עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
עם מאיר שלו. קראתי את כל הרומנים שכתב, ובכל פעם מחדש יש לי תחושה שהוא מספר את הסיפור של משפחתי, בשמות אחרים, בתקופות אחרות, במקומות אחרים בארץ, אבל תמיד עם אותו הדיוק הארץ-ישראלי הייחודי לכתיבתו.
למה ירושלים?
כי אין כמוה בעולם, עיר של המון ניגודים שאיכשהו מצליחה להכיל את כולם. ומעבר לכך- כי זו עיר ילדותי. מעץ התות שעדיין צומח ליד גן הילדים שבו התחנכתי, דרך הגימנסיה העברית ושבט הצופים, ועד הרכבת שבה הכרתי את בעלי.
מה הכי גרוע כאן?
קשה לי להתלונן על ירושלים, כי באמת אין כמוה בעולם, אבל למרות היותי ירושלמית מלידה, אני עדיין לא מסוגלת להתמודד עם הקור הירושלמי בחורף. אני זוכרת את הנסיונות להתחמם באוניברסיטה העברית בהר הצופים. הגעתי חמושה בתרמוס, מעיל ולרוב שני זוגות גרביים, הובסתי פעם אחר פעם.
איך העיר תיראה בעוד 20 שנה?
ירושלים, לפי החזון שלי, תהיה עיר נגישה תחבורתית, עם מרכזי תעסוקה מפותחים ומערכת חינוך, ספורט ופנאי שרבים יתקנאו בה.
מה המקום הכי סודי שלך בעיר ?
במסגרת תפקידי אני שותפה להקמת מבני ציבור רבים בכל רחבי העיר, והנוף הנשקף מגגותיהם עוצר נשימה. לעמוד על גג של מבנה בבנייה, כשמסביב פועלים כלי צמ"ה, ואפשר ממש להרגיש איך הבניין 'צומח', זו חוויה ייחודית, בין שאני עומדת על גג בטלביה, בבית חנינא או בבית וגן.
מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר?
בחורף 2013 פקדה סופת שלגים משמעותית את העיר. זה היה גם יום העבודה הראשון שלי בחברת מוריה. במשך ארבעה ימים ולילות כמעט ללא הפסקה ניהלתי מערך של מנהלי פרויקטים וקבלנים, שנקראו לדגל וטיפלו בשלל אירועים כולל קריסת גגות.
לכל העדכונים - חדשות ירושלים
