אחרי 35 שנות פעילות, אחד מסיפורי המסעדנות המשפחתיים המוכרים בירושלים מגיע לסיומו. משפחת ביבי, יזדי ודהן, העומדת מאחורי המסעדות בית טיכו ופיקולינו (Piccolino) בכיכר המוזיקה, הודיעה כי בסוף החודש תסיים את פעילותה ותיפרד מהלקוחות שליוו אותה לאורך השנים. הצטרפו לקבוצת העדכונים שלנו ב-WhatsApp>>
בהודעת פרידה מרגשת שפרסמו בני המשפחה, הם מספרים על ההחלטה לסגור את העסק המשפחתי, שהפך במהלך השנים לחלק בלתי נפרד מחייהם של כמה דורות במשפחה.
הסיפור החל לפני 35 שנה, כשנאוה, אם המשפחה, פתחה את המסעדה הראשונה שלה. בעלה, יוסקה, נהג להגיע כמעט מדי בוקר, להתיישב בכניסה ולקבל את פני האורחים, בהם תיירים שהגיעו מכל העולם. הוא שוחח איתם, סיפר את סיפור המשפחה ולא ויתר על ברכה או עצה טובה.
"זה היה הבית שלנו, ושם למדנו מה זה לארח. לא רק להגיש אוכל טוב, אלא להסתכל לאנשים בעיניים, להתעניין בהם באמת ולגרום להם להרגיש בבית", כתבו בני המשפחה.
במהלך השנים הפכו המסעדות להרבה יותר ממקום עבודה. בני המשפחה התחתנו בהן, גידלו בהן את ילדיהם ובהמשך גם הנכדים והנינים הפכו לחלק מהנוף המשפחתי. "היו שנים שהיינו במסעדה יותר משהיינו בבית", סיפרו.
שרדו פיגועים, מלחמות וקורונה
35 שנות הפעילות כללו גם לא מעט תקופות קשות עבור ענף המסעדנות הירושלמי. המשפחה התמודדה עם שנות הפיגועים במרכז העיר, מלחמות, סגרים בתקופת הקורונה, ירידה בתיירות ותקופות של חוסר ודאות כלכלית.
לצד הפעילות העסקית, מספרים בני המשפחה כי הקפידו גם על עשייה חברתית. לאורך השנים סייעו לאלפי בני נוער, העסיקו אנשים עם מוגבלויות, תרמו מזון ואירחו מדי שבוע חיילים בודדים. בשנים האחרונות הפכה המסעדה גם למוקד איסוף תרומות לחיילים ולנזקקים.
אלא שלמרות הקשיים, במשפחה מדגישים כי ההחלטה לסגור אינה נובעת מאירוע חריג או ממשבר נקודתי.
"לא קרה שום דבר דרמטי. לא נגמרה לנו האהבה למקום ולא נמאס לנו מהעבודה. להפך. אנחנו עדיין אוהבים מאוד את מה שאנחנו עושים, ופשוט מרגישים שהגיע הזמן לנוח קצת ולהיות בבית", הסבירו.
"אפשר לסגור מסעדה, אבל אי אפשר לסגור 35 שנה של חיים"
בהודעת הפרידה הקדישו בני המשפחה מילים חמות גם למאות העובדים שליוו אותם לאורך השנים וללקוחות הקבועים, שחלקם חגגו במסעדות אירועים משפחתיים במשך דורות.
"אנחנו מכירים זוגות שהגיעו אלינו לדייט ראשון, חזרו להצעת הנישואין, התחתנו אצלנו ועד היום מגיעים עם הילדים", סיפרו.
בני המשפחה מזמינים את הלקוחות להגיע במהלך השבועות שנותרו עד סוף החודש, לאכול פעם נוספת, להעלות זיכרונות ולהיפרד.
"יש לנו עד סוף החודש ביחד, ואנחנו באמת רוצים שתבואו. תבואו לאכול איתנו עוד פעם, להרים כוסית, לספר לנו זיכרון שיש לכם מהמקום, לצחוק איתנו ואולי גם קצת לבכות".
את ההודעה חתמו במילים: "אמא נאוה פתחה את המסעדה. אבא יוסקה ישב בכניסה וקיבל את פני האורחים. אנחנו המשכנו את מה שהם התחילו. ועכשיו הגיע הזמן שלנו לסיים ולסגור את הדלת הזו ולהתחיל לתכנן את הדרך החדשה".
"כי בסוף, אפשר לסגור מסעדה, אבל אי אפשר לסגור 35 שנה של חיים".
