1. 'התעוררות' ישנים. בימים כתיקונם, ההקלטות שנחשפו אתמול בתאגיד השידור 'כאן', בהן נשמע הרב ברוך סולובייצ'יק, מבכירי הרבנים של דגל התורה, מסביר את תמונת המצב בעיר ואת התמיכה במשה ליאון, היו הופכות למטעמים במטה 'התעוררות'.
"מי שרוצה שבאמת נוכל לתת לבני תורה את האפשרות והרווחה בשכונות החדשות, שהציבור החרדי יכבוש את כולן בשלמות, אבל רוצה שיוכלו באמת לחיות כמו שצריך, שיהיה אפשר גם באופן כללי לדאוג לקדושת העיר, צריך לעשות מה שרבותינו אומרים", נשמע הרב בהקלטות.
אבל בימים אלה שתיקתם של אנשי 'התעוררות' רועמת. קשה להבין כיצד המפלגה שיצאה מהקואליציה של ניר ברקת בשל חלוקת השכונות, איננה מגנה אפילו בקול רפה את קלטת השכונות של סולובייצ'יק שחמורה הרבה יותר.
בשבוע האחרון דומה כאילו ברקוביץ' 'הולך על ביצים'. הוא הופתע בתכנית הרדיו של 'דקל וסגל' בשאלת גבולות ירושלים וסירב לענות. בשתי ההקלטות האחרונות הקשורות לליאון הוא מוסיף לשתוק. כנראה שמי שחיפש תשובות אמיצות - לא ימצא אותן אצל ברקוביץ', בוודאי לא בשעות האחרונות של המרוץ. הוא כבר חושב הלאה ומשוכנע שהמפתח להצלחתו הוא הציבור החרדי. ההרגשה היא כי הוא יעדיף לא לשרוף גשרים שם, מאשר לקושש קולות מליאון.
גם בלא קשר לזהירות של ברקוביץ', במחנה 'התעוררות' נראה כי הורידו את הרגל מהגז. כלפי חוץ, עדיין מדברים שם על ניצחון בסיבוב הראשון, אבל ההתנהלות במחנה ברקוביץ' משדרת אחרת. ייתכן כי מדובר בזחיחות, או אולי בתרגיל פוליטי כזה או אחר, אך יש מי שחושבים שהשקט שנשמע מכיוונם בימים האחרונים עוד יעלה ל'התעוררות' ביוקר. נכון, הסקרים מחייכים אליהם, אבל מאגר התומכים של ברקוביץ' אינו ברור. כל מספר בין 60 אלף ל-90 אלף נשמע הגיוני. אומנם אלפי תומכים מתחייבים להתנדב ביום הבחירות, אבל השאלה הגדולה היא כמות המצביעים הפלורליסטיים שייצאו מהבית מחר.
בקרב צמוד שכזה שבו שלושה מועמדים שמפלרטטים עם 70 אלף קולות, מדובר בהנחת עבודה מסוכנת. ברקוביץ' אומנם ירושלמי מלידה, אבל גם הוא טרם הפנים שבעיר הזאת, אם אינך מתקדם צעד אחר צעד, אתה עלול לקרוס.
2. תורת משה. ביום שישי האחרון הגיעו בכירים מאוד ממחנה הרב ברוך סולובייצ'יק למחנה גור כדי לשקול להציע ליוסי דייטש לפרוש מן המרוץ בתמורה לרוטציה עם משה ליאון. בסביבת האדמו"ר הדפו את ההצעה על הסף. הם מבחינתם לא ישתפו פעולה עם ליאון ובוודאי לא יסמכו על מישהו מדגל התורה. לא בשבוע כזה ולא בעתיד הקרוב.
ההצעה רק הוכיחה עד כמה הרב סולובייצ'יק נמצא בלחץ עצום. הוא מרגיש כי מפעל חייו הפוליטי של הרב שך נמצא בסכנת קריסה. הדברים שאמר בהקלטות על הרצון החרדי לכבוש את השכונות נועדו להחזיר את הספינה הטובעת לחוף מבטחים. בהקלטה הרב הבהיר מדוע הליטאים תומכים בליאון. המחיר הוא השקעה תורנית בשכונות המעורבות. כל ירושלמי פלורליסטי צריך להיות מודאג מהדברים, כשלא מעט מהם חשים כי הפוליטיקאים סוחרים בעירם מתחת לאפם וכי מועמדים מסוימים עשויים להרגיש כי הם מחויבים לחרדים במידה וייבחרו.
ההרגשה היא כי הפרסומים האחרונים הציבו את מטה ליאון במצב של מגננה. הם מותקפים מכל עבר בשבוע האחרון. אלא שבינתיים, בדגל התורה לחוצים עוד יותר - הם הימרו על הבית ולא בטוח שיש להם קלף מנצח בחפיסה.
3. ההימור והתגובות. הרב סולובייצ'יק מבין היטב את גודל הסכנה. הוא אומנם המנהיג הבלתי מעורער של דגל התורה בירושלים, אך הוא חי בתוך עמו. דירתו ברחוב צפניה צנועה ועיקר תפארתו הוא מפעל הגמ"ח שהוא מנהל. הוא פוגש את הציבור החרדי מדי יום, ומרגיש כי חלקם זועם על הבחירה בליאון על חשבון דייטש.
בסביבתו מציינים כי גם סולובייצ'יק לא אהב כל כך את ההחלטה לתמוך בליאון. כאיש של אמת, הוא לא היסס לתקוף את ההחלטה בכל הזדמנות. הוא תוהה האם גם הרב חיים קנייבסקי היה מקבל החלטה כזאת או שמדובר רק בנכדו, יענקי, שמהמר בגדול בבחירות הללו על עתיד המחנה הליטאי.
4. סולם יעקב. בשלוש ערים יוכרע עתיד דגל התורה. באלעד, בחיפה ובירושלים. בשתי הערים הראשונות המצב קשה מאוד, בירושלים פחות. אבל כישלון אפשרי של ליאון בירושלים ירסק את דגל התורה - ובעיקר את מעמדו של קנייבסקי הצעיר.
מי שמזהה את הסופה המתקרבת הוא סולובייצ'יק. הוא מסתובב בישיבות ורואה שבחורי הישיבה הליטאיים מסרבים להשמיץ את דייטש. הוא מסייר בשכונות ומבחין כי חלק מהבתים הליטאיים ריקים ממודעות תמיכה בליאון. מהמקום הזה הגיעה הקלטת השכונות. הרב נלחם על הבית, על הציבור הליטאי. שם חוששים כי צפויה זליגה מכיוון ליאון לדייטש.
מבחינתם אם תהיה ברמת האחוזים הבודדים – ניחא. אבל זליגה גדולה יותר תעורר מהומה. הפסד של ליאון מחר יהווה ציון דרך היסטורי בעולם החרדי. לא עוד תלמידים ממושמעים שרואים את מוריהם בהצביעם בקלפי, אלא בני תורה אמיתיים שיודעים להבחין בין דברו של חיים קנייבסקי ובין הוראותיו של יענקי.
