כשאלכסנדר גורטובניק שיתף את הרופא שלו בתופעת 'חנק' במאמץ, הוא לא ייחס לכך חשיבות רבה מדי. אבל בדצמבר האחרון, כשיצא לריצה קצרה וחש גם מעין דקירת מסמר בחזה, הוא הבין שמשהו ממש לא בסדר. רופא המשפחה שלח אותו ל-CT וביום הפענוח הגיע טלפון בהול: "נאמר לי שאני חייב להתאשפז מיד", מספר גורטובניק.
"ירדתי מהבית ישר לאמבולנס ואושפזתי במהירות במחלקה הקרדיולוגית בשערי צדק. בתום בדיקות הרופאים אבחנו גוש שיושב בעורק הראשי של הריאות שיוצא מהלב. העורק הזה מתפצל לשתי הריאות, והגוש ישב בדיוק בפיצול שביניהן וחסם לחלוטין את זרימת הדם לריאה הימנית. האבחנה קבעה שמדובר בליפוסרקומה, תת משפחה נדירה ביותר של סרטן.
"למזלי, הגעתי אל ד"ר דינה לויטס במחלקה האונקולוגית", אומר גורטובניק. "בעיניי פרופ' ניר פלד הוא הרמטכ"ל של המחלקה וד"ר לויטס היא הגלדיאטורית על הסוס בשדה הקרב. היא מביאה רוח לחימה אל עולם הרפואה וטוב שכך. הייתי מוקד הדיון של 30 אנשי מקצוע ומומחים לגבי אסטרטגיית הטיפול הטובה ביותר.
"התוכנית שנבנתה שילבה בין כימותרפיה אגרסיבית לבין הסרת הגוש בניתוח לב פתוח. בכלל לא היה לנו שיח על הסיכויים הנמוכים שלי להישאר בחיים. אומנם ערכתי צוואה, למקרה שזה ייגמר לא טוב, אבל הראש היה: יש לנו תוכנית וקדימה להסתער".
קראו גם:
אחרי סבב כימותרפיות נותח גורטובניק על ידי ד"ר יורי פסחוביץ' מבילינסון. הניתוח נמשך חמש שעות וחצי וכלל צוות מנתחים מורחב. "במהלך הניתוח הבינו שלא ניתן להציל את הריאה אז כרתו אותה", הוא אומר. "את מערכת כלי הדם שלי שינו בהתאם כדי שאוכל לחיות עם ריאה אחת. בתום הניתוח התחלתי לדמם והובהלתי לסבב ניתוחי שני. אחרי עשרה ימים חזרתי הביתה וחשבתי שהכל מאחוריי, אבל חטפתי חום עם שיעול נוראי והתחלתי להיחנק שוב. התברר שזיהום התפתח בחלל הריאה החסרה, וכך עליתי על שולחן הניתוחים בפעם השלישית".
אחרי שבועות התבשר גורטובניק שהחלים מהסרטן הנדיר. "התחושה היא שנלחמו עליי בשיניים ובציפורניים כדי לנצח את זה", הוא אומר. "כיום אני עושה טיפולים משמרים בשערי צדק שיבטיחו את בריאותי".
פורסם לראשונה: 07:40, 16.10.22
