מחלות שונות, כגון סרטן או מחלות אוטואימוניות, עלולות לפגוע בפוריות ובאיברי הרבייה הנשיים, במיוחד בשחלות. כך עלול לקרות גם בשימוש בתרופות שידועות כפוגעות בשחלות.
"במחלות אוטואימוניות הגוף מפתח נוגדנים שתוקפים איברים או תאים בגוף. המחלות הללו מאוד נפוצות מגיל צעיר, והן שכיחות יותר בנשים", מסביר ד"ר טל עימבר, מנהל היחידה לשימור פוריות במרכז הרפואי הדסה.
"מדובר על מחלות נפוצות שמטופלות על ידי רופאים ראומטולוגים, כשלחלק מהמחלות יש אפקטים נוירולוגים. מדובר בבחורות צעירות, חלקן עוד לא התחילו את תוכניות הפוריות והן ללא ילדים, ואנחנו מבצעים בדיקה של התפקוד השחלתי והערכה לטיפול או למעקב כדי לדעת מתי להתערב".
במצבים אלו, מסביר ד"ר עימבר, לעיתים מחליטים לבצע פעולה של שימור ולהקפיא ביציות, כדי שהמטופלת תוכל לחזור בעתיד ולהשתמש בהן גם במידה והרזרבה השחלתית תיפגע כתוצאה מהמחלה.
עם זאת, מטופלות עם מחלות אוטואימוניות רואים פחות ביחידה לשימור פוריות, ודווקא נשים שהן מטופלות אונקולוגיות רואים הרבה יותר כיוון שהן נמצאות בסכנה גבוהה יותר בשל ריבוי תרופות, כימותרפיה ולאורך זמן, וזאת בצירוף איסור להרות למשך תקופה, לעיתים למשך כמה שנים, דבר שיכול להשפיע על הפוריות העתידית גם בשל ההמתנה עצמה.
"הייתה אצלי השבוע בחורה צעירה בת 28, חצי שנה אחרי לידה ראשונה, שאבחנה לעצמה גוש בשד ויש לה סרטן, והיא רוצה עוד ילדים והיא תעבור טיפול כימותרפי. עכשיו אנחנו מקפיאים עוברים לפני הטיפול הכימותרפי כך שאם יפגעו הביציות או אם תיאלץ לדחות למספר שנים את תוכניות הפוריות שלה, וכשתנסה להרות תהיה בגיל מבוגר בו יותר קשה להרות, ההקפאה כעת תאפשר לה עוד ילדים בעתיד", מסביר ד"ר עימבר.
"יש מגוון של מחלות אונקולוגיות בנשים ובגברים צעירים", מספר ד"ר עימבר ומוסיף שהוא גם עוסק בשימור פוריות בילדים שעוברים טיפולים כימותרפיים, כשרבים מהם כלל לא יודעים מהי פוריות. "כל פעם שיש מקרה שמתכננים טיפולים כאלה או שיש סיכון אני מגיע לדבר עם ההורים ולפעמים הם צריכים לקבל החלטה על ילד קטן או על ילדה קטנה שעוד לא יודעת ולא מבינה את המשמעותיות העתידיות של זה".
איך הם מגיעים אליך או יודעים שהטיפול קיים?
"בעבר זה לא היה בראש השיח של הרופאים האונקולוגיים, קודם כל הם היו עסוקים בלאבחן ולהציל חיים, היום הם יודעים שזה חלק מהטיפול ולפני שבחור או בחורה צעירים לפני תחילת הטיפול קובעים איתי פגישה ואני מדבר איתם על הסיכון לפוריות העתידית ומציע להם את האופציה של שימור פוריות, וזה נעשה בשלב מוקדם", מסביר ד"ר עימבר.
ההחלטות צריכות להתקבל מהר?
"כן. יש אישה שאתמול אובחנה, ראתה אותי מיד לאחר השיחה עם האונקולוג והיום היא כבר מתחילה טיפול לשימור", אומר ד"ר עימבר. "שימור הפוריות אינו מעכב את הטיפול במחלת הרקע ובוודאי שאינו פוגע בסיכויי ההחלמה. שימור הפוריות הרפואי מכוסה על ידי סל הבריאות בכללים שנקבעו בסל הבריאות".
מתייחסים להליך אחרת כשמדובר על חולים אונקולוגיים?
"בגלל שמדובר בפרוצדורה שצריכה להיעשות מהר, ואי אפשר לדחות את הטיפולים האונקולוגים לזמן ממושך, למדנו לבצע גירוי זקיקים באופן מהיר מבלי לחכות ליום מסוים במחזור האישה, למשל אין צורך לחכות לווסת של האישה כדי להתחיל טיפול לשימור – ניתן להתחיל מיד עם האבחנה או הפגישה עם האישה, יש היום תרופות המשולבות בטיפול ומגינות על האישה מפני ההשפעה של ההורמונים שעולים בטיפול", אומר ד"ר עימבר ומוסיף שמדובר על טיפול מורכב שנעשה במעקב צמוד.
"יש לנו היום פרוטוקולים מיוחדים של טיפול למטרה של גירוי ושאיבת ביציות שמיועדים לאותן נשים שצריכות מהר לעבור טיפול כימותרפי".
הטיפול נערך כבר שנים, האם יש כבר נשים שחזרו והרו מאותם עוברים שהוקפאו?
"בהחלט יש לנו נשים שבאו אחרי, השתמשו בעוברים שהקפאנו להם ונכנסו להריון לאחר מכן", אומר ד"ר עימבר ומסכם שהמודעות צריכה לעלות גם אצל המטופלים וגם אצל הרופאים. "אנחנו זמינים לענות לכל מטופל גם ברגע שזה הכי לא מתאים אולי, כשנותנים לו את האבחנה והוא עוד עסוק בלעבד את המידע שיש לו סרטן והוא הולך לעבור טיפולים – אז כבר אז אנחנו מציפים את העניין של פוריות".
אנשים מוכנים לדבר על זה?
"בהתחלה מאוד חששתי מהשיחות האלה, כי זה היה נראה כמו: 'עזוב אותי עכשיו, בוא תן לי להתמודד עם האבחנה הזו ולראות איך אני מוצא את הטיפול הכי טוב ושורד', אבל גיליתי שנשים וגברים מקבלים עידוד מזה שאני בא ומדבר איתם על דבר כל כך חיובי כמו ילדים, בנקודה שהיא נקודת שפל בחיים שלהם. הנה, הרופא מאמין שאני אביא ואוכל להיות אמא, אני לא צריכה לגנוז את החלום הזה והאפקט הוא חיובי, אפילו נשים מעדיפות להתעסק בשימור ולא בסרטן".
שירות לציבור. בחסות חברת מרק (Merck).
פורסם לראשונה: 15:25, 15.08.21
