לא בנסיבות האלה חשבו בהדסה שיפתחו את מרכז השיקום החדש בהר הצופים. פתיחת המרכז, שאמור להיות הגדול והמתקדם ביותר במזרח התיכון, הפכה לדחופה בעקבות המלחמה והצורך לשקם פצועים רבים.
"מתחילת המלחמה טופלו בהדסה מעל 330 חיילים ואזרחים שפונו מן הדרום", אמר השבוע ל-myet מנהל המרכז הרפואי, פרופסור יורם וייס. "רובם של הנפגעים פונו במצב קשה ועם פגיעות שדרשו ניתוחים מצילי חיים או פרוצדורות מורכבות. עשרות מהפצועים נזקקו לשיקום ממושך לאחר הניתוחים והטיפולים הרפואיים. אנחנו אחד מבתי החולים השיקומיים הגדולים ועם הכי הרבה ניסיון במדינת ישראל. כרגע יש לנו בסביבות 55 נפגעים מהמלחמה שמאושפזים בבית החולים שלנו, חלקם באשפוז וחלקם באשפוז יום".
בעקבות המלחמה האיצו בהדסה את פתיחת המרכז החדש, שאת הקמתו יזמה יו״ר הדירקטוריון דליה איציק, והמימון לבנייתו הושג מכספי תורמים, בין היתר בסיוע ארגון נשות הדסה ותקציבים שהועברו מהרשויות בישראל.
בשבועות האחרונים ביקרו בו חברי ועדת הבריאות של הכנסת, שרים, האחראי על השיקום הפיזי של נפגעי המלחמה בישראל, פרופסור רוני גמזו, בכירי אגף השיקום במשרד הביטחון ותורמים שהתרשמו מן המערך העצום והחדשני.
קראו גם:
"כבר בינואר השנה ייפתחו שתי מחלקות בבניין החדש", אומר פרופסור וייס. "אנחנו נגדיל את מספר המיטות בירושלים, שהוא מהנמוכים בארץ, ב־44 מיטות, ולכן זה פרויקט מאוד חשוב".
בבניין החדש והמפואר ייפתחו אשפוז יום ואזור של ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה שיוכל לטפל ב־160 חולים ביום, אם כי בשלב הראשון יטופל מספר קטן יותר של חולים. מתחת לאדמה נבנה אזור ענק וממוגן ובו עשרות מיטות. כמו כן, התורם הכי גדול של מרכז השיקום הם משפחת גנדל, לכן המרכז נקרא "מרכז השיקום ע״ש גנדל".
"בנוסף נפתח בריכה גדולה, שהיא אחת המתקדמות בעולם ואחת היפות בארץ, ונכניס את הטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש, שמאפשרות לקדם ולקצר את תהליך השיקום של המטופלים.
"ומרכז השיקום צפוי להיות המתקדם והגדול ביותר במזרח התיכון עם מיכשור שפותח בנאס"א", מדגיש פרופסור וייס. "תהיה מלונית וכניסה מאוד יפה עם בתי קפה, כי כל הרעיון הוא שמאושפז בבית החולים השיקומי לא ירגיש בית חולים אלא סביבה של מלונאות מתקדמת, סביבה שמעודדת שיקום וחזרה לחיים הרגילים".
מה תעשו עם המתחם הישן?
"חלקו יהפוך למתחם אורתופדי, כי יש לנו מחלקה אורתופדית מאוד חזקה, ומחלקות אחרות בבניין הישן יורחבו".
