רגע לפני שהתלמידים חוזרים לספסל הלימודים בשנה הכי לא שגרתית, הכירו את אנשי החינוך שהפכו השנה למנהלי בתי ספר בירושלים. מי גילה שהוא דיסלקט? מי התחבא בבית ואף רעד מפחד כאשר המורה שלו בא לביתו? ומי הסכים להודות כי את רוב המקצועות הוא בכלל לא אהב?
"המחנכת אמרה: 'על גופתי תעלה לתיכון'"
גילי שילה - בית הספר הניסויי
גיל: 41
תפקיד קודם: "מנהל חטיבת ביניים בבית הספר הניסויי. אני נמצא בבית הספר מזה 11 שנים - הייתי מורה, רכז שכבה, מנהל חטיבת הביניים, וכעת נכנס לתפקיד המנהל".
תחביב: "יוגה. כבר 15 שנה אני מקפיד לעשות זאת פעמיים בשבוע".
מקצוע אהוב ופחות אהוב: "אני אוהב את הריאליים. בשנים האחרונות התחלתי לאהוב מרחוק גם ספרות - למרות שאני לא טוב בזה. המקצועות שאני פחות מתחבר אליהם הם דברים כמו מחשבת ישראל, תנ"ך, אזרחות, היסטוריה".
רגע שזכור לך כתלמיד: "לא אשכח שמי שהיתה המחנכת שלי אמרה לי שעל גופתה אני אעלה לתיכון ושהיא תראה לי מאיפה משתין הדג".
רגע מביך כתלמיד: "אני זוכר את עצמי בבית הספר היסודי, יושב על כיסא במרכז הלובי של השכבה, גורר את הכיסא, ומתהפך על הגב לקול תשואות הצחוק של כולם. בשביל להגן על עצמי חזרתי לשבת ונפלתי שוב ושוב כדי להפוך את זה למשהו ליצני".
רגע מביך כמורה: "באחת השנים הראשונות שלי בניסויי רכבתי על אופניים לבית הספר. הגעתי לכיתה מזיע נורא, ואחד התלמידים שאל אותי אם אני נורא מתרגש, ולכן מזיע. אמרתי לו שאני אומנם מתרגש, אבל בגלל הרכיבה".
איזה תלמיד הייתי: "מבחינה לימודית – את האבחון שלי עשיתי רק לקראת תואר שני. מאוד סבלתי בתיכון, היה לי מאוד קשה. ואז גיליתי שאני דיסלקט, דיסגרף, ושיש לי גם הפרעת קשב וריכוז. זה הבהיר לי כל מיני דברים. מבחינה חברתית - הייתי ככה ככה. בסדר בסך הכל".
טיפים ללמידה בזום: "המון סבלנות. לא לפחד לשאול שאלות. בהחלט להדליק מסך, זה מאוד חשוב. לעמוד מול מסך ריק זאת לא חוויה נעימה לאף אחד. ומבחינת לבוש? שכל אחד יעשה מה שנוח לו. ודאי שניתן להישאר בפיג'מה, התלמידים יכולים להגיע בפיג'מה גם לבית הספר".
"הוריי אומרים שהייתי תלמיד נוראי"
אנדרו ווטסון - בית הספר האמריקאי
גיל: 55
תפקיד קודם: מנהל בבית הספר הבין־לאומי בפירנצה, איטליה.
תחביב: "כשהייתי צעיר שיחקתי כדורגל, ואפילו זכיתי במלגת לימודים בחו"ל. בנוסף אני צייר, מנגן בפסנתר וקורא המון".
מקצוע אהוב/לא אהוב: "אני אוהב מאוד אומנות. בעבר לימדתי בבית ספר אחר בירושלים – שבו הייתי גם ראש מחלקת לימודי האומנות. כתלמיד לא אהבתי את מרבית המקצועות - במיוחד לא אהבתי ולא הבנתי מתמטיקה".
איזה תלמיד הייתי: "הייתי כזה שמורים לא אהבו. ההורים שלי היו אומרים שהייתי תלמיד נוראי. חברתית – עזבתי בית ספר אחד שבו קיבלתי יחס רע. בבית הספר השני שבו למדתי קיבלתי יחס טוב יותר, והצלחתי ליצור קשרים טובים יותר עם תלמידים ועם מורים".
רגע זכור כתלמיד: "אני זוכר את תחושת ההצלחה כתלמיד שהוא גם שחקן כדורגל. למשל כשניצחנו במשחקים, או כשדרך הכדורגל הצלחתי לקבל מלגה ללימודים גבוהים. אני חושב שהרגעים האלה היו משמעותיים יותר בעקבות הסבל שחוויתי כתלמיד בבית הספר הקודם, למשל דרך מורים שגרמו לי להרגיש שאני לא מוצלח".
רגע מביך כמורה: "במקור אני מלונדון, ולאורך הקריירה שלי לימדתי במקומות שונים בעולם. באחת השנים הבטחתי לבת שלי, שהיתה בת עשר, שהיא תוכל ללמוד באנגליה בשנה הבאה, מה שלא יצא לה לעשות עד אז. במקביל הציעו לי עבודה כמנהל בית ספר בהונג קונג. כשסיפרתי את זה לבת שלי – היא אמרה שאני לא יכול לקחת את העבודה הזאת בגלל מה שהבטחתי לה. דחיתי את העבודה. מבחינה מקצועית זה היה הרגע שבו חיי השתנו, אבל כמובן ידעתי שעשיתי את הדבר הנכון".
טיפים ללמידה בזום: "אל תנסו לשכפל את החוויה של למידה פנים מול פנים. הלמידה מרחוק היא אחרת, ויש בכך גם הזדמנות. נסו ליצור מקומות שבהם יש מקום לדבר גם על החוויה האישית והרגשית שלהם".
"המפוחית שריגשה אותי"
דליה רייך - יסודי חורב בנים
גיל: "אני סבתא צעירה. הנכדה הקטנה שלי מתחילה השנה כיתה א'".
תפקיד קודם: "ניהלתי במשך שמונה שנים את ביה"ס היסודי פרנקל בגבעה הצרפתית".
תחביב: "אני נהנית מאוד מבישול, מאומנות, מקריאת ספרים ומטיולים בעולם. בשנים האחרונות זכיתי לטייל בשני מקומות מיוחדים מאוד: סקנדינביה ודרום אמריקה".
מקצוע אהוב ופחות אהוב: "אני מאוד אוהבת לימודי שפה, ולימודי זהות ציונית, יהודית, ישראלית. אין תחום שאני יכולה להגיד שאני פחות מתחברת אליו - לכל נושא אפשר להתחבר".
איזה תלמידה היית? "הייתי מאוד קונפורמיסטית, מכבדת, חברותית. מאוד אהבתי את המסגרת. בהחלט תלמידה טובה".
רגע זכור כתלמידה: "היום שבו הזמינו את 'שלישיית אדלר', נגני המפוחית, להופיע בבית הספר היסודי שלי. המוזיקה מאוד קרובה אלי, וזאת היתה חוויה אדירה. השיחה שלהם איתנו, ההדגמה שלהם – הם הציגו בפנינו את המפוחיות השונות שלהם. זה רגע שנשאר איתי ממש כל השנים".
טיפים ללמידה בזום: "לגשת ללמידה אחרי הכנה. לכל נושא שאליו ניגשים צריך לעשות הכנה עצמית. להגיע רגועים, שבעים, למצוא פינה שקטה בבית, להיות לומדים עצמאים".
"כשהמורה בא רעדתי ורציתי להתחבא"
בילאל אבו־רומי - יסודי לחינוך מיוחד, שועפאט
גיל: 39
תפקיד קודם: "אני מורה ומחנך. שימשתי בעבר גם כרכז וכחבר בוועדות אבחון של משרד הרווחה".
תחביב: "אני שוחה, רוכב על אופניים ועוסק בספורט אתגרי".
מקצוע אהוב ופחות אהוב: "כשהייתי תלמיד המקצוע האהוב עלי היה מדעים וביולוגיה. אהבתי במיוחד ביולוגיה. מקצועות שפחות התחברתי אליהם הם כימיה ואומנות".
איזה תלמיד היית? "ביסודי הייתי תלמיד ממוצע. לא היה לי חשוב במיוחד להצליח. מבחינה חברתית הייתי פעלתן, מוביל. בחטיבה הייתי גם קצת שובב.
"התיכון לעומת זאת היה תקופה שבה הלימודים הפכו להיות קריטיים עבורי. התחלתי להתרכז בהישגיות, היה לי מאוד חשוב להצליח. למדתי ביולוגיה וסביבה, ובאופן קבוע קיבלתי את הממוצע הגבוה בכיתה. הייתי פעיל גם בוועד התלמידים, והדרכתי במד"צים – מדריכי נוער צעירים".
רגע זכור כתלמיד: "בחטיבת הביניים הבית שלי היה ממש מול בית הספר. באחת השנים החלטנו קבוצה גדולה של תלמידים שאנחנו לא הולכים לטיול השנתי. החרמנו אותו. בבוקר של אותו יום המחנך בא לדפוק לנו על הדלת. זה לא כמו היום, ולא כמו בעיר גדולה - המורה שלימד אותי הכיר את אמא ואבא שלי. אני זוכר שרעדתי ורציתי להתחבא, לא פתחתי את הדלת, התביישתי מאוד, הרגשתי ממש אשם".
רגע מביך כמורה: "ממש בתחילת הדרך שלי כמורה נכנס לכיתה שלי מפקח. לא ידעתי שהוא המפקח והייתי באמצע שיעור. מסרו לי שהוא מפקח והוא החל לשאול אותי שאלות. הייתי בחור צעיר בן 22, התקפלתי ונלחצתי מאוד. רציתי לענות תשובות מקצועיות – אבל לא הצלחתי לענות על כל השאלות שלו באופן רציף. זה מקרה שהביך אותי מאוד ושאני לא שוכח".
טיפים ללמידה בזום: "אצלנו בחינוך המיוחד אומנם לומדים כרגיל, אך חלק מהתלמידים לומדים גם מהבית. הייתי מייעץ להם להכין מערכת שעות יפה וצבעונית ולעבוד לפיה. צריך לשבור את זמני הלמידה בפרקי זמן של מנוחה והפסקה. בנוסף, ליצור בבית מקום שבו מתרחקים מכל מקור של אנרגיה שלילית – חברים, אורחים, ואפילו טלוויזיה ומדיות אחרות. לטפח אותו ולשמור על סביבה לימודית לכל דבר".
"ואז פרצתי בצרחות מאוד קשות"
ארז הקר - ליד־ה
גיל: 43
תפקיד קודם: "14 שנים בליד־ה. בשנתיים האחרונות שימשתי כמנהל החטיבה העליונה".
תחביב: "אני אוהד הפועל קטמון, ומבעלי הקבוצה - יחד עם אלפי אוהדים נוספים. בנוסף, בתור מי שבצבא אסרו עליו לרוץ בפקודה בגלל כושר לקוי, בשנים האחרונות אני רץ חצאי מרתון".
מקצוע אהוב ופחות אהוב: "האהבה הגדולה שלי היא להיסטוריה, עוד מאז שהייתי ילד קטן. הייתי מקבל ספרי בר מצווה שעוסקים בהיסטוריה ונהנה מהם. לגבי מקצוע שאליו אני פחות מתחבר - בתיכון למדתי במגמות מדעיות כי זה מה שהיה 'נחשב' בזמנו – מאז התרחקתי מהמגמות האלה".
רגע זכור כתלמיד: "למדתי בבית חינוך, וי"ב היתה שנה מאוד משמעותית עבורי. חווינו לא מעט פיגועים שמהם תלמידים אצלנו נפגעו. בין היתר, קלינטון הגיע לבקר בבית ספר בעקבות הפיגועים, משום שהיו אצלנו כמה נופלים".
רגע מביך כתלמיד: "אני זוכר מטלה שהיתה לי בביולוגיה בכיתה ח' – היינו צריכים להכין דגם של גמל. השקעתי, נסעתי לעיר העתיקה, קניתי גמל מעץ, וכשהגשתי אותו כעבודה היא נפסלה – כי הדגם קנוי. אני זוכר את זה כחוויה של כיבוי העצמאות.
"כמו כן בכיתה ג' המחנכת שלי ירדה על האופן שבו הכנתי שיעורי בית. זה משהו שנצרב. הערה או משפט שאנחנו אומרים לתלמידים, אנחנו יכולים לשכוח מיד - והתלמיד יכול לזכור גם עשרות שנים".
רגע מביך כמורה: "הייתי רכז שכבה, והחלטנו שבפעילות סיום אנחנו נוסעים על אופניים 170 תלמידים. התחלנו לנסוע בדרך עפר, האופניים התפרקו, התלמידים התפרקו, אלו היו שלוש שעות שדמו למסע מלחמה. כשבסוף הגענו לפינת צל קטנה, איזה תלמיד קיטר ושאל למה הבאנו אותם. אני התפרצתי בצרחות מאוד קשות. היה לי ברור שזה נובע מהתסכול שלי על הסיטואציה ולא מהתלמיד. הוא סיים אז ח', ונשאר אצלנו עד י"ב. אחת לשנה הייתי מוצא אותו במסדרון ומתנצל".
איזה תלמיד היית? "עד כיתה י' הייתי התלמיד המושלם. כתלמיד בתיכון לא הייתי שם. האנרגיה שלי הלכה לשבט הצופים שבו הייתי מדריך. מה שאהבתי בבית הספר זה שנתנו לי להיות שם".
טיפים ללמידה בזום: "לפתוח מצלמה, ועם כל הקושי – להשתתף לפחות פעם בשיעור".
מבוכה באמצע ההצגה
מתן ראב"ד - תיכון 'רעות'
גיל: 35
תפקיד קודם: מנהל חטיבת ביניים באורט בת ים.
תחביב: "אני רץ למרחקים ארוכים. עשיתי ארבעה מרתונים וחצאי מרתון רבים".
מקצוע אהוב/לא אהוב: "אני מורה לאזרחות ומאוד אוהב את המקצוע. אני לא חושב שיש תחום לימוד שאני פחות אוהב, אבל כן חושב שיש היום יותר מדי מקצועות לימוד, ושצריך לצמצם את מספרם בבתי הספר".
איזה תלמיד הייתי: "אני מאוד אוהב ללמוד, אדם סקרן. נהניתי ללמוד בקבוצה ולא לבד. הייתי תלמיד טוב, ומאוד דעתן. הייתי אומר את דעתי כשחשבתי שקורה משהו לא נכון לידי. הייתי פעיל חברתית בתקופת התיכון, והדרכתי בתנועת הצופים".
רגע זכור כתלמיד: "בתיכון – רצח רבין. זה היה בלתי נתפס, ועבורי זה היה רגע מאוד מטלטל. הייתי בכיתה ה' בבית ספר בתל אביב. עד היום זה בלתי נתפס בעיניי. בכיתה ו' היה לי תפקיד ראשי בהצגה, ומן הסתם בתפקיד הראשי אתה מדבר המון. החברים שלי דיברו פחות, ובטעות קפץ לי המשפט הבא שלי - וזה מחק משפטים של כמה מחבריי. היה לי מאוד לא נעים שזה קרה. הדבר גם פגע בתפקידים של החברים שלי".
עוד רגע שמאוד השפיע עלי היה בתיכון. אני זוכר שהייתי רשג"ד בצופים. יום אחד היה בבית הספר מבחן, שהתנגש עם טיול הכנה בצופים. הייתי צריך לבקש מהמורה לצאת מוקדם עבור זה - ולא היה לה מושג שאני בצופים. זה היה סיפור מאוד משמעותי עבורי – על כמה חשוב לנו כתלמידים שיכירו את הסיפור שלנו והחיים שלנו.
טיפים ללמידה בזום: "לשמור על אופטימיות, לראות את הטוב בתקופה ואת ההזדמנות שיש בה. לנסות לתת יותר מקום לאינטראקציות חברתיות למרות שנוח להיסגר בתקופה כזאת".
"התחביב: אפיית לחמי מחמצת"
אלישע פלג - תיכון אמי"ת
ממלכתי דתי
גיל: 55
תפקיד קודם: "ניהלתי את מקיף אמי"ת בבאר שבע".
תחביב: "אני נהנה מאוד מאפיית לחמי מחמצת – תחביב שאימצתי עוד לפני הקורונה. זאת דרך טובה עבורי להירגע".
מקצוע שאתה אוהב ופחות אוהב: "אני מאוד אוהב אזרחות, וגם לימדתי אזרחות. פחות מתחבר לפיזיקה".
רגע זכור כתלמיד: "אני זוכר במיוחד את הקשר שהיה לי עם המורים, ובפרט - קשר מיוחד שהיה לי עם ראש הישיבה, שהיה המחנך שלנו בכיתה י"א. הוא דמות שמשפיעה ומלווה אותי עד היום".
רגע מביך כמורה: "בעת בירור משמעתי עם ילד שהתנהג בצורה מאוד לא מכובדת ותקינה, גערתי בו ואמרתי מילה שברגע שאמרתי אותה הרגשתי שהיא פוגענית. הוא אכן נפגע. הרגשתי אחרי שאני חייב לבקש את סליחתו, ושהוא יבין שגם גדולים ממנו יכולים לטעות. כשהגעתי אליו וביקשתי את סליחתו הוא מאוד העריך את זה".
איזה תלמיד הייתי: "תלמיד טוב בסך הכל. כזה שאוהב ללמוד ולטייל. חברתית הייתי מאוד דומיננטי, בורג מרכזי בסביבה".
טיפים ללמידה בזום: "זאת דרך מצוינת ללמוד כל אחד בקצב שלו, ולהתקדם על פי הכישורים האישיים ולא רק על פי הקצב הכיתתי. ממליץ לתלמיד לארגן לעצמו בבית סביבה שנוחה ללמידה, שקטה, שרחוקה מגירויים. כמו כן שיצליחו לשמור על קשר אישי ולא רק לימודי עם הצוות החינוכי".
לכל העדכונים - חדשות ירושלים
