אצלנו יותר ויותר מרפסות תלויות", אומר יו"ר המינהל רוני שרון. "איתרנו כבר ארבעה מקרים רק ברחוב זנגוויל, אבל אני יודע על מרפסות תלויות גם ברחובות 'אולסוונגר' ו'פסח חברון'".
שרון גילה כי לאחרונה הם קיימו כמה שיחות חירום עם רבנים ומנהיגי קהילות כדי שיסבירו לתושבים שיימנעו מההליך הלא תקין הזה. "מדובר בסכנה לציבור", טוען שרון, "ויש לטפל בה מיידית".
שרון טוען עוד כי "אנחנו רוצים למנוע סכסוכי שכנים ולשמור על יחסים טובים בשכונה, כפי שהיה עד כה". יו"ר מינהל קרית יובל, מסגר במקצועו, אומר עוד: "בתור בעל מסגרייה קיבלתי לא מעט פניות לעשות מרפסות בשכונות אחרות, בלי ליווי של מהנדס קונסטרוקטור. מובן שסירבתי לכולם. זוהי סכנת נפשות של ממש".
גם ד"ר אופיר לנג, יו"ר מינהל לב העיר, טוען כי יש בנחלאות כמה מרפסות תלויות. "כרגע אנחנו פועלים נקודתית נגד הבעיה. אצלנו זו עדיין לא תופעה רחבה".
המהנדסת פולה רוביצקי מסבירה כי במרפסות מסוג זה קיימות מספר סכנות. "בזמן האחרון", היא טוענת, "יש מרפסות שנתלות ללא פיקוח ותכנון של מהנדסים".
רוביצקי מפרטת מספר סיכונים, ובראשם שאי אפשר להבטיח שלוקחים בחשבון את העומס. "גם אין התייחסות לניקוז ומים עומדים יכולים לגרום לקריסת מרפסת", היא מוסיפה, "וגם ריתוך לא נכון יכול לגרום למרפסת לקרוס".
הבעיה של המרפסות הישנות
להבדיל מהמרפסות שנבנו לאחרונה באופן לא תקני, לפחות לטענת העירייה, קיימת גם הבעיה המוכרת יותר של מרפסות ישנות שפשוט מתפוררות. צריך לזכור כי ירושלים היא לא רק העיר הגדולה בישראל אלא גם העתיקה ביותר, ולכן קיים בה מספר עצום של מבנים ישנים. מי שאמורה להתמודד עם פצצת הזמן הזאת היא המחלקה למבנים מסוכנים באגף לרישוי ופיקוח על הבנייה בעירייה. אחד המקרים שבהם פעלה המחלקה בזמן, וככל הנראה מנעה אסון, היה לפני שנתיים. באוגוסט 2020 החל שיפוץ 'בית הרב קוק', כמעט שנה לאחר שהמחלקה למבנים מסוכנים דרשה להוציא 'צו הריסה מיידי' לארבע מרפסות במבנה ולגרם מדרגות במקום.
אלא שדוח מיוחד שהוכן בעירייה בשנת 2017 מגלה כי יש לא מעט ליקויים בכל הקשור למבנים מסוכנים. המסמך, שכותרתו 'הטיפול העירוני במבנים מסוכנים', כולל ניתוח תלונות של הציבור ושל המקרים שבהם טיפלה הרשות המקומית, והוא חשף שורה של ליקויים, ובכלל זה: "אכיפה לא מספקת - העירייה אינה נוקטת אמצעי אכיפה מינהליים ומשפטיים מספקים במטרה להרתיע בעלי מבנים מסוכנים ולצמצם את הסיכון לציבור כתוצאה מהתממשות סכנות במבנים אלה".
בעיה נוספת שצוינה בדוח: "חסרות הוראות והנחיות מפורטות המסדירות שלבים שונים בתהליך הטיפול במבנים המסוכנים". כמו כן נטען: "נתגלו כשלים במעקב ובפיקוח על הסרת סכנות במבנים". המסקנה של מחברי הדוח היא כי "העירייה מגישה מעט מדי כתבי אישום נגד בעלי מבנים שאינם פועלים להסרת הסכנה בהתאם להוראותיה, ואינה גובה קנסות והחזרים מבעלי נכסים אלה".
מהעירייה נמסר: "מדובר בפרק מתוך דוח הביקורת העירונית, ומאז פרסומו טיפלה העירייה בחלק נרחב מהליקויים והיא פועלת להשלמת הטיפול בהמלצות הנותרות בהקדם האפשרי. אנו רואים חשיבות גדולה במוסד הביקורת ומבצעים תהליך רחב של לימוד, הפקת לקחים ויישומם".
נפילות, פציעות ותביעות כספיות
לא תמיד מצליחה 'המחלקה למבנים מסוכנים' להתריע במועד על מבנים מסוכנים, כפי שעשתה במקרה של מוסד הרב קוק. בעשור האחרון היו מספר אירועים של קריסת מרפסות שרק בנס לא הסתיימו באסון.
כך, ב־31 ביולי 2012 אב ושני ילדיו שיצאו מסופרמרקט נפגעו קל ממרפסת שקרסה ברחוב ים סוף בסנהדריה. צוות מד"א פינה את הנפגעים לבית החולים הדסה עין כרם במצב קל. חודש לאחר מכן קרסו קומה וגג רעפים בבניין שנמצא בשיפוצים בשכונת גאולה. רק בנס לא היו נפגעים, ובעירייה טענו אז כי ברחבי ירושלים יש כ־400 מבנים המוגדרים מסוכנים. מי שכיהן אז כמפקד שירותי הכבאות בירושלים, טפסר שמוליק פרידמן, הזהיר כי המבנים האלה ועוד רבים אחרים לא יחזיקו מעמד במקרה של רעידת אדמה.
לטענת מהנדס בכיר בעירייה, מרפסת שמתווספת לבניין צריכה להיות מקושרת בקורות ברזל לרמפה בתוך הדירה. לדבריו, בשנה האחרונה הוקמו בירושלים עשרות מרפסות שאינן מחוברות בצורה זו, חלק גדול מהן נמצאות במגזר החרדי
ב־12 בינואר 2016 נפצע אבשלום יהודה (74) באורח קל יחד עם בתו (25), כאשר בביתם ברחוב אגרון קרסה המרפסת. הוא האשים בשעתו את מלון וולדורף אסטוריה ששוכן ממול באחריות לאירוע. "הבניין הזה נבנה לפני 130 שנה", סיפר אז ל־ynet. "כשהתחילו לבנות את הוולדורף אסטוריה התחילו סדקים רציניים בבניין ונפלו תקרות. עוד ב־2011 עזבתי את הבניין, והיום במקרה באתי לסטודיו עם הבת שלי, עלינו למרפסת ואמרתי לה שהבניין מסוכן. פתאום המרפסת קרסה ונפלנו מגובה של 4 וחצי מטר". יהודה ציין כי גם הגיש בשעתו תביעה נגד המלון בשל הנזקים שנגרמו לבניין. בהנהלת המלון טענו אז כי לא ניתן להאשים אותם בכל קריסה של מבנה ישן, שייתכן שלא תוחזק כראוי.
ב־20 במרץ 2016 קרסה מרפסת בפרויקט ברחוב החרצית 1. הפרשה הגיעה עד לבית המשפט לאחר שבעלים של משרד אדריכלים שהגיש חוות דעת במקרה הזה קיבל מהעירייה זמן קצר לאחר מכן צו הפסקת עבודה מינהלי לפרויקט אחר שביצע באזור.
ב־8 בפברואר 2019 קרסה מרפסת ברחוב סלנט שבמאה שערים. באירוע לא היו נפגעים, ושוטרים שהגיעו למקום פינו את הדיירים והגבילו את הגישה למקום מחשש להמשך ההתמוטטות.
ב־11 במרץ 2021 קרסה מרפסת ברחוב דברי חיים שבקרית בעלז. חרדית כבת 60 נפלה לאחר קריסה חלקית של רצפת העץ במרפסת. לאחר סיוע ראשוני שהגישו לה מתנדבי 'איחוד הצלה' היא פונתה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים במצב בינוני עד קשה.
יש בעיה לאשר בדיעבד
מהעירייה נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים פועלת לאכיפת מרפסות, גם מרפסות תלויות, שנבנו ללא היתר. מרפסות תלויות לרוב אינן ברות הסדרה בהיתר בדיעבד, בשל החומרים מהן נבנו, הקונסטרוקציה שלהן ומיקומן במבנה. בינוי מרפסת תקנית מצריך עיגון תת רצפתי למבנה. המרפסות התלויות מוקמות בשיטה אחרת, ועל כן אינן תקניות.
כשהמרפסות הופכות מסוכנות, פועלת מחלקת מבנים מסוכנים לעיגונן תוך מתן הנחיות פרטניות לבעלי הדירות. העירייה קוראת לציבור לבנות רק מרפסות תקניות ואיתנות, מכוח היתרי בניה, על מנת לפעול כדין ולשמור על הבטיחות".
לעדכונים נוספים – חדשות ירושלים
