10 שנים לאחר פתיחת פארק עמק הצבאים בירושלים נחנך "בית התצפיות" בשיתוף החברה להגנת הטבע, הקרן לירושלים, מנח"י ועיריית ירושלים.
המקום פתוח לציבור 7 ימים בשבוע, מהבוקר ועד הערב, ללא כל תשלום, ומבקרים בו מדי שנה כ-200 אלף איש. כעת נפתח לשימוש "בית התצפיות", אליו יגיעו תלמידים, מגיל גן ועד תיכון, כדי ללמוד על טבע ואקולוגיה. המבנה מכיל מצפה תת-מימי, המאפשר לילדים לראות מקרוב בעלי חיים וצמחים, מעל ומתחת לפני המים
אמנדה לינד, מנהלת הפארק, מטעם החברה להגנת הטבע: "המרכז החדש כולל קיר תגליות, שמוקדש לצבי הישראלי, מין בסכנת הכחדה עולמית ותערוכה, שמוקדשת למאבק התושבים והצלת העמק".
אולי יעניין אותך:
מלך העמק
צבי ישראלי
במשך שנים אוכלוסיית הצבאים באזור ירושלים הלכה והידלדלה, אבל בזכות הקמת פארק עמק הצבאים נרשם זינוק מ-12 פרטים ב-2008 לכ-130 כיום.
(Gazella gazella gazella) הוא תת-מין מקומי של צבי ההרים וזכה ללא מעט אזכורים בתנ”ך. בגלל שעבור טורפים רבים מדובר ב”ארוחה עסקית”, כשיש סכנה הצבי מניף זנב קטן כמו דגל אזהרה. הוא מזהיר את שאר חברי הלהקה מסוגלת לברוח במהירות של עד 80 קמ”ש.
אמצעי הגנה נוסף שלו הוא הפלצה - פליטה של ריח חריף מבלוטה מיוחדת, דבר שמסייע לבלבל טורפים. אם הטורף קרוב מדי, הצבי מקפץ באוויר עם רגליים ישרות, פעולה שנקראת “סטוטינג” ומשמעותה “אני ממש בכושר, נודר שאין לך סיכוי נגדי”. בתמונה רואים צבי שמגיע לשתות מבריכת המים שליד המצפה.
המסננת של הטבע
מרית צפונית
אחד האורחים הקבועים בבריכה שליד המצפה הוא ברווז מסוג מרית צפונית (Anas clypeata). מרית הוא השם של כף שטוחה שמשמשת לבישול ואפייה והברווז מכונה כך כי המקור שלו הוא כמו כף שטוחה שמאפשרת לשאוב ולסנן מים מהבריכה, ממש כמו לוויתן.
המרית הצפונית שוחה עם המקור פתוח, ומסננת אצות, חרקים זעירים ורכיכות, וכך תורמת לאיזון אקולוגי בבריכת המים.
המרית הצפונית היא עוף נודד – בקיץ היא מקננת בצפון אירו-אסיה ובחורף מגיעה לישראל, בעיקר לאגמים ובריכות דגים. אגב, לזכר יש בעונת החיזור ראש ירוק ומבריק במיוחד, חזה לבן ובטן ערמונית. הנקבה היא פחות צבעונית ולה גווני חום הסוואתיים.
הגננות עבדו עלינו
צפרדע הנחלים
אחת הדיירות הקולניות ביותר במצפה החדש היא צפרדע הנחלים (Pelophylax bedriagae) שחיה לא רק בנחלים, אלא גם בתעלות מים ואפילו מאגרים מלאכותיים. את הקרקורים העזים משמיע בעיקר הזכר, ובעונת הרבייה בעזרת שקי קול מתנפחים בצידי הפה, שנראים כמו שני בלונים אפורים. אגב, בניגוד למה שמלמדים בגן, הצפרדע לא מקרקרת “קווה קווה”, אלא כמו שמלמדים בצפון אמריקה “ribbit” (בצרפתית croa croa וביפנית kero kero).
הצפרדע צדה חרקים באמצעות לשון ארוכה ודביקה שנשלחת במהירות אדירה והיא מסוגלת לנשום גם דרך העור ולא רק דרך הריאות. כל עוד העור לח, היא יכולה לספוג חמצן מהמים – מנגנון הישרדותי מעולה כשצריך לצלול או להתחבא.
צפרדע הנחלים נחשבת לאחד הסמלים של שמירה על מקווי מים מתוקים וטבע עירוני.
כשמו, לא כן הוא
שלדג לבן-חזה
בניגוד לשלדגים שמגיעים לבריכת המים כדי לדוג דגים, שלדג לבן-חזה (Halcyon smyrnensis) כמעט ולא צד דגים. הוא מעדיף לאכול לטאות, חרקים ונחשים קטנים.
שלדג לבן-חזה לא מנסה להסתיר את עצמו, והצבעים שלו עזים ובולטים במיוחד - נוצותיו כחולות עזות עם חזה לבן, ראש חום-שוקולד ומקור אדום בוהק.
גם הקול שלו ייחודי – כמו צחקוק קולני או צווחה מתגלגלת. השם המדעי שלו כולל בדיחה פנימית. הוא מכונה Halcyon smyrnensis – המילה “הלציון” מגיעה מהמיתולוגיה היוונית ומתארת עופות הקשורים לימי שקט בים. בהתחשב בכמה שהוא רועש, השם משעשע למדי.
המחזר השקרן
עכביש פיגונאי
לא במקרה העכביש בחלון התצפית מחכה בסבלנות. בניגוד לרבים מבני משפחתו, עכביש מסוג פיגונאי לא טווה רשת לתפיסת טרף, אלא מסתמך על מהירות, הסוואה, ותנועה מתוחכמת כדי לצוד חרקים.
הזכר הוא ג'נטלמן אמיתי אשר בזמן דייט הוא נוהג להביא לנקבה "מתנת חיזור" עטופה בקפידה בקורי משי. בדרך כלל מדובר בחרק קטן. אם היא מתרשמת, הם מתחתנים ואם לא - הוא בורח. אגב, חלק מהזכרים משקרים. כשהם יוצאים לדייט ואין להם חרק, הם עוטפים קליפה ריקה או גרגר לכלוך בקורי משי כדי לגרום לנקבה לחשוב שמדובר במאכל טעים.
עכבישים מהסוג הזה אוהבים אזורי שוליים לחים של מקווי מים, כמו בריכות בפארק הצבאים. מכיוון שהפיגונאי טורף כמויות גדולות של יתושים, ברחשים וזחלים, הוא נחשב דייר חשוב בבריכה כי הוא תורם לוויסות אוכלוסיות מזיקים, במיוחד באזורים עם מים עומדים.
נאחז באוויר
גדילן
בתמונה רואים "צנחן", איבר הפצה של צמח הגדילן שצף על פני האגם.
הגדילן הוא צמח קוצני ומיוחד. יש לו עלים וגבעולים קוצניים, ופריחה מרהיבה בצבע סגול-ורוד בוהק, שמושכת דבורים ופרפרים.
אחרי הפריחה, נוצרת לגדילן תפרחת לבנה ורכה מלאה ב"צנחים" – מעין שערות דקות ולבנות שמחוברות לזרעים, ונראות ממש כמו כדור פוך קטן. כל אחד מהם הוא בלון פורח מיניאטורי.
בזכות המבנה הקל והשעיר של הזרעים, הם מסוגלים לרחף ברוח וגם לצוף על פני המים – כמו בצילום - דרך מצוינת להתפשט למרחקים בלי להזיז רגל.
אגב, הגדילן הוא הסמל הלאומי של סקוטלנד, בזכות אגדה על כך שקוץ שלו הציל חיילים סקוטים מפלישה נורדית בלילה – אחד הפולשים דרך על הגדילן, צרח, מה שגרם לחיילים להתעורר.
