הרופא התגייס למלחמה - אביו התנדב להחליף אותו בבית החולים: בשמחת תורה שהה פרופסור טל חסין, מנהל יחידת אי ספיקת לב בשערי צדק, בטיול עם משפחתו בסרי לנקה. יומיים אחר כך הוא כבר נחת בישראל, אחרי ששוחח עם מפקדו בחטיבת הצנחנים וסיכם איתו שהוא מצטרף ללחימה. חסין היה אמור להחליף את פרופסור איתן נאמן, רופא בכיר ובנו של השר יעקב נאמן ז"ל, שנהרג בקרבות ליד שדרות.
"הגעתי לארץ, שמתי את החבילות, הורדתי את המדים מהבוידעם וירדתי לעוטף עזה", סיפר פרופסור חסין, שיצא להפוגה בבית, ל-mynet ירושלים, "הגעתי לגדוד לחוליה הרפואית, הספקנו לעשות ארבעה סבבים של פעילות מבצעית בעזה, היינו אחד הגדודים הראשונים שנכנסו לצפון הרצועה".
את חסין החליפו בבית החולים הצוות המסור שלו מיחידת אי ספיקה, ד"ר ויצמן וד"ר סוקולובסקי והאחיות המסורות חן וילנה. "ראינו שיש צורך בתגבור ואז אבא שלי שממילא שוהה בירושלים עכשיו כי אחי גם מגויס באותה החטיבה התנדב במחלקה שלי".
קראו גם:
פרופסור חסין צוחק ולא בכדי, אחיו הצעיר ממנו בשמונה עשר שנים, מתמחה בהדסה כרופא פנימית וכשהחלה המלחמה שניהם רצו לרדת לדרום ולשרת כרופאים.
"זו היתה תחרות בינינו, כשהגעתי לארץ ועמדתי לרדת לעוטף עזה הוא גם רצה לרדת, קצת התחרינו בינינו מי יתפוס את התפקיד, שנינו רופאים עכשיו באותה החטיבה. אבא שלי גם פרופסור לקרדיולוגיה והוא מתנדב עכשיו בשערי צדק. את אחי אמא שלי מחליפה בבית בעזרה עם שני הילדים הקטנים שלו, לי יש ילדים יותר גדולים".
אב השבט התגייס לשערי צדק
פרופסור יהונתן חסין, קרדיולוג בן 77 ואב השבט, מחלק את ימיו בין צפון הארץ למרכזה, כיוון שהוא עובד כקרדיולוג פרטי במרפאות בצפון ובמרכז וגם מרכז את הקורס לקרדיולוגיה באוניברסיטת אריאל. את דרכו המקצועית הוא החל בירושלים, כמנהל טיפול נמרץ בהדסה, אחר כך עזב, כאמור למרכז ולצפון, ועם פרוץ המלחמה הוא שב לירושלים.
"הבן הצעיר שלי, יעקב חסין, שמתמחה בהדסה ירושלים וגר ברמת דניה, גויס. אשתו נשארה לבד עם שני פעוטות קטנים, אז עלינו לירושלים אשתי ואני כדי לעזור להם ונשארנו. אחרי חודש עלה הרעיון למה שלא אעזור באחת המחלקות. יותר הגיוני היה לי בשערי צדק, אז פניתי לשערי צדק ויצרו את האפשרות של רופא מתנדב. מרמת דניה לשערי צדק ברגל זה פשוט".
איך זה לחזור לשערי צדק?
"אני כל הזמן ממשיך לעבוד. רק להסתדר עם דרך העבודה במחשב במחלקה, אבל הסתדרתי. זה לא נורא".
חסין נהנה לספר כי שני בניו הם רופאים חטיבתיים בחטיבת הצנחנים במילואים. "אני הייתי רופא חטיבתי ביחידת הצנחנים במלחמת יום כיפור. זה מן מעבר של הדורות. כמו שהעברתי להם את המסר של הרפואה והקרדיולוגיה, העברתי להם את המסר של רופא קרבי. היום בהסתכלות אחורה, הדאגה לבנים יותר קשה מאשר להיות בשטח בפעילות".
אתה מצליח לתפקד עם הדאגה הזו?
"כן. זה לא קל ביום יום, אבל אין ברירה. צריך להמשיך ולעבור את התקופה הזו כמה שאפשר, כי זה מה יש. זה הגורל שלנו ואלה החיים שלנו".