רבים בירושלים הופתעו: אחרי 50 שנה בשוק מחנה יהודה, נעלמה לפתע חנות הבשר המפורסמת של האחים חמוי מהנוף הקבוע. לאיפה היא עברה, ומדוע זה קרה בעצם?
החנות הוותיקה הוקמה עוד בשנת 1975 בשוק הירושלמי, על ידי האחים לבית חמאווי. בשנת 1987 הצטרף ירון חמוי (ששינה את השם), אחד הבנים, והיום הוא מנהל אותה עם אביו.
"הנכס בשוק מחנה יהודה היה בדמי מפתח המון שנים והגיע הזמן לחשוב על פינוי ולצאת בצורה נחמדה וטובה", מסביר ירון חמוי את הסיבה למעבר בשיחה ל'מיינט ירושלים'. לדבריו, "דמי מפתח זו בעיה. אלו חנויות שחברו לפני הרבה שנים בשותפות, הדיירים מוגנים, אבל אתה יכול להיות שם שני דורות ואי אפשר לעשות כלום בלי אישור של בעל הבית השותף. זה כאילו שלך, אבל באמת זה לא".
חמוי (58), ירושלמי עד לפני 11 שנה והיום מתגורר בצפון, עובד בחנות כבר 33 שנה. לפני מספר חודשים הוא בדק באיזו שכונה כדאי לו להקים מחדש את החנות הוותיקה ובחר לבסוף בדרך חברון, לא רחוק ממגוריו של אביו.
"סגרנו את החנות בדצמבר ובינואר שיפצתי חנות מאוד יפה והתחלנו לעבוד. להתחיל מקום חדש זה אתגר. זה לא מובן מאליו", הוא אומר. "בשוק העבודה היתה אותו דבר, כל חודש פחות אות יותר אותו מחזור. פה אתגר חדש, קונים גם אונליין ואני מקווה שאני עושה את זה טוב".
יפה השכונה בעיניך?
"אני נהנה מאבו טור, זו שכונה מאוד מעורבת. יש אמריקאים וישראלים ובפנים גם ערבים. אני נחשף לעולם אחר של אנשים ואני מתאים את עצמי לשיח של האנשים האלה. זה שונה. חדשני ולא המוני וצריך להביא קליינטים חדשים. אני אוהב אנשים, אז יותר מתחבר לי".
איך היה לעבוד בשוק?
"מאוד אינטנסיבי, מאוד טעון, המון רעש והמון צעקות", הוא נזכר. "זה נהיה מאוד אורבני בזמן האחרון, מאוד תיירותי ופחות מסחרי וזה מאוד השפיע על העבודה. הסוחרים מרגישים שהעבודה קשה אבל היא כבר לא ממצה. כל חנות שנסגרת הופכת להיות מסעדה או חנות שמביאה תיירים, יודאיקה למשל. חבל. השוק היה פעם הרבה יותר טוב לפרנסה. היום הוא מאוד מזמין, אנשים אוהבים, הוא מאוד צבעוני, אבל לפעמים כל המוסיף גורע. אז יש כאלה שזה הוסיף להם ויש כאלה שזה גרע להם".
לשמחתו של חמוי, לקוחות ותיקים מהשוק טורחים להגיע עד אליו למקום החדש. "זה משמח אותי מאוד", הוא מודה. "יש חניה ליד החנות ואפשר לבוא להיכנס ולקנות כמו פעם. החנות הזו היתה סמל לאמינות במשך 50 שנה. קצביות לא נשענות על יום ראשון. בימי ראשון אין בשר טרי בדרך כלל ואני לא אוהב למכור סחורה משבוע קודם. בערבים אני עושה משלוחים ללא עלות בעצמי, לקוחות מתפלאים, אבל אני אוהב את זה".
קראו גם:
הלקוחות שריגשו
אחד הלקוחות הוותיקים שטורח להגיע לחנות החדשה הוא לקוח עיוור שמלווה בכלב נחיה. "אני מכיר אותו כבר 20 שנה, הוא כבר הספיק להחליף שני כלבים ועדיין מעדיף לבוא אלינו", מתרגש חמוי. "בשבוע שעבר הוא התקשר אלי וביקש להגיע לחנות החדשה. הסברתי לו איך להגיע. הוא הגיע לתחנת האוטובוס ממול ואני קצת דאגתי אז חיכיתי לו שם. הוא אף פעם לא ראה אותי. כשהוא סיים איתי בשוק, תמיד ליוויתי אותו לרכבת, למרות שהוא ידע לעשות את זה, אבל היתה לי הרגשה יותר טובה ללוות אותו.
"פתאום באופן מפתיע הוא הגיע אלי לאבו טור והוא עשה קנייה מאוד יפה וריגש אותי. ליוויתי אותי לתחנה, ואז הוא שאל אותי מה המספר של התחנה. עד היום לא ידעתי שלכל תחנה יש מספר, ככה הוא יבדוק איך להגיע אלינו", הוא מחייך בסיפוק.
"יש לי עוד לקוח שהוא אילם, הוא גם קונה איזה 20 שנה והוא מאוד הצטער שעברנו. בשפת הסימנים הסברתי לו שאנחנו סוגרים והוא התעקש להגיע, ומינואר הוא כל שבוע אצלי. אני נותן שירות אישי מעל ומעבר. בניתי את החנות בשתי ידיים ואני רוצה שהחנות הזו תהיה מוקד עליה לרגל, כמו החנות בשוק".
