"לשכת ראש העירייה פועלת להדיח אותי". כך האשים בפוסט ארוך שפרסם לפני מספר ימים היו"ר הטרי של המינהל הקהילתי בקטמונים, יוסי סעידוב. זאת לאחר שבעירייה דרשו לקיים הצבעה חדשה על בחירתו לתפקיד בטענה כי ההצבעה הקודמת נערכה שלא על פי הכללים. "אני הופך מנרדף לרודף", אמר והצהיר: "בכוונתי להגיש נגדך תביעות בבית המשפט. יש גבול להשמצות ולשקרים ולרדיפות של איש עתיר כוח נגד פעיל חברתי". זה פוסט חריף מאוד. אילו תגובות קיבלת? "שאני צריך לרוץ לראשות העירייה, וגם הצעות סיוע למימון המאבק".
אין כמעט בירושלים מי שאינו מכיר את סעידוב (46) גם מחוץ לקטמונים, ששם הוא מתגורר כבר שני עשורים ושבראש המינהל הקהילתי שלה כבר עמד בעבר בין 2012 ל־2014 . את פעילותו החברתית החל לפני 16 שנה במאבק נגד סלילת כביש 34 ובעד הקמת פארק המסילה והקמת ארגון '15 דקות' לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית. למעשה, כיום הוא נחשב לאופוזיציונר הבולט והעיקש ביותר של ליאון.
לדבריו, הסכסוך ביניהם החל כשליאון קיבל את תיק המינהלים הקהילתיים בקדנציה השנייה של ראש העירייה דאז ניר ברקת. "ליאון יזם איתי פגישה וביקש שאחזור לפעילות במינהל הקהילתי בקטמונים וסירבתי. במשך כהונתי כיו"ר ראיתי שמדיניות העירייה היא לבלום את פעילי הציבור בקטמון ח'-ט' באמצעות המינהל הקהילתי. הסברתי לו שאני לא אהיה יותר בלם לדרישות הלגיטימיות של התושבים. שנה אחר כך הוא פירק את המינהל הקהילתי ומנע מהתושבים שירותים בסיסיים. יצאתי למאבק שבסיומו העירייה הקימה יחידה עירונית נפרדת לטיפול בצורכי התושבים".
לדברי סעידוב, אחרי שליאון נבחר לראשות העירייה הוא עצמו יזם עימו פגישת פיוס, "אבל גיליתי שהוא ויועציו ניסו בסתר למנוע את בחירתי למינהל הקהילתי. בחודשיים האחרונים מאז שבחרו בי ליו"ר, במקום להתמודד באופן ענייני עם ביקורת הוא עובר לפסים אישיים. אני לא מוכן לזה. אני לא חבר שלו".
פרסמנו ב"ידיעות ירושלים" שהיו"רית המודחת, אפרת זוכר, טענה שחתרת תחתיה ואף האשימה אותך באלימות. "הם חזרו בהם והתנצלו. מבחינתי הנושא לא רלוונטי".
לסעידוב יש בטן מלאה על התנהלות העירייה והעומד בראשה, שאותו הוא מאשים באחריות ישירה למשבר התחבורה בעיר ולפקקים. "לדעתי ליאון מחסל את תשתיות הולכי הרגל בעיר. מדרכות הפכו לחניות, אין פיקוח ואין אכיפה, ויש לזה השלכות: 10 הולכי רגל נהרגו בתשעת החודשים האחרונים - כולם במעברי חציה, על מדרכות או ברחובות ללא מדרכות. מי שלא גידל כאן ילדים לא יכול להבין את חשיבות המדרכות והולכי הרגל לעיר. כשהעליתי את הטענות הללו בבית משפט במסגרת עתירת הולכי רגל מנהל אגף תחבורה אמר לשופטת שהטענות הן ׳מתחום הפסיכולוגיה׳. לליאון ולבכיריו יש חניה שמורה בכיכר ספרא, יש להם רישיון לדהור בנת"צים בעוד אנחנו תקועים בפקקים ובלי מדרכות".
כיו"ר מינהל גוננים הוא טוען שבקדנציה האחרונה תושבי השכונה הופקרו. "את הקטמונים ליאון הפך לפח אשפה עירוני. מרכז תברואה הוקם בלב פארק גוננים, מפעל בטון חדש מוקם בין בית צפאפה לקטמונים - הכי קל לדפוק ערבים ואוכלוסייה מוחלשת. מוסדות חרדיים מיובאים לשכונה, הוא מסרב לאכוף כאן נגד חניות על מדרכות - וזו שכונה שמחצית מתושביה הם ילדים וקשישים. מוזר שדווקא ניר ברקת מבית הכרם השקיע כאן יותר".
בסביבת ליאון טוענים שאתה אופוזיציונר נצחי? "לא נכון. אני פעיל במגוון רחב של תחומים. קידמתי את פארק גוננים, הספריות הקהילתיות, הבוטקה בקטמונים. אפילו הכנסתי לסל התרופות טיפול גנטי יקר שהחזיר ראייה לעשרה ילדים וצעירים שהתעוורו, וכל זה באמצעות שיתופי פעולה. כשאני נתקל בממסד אטום ומנותק - אני אכן מוריד את הכפפות. ליאון חושב שאם אני פעיל חברתי אז אני גם יפה נפש. ממש לא. אני נלחם עבור הציבור שלי". סעידוב טוען שיש לו גם מילים טובות לומר על ליאון. "הוא ניקה את העיר והצליח במה ששום ראש עיר לא עשה לפניו מאז ימי טדי קולק. אבל הציפיות שלי מראש עיר הן גדולות יותר. אני מצפה שייתן עתיד לעיר הזאת, שיצמיח את הכלכלה שלה, שהילדים שלי יישארו לגור ולעבוד כאן. בפועל, מאז שהוא נבחר מדי שנה נוטשים את העיר 20 אלף תושבים. זה מספר חסר תקדים. העיר מדממת".
עוד בחדשות:
סעידוב גם מחמיא לליאון על הזמינות שלו בוואטסאפ לתושבים ועל כך שהוא עובד גם בימי שישי, מחמיא ולא חוסך ביקורת. "עם זאת, לא לכל התושבים יש את מספר הוואטסאפ שלו ואין שום שקיפות. ירושלים היא לא העסק הפרטי שלו. זו עיר הבירה של ישראל והיא צריכה להיות מנוהלת בשקיפות מלאה. למה אין דוח פניות ציבור על חשבון הוואטסאפ שלו, שנדע מאילו שכונות פונים אליו, מה הבעיות המרכזיות, כמה מהן טופלו - הוא מתגאה שהוא נגיש, אז שיפרסם את הנתונים".
ועדיין הוא כנראה ייבחר שוב. "ליאון איננו בחירה לגיטימית. הוא הראשון שיודע את זה. במועצה היום אין לסיעה שלו ייצוג. את ליידי דייויס הוא מפנה לטובת בית ספר חרדי, בית ספר חרדי נוסף הוא מייבא לגוננים. הוא מיישם את המדיניות של העסקנים החרדים: דחיקת הציבור הלא חרדי ממבני חינוך. הם יכולים לקדם הקמת מבני חינוך בשכונות שלהם - אבל בוחרים לדחוק את הלא חרדים. קיבלנו ראש עיר ללא חזון וללא דרך שמנסה להתחבב על קבוצות מיעוט קולניות - ועל הדרך מרסק את העיר".
אז למה שלא תתמודד מולו? "אני מקבל כל הזמן פניות להיכנס לפוליטיקה. במצב הנוכחי במדינה הפוליטיקה היא מקום של פילוג ושל שיתוק שמחפש רק יותר כוח וכבוד. היכולת לשנות נמצאת בחברה האזרחית".
במדבר עם ראייה מוגבלת
בשנים האחרונות סעידוב מתמודד עם רטיניטיס פיגמנטוזה, מחלה עיניים גנטית שגורמת לצמצום שדה הראייה. בעקבות ההתמודדות האישית הוא הקים קהילה שמסייעת למתמודדים עם המחלה. "זו חוויה לא קלה. לאחרונה אני נעזר במקל נחייה במקומות צפופים", הוא מודה, אבל מדגיש מייד שהוא מקפיד להישאר פעיל ואופטימי. "יש לי משפחה שתומכת ומפרגנת מאוד, עשיתי את שביל ישראל ואת שביל הגולן. יש ימים שלמים במדבר בלי מים, טיפוסים של 1,000 מטר ביום, משקל כבד על הגב. "כמו כל המתמודדים עם הלקות הזאת, אני מתפלל שהמצב לא יידרדר יותר ומקווה שפריצות דרך מדעיות יביאו טיפול ותרופה".
למרות האמוציות והזמן שהפעילות הציבורית דורשת, סעידוב, שלפרנסתו עוסק בייעוץ אסטרטגי, מצהיר שאשתו ושלוש בנותיו תומכות בו. "הילדות שלי מעורבות בכל העשייה הציבורית שלי. התפקיד הוא בהתנדבות מלאה לפחות 50 אחוז מהזמן שלי. העשייה הציבורית מביאה סיפוק ותחושת משמעות ששום עשייה אחרת לא מביאה. זה ממכר". מלשכתו של ראש העירייה בחרו שלא להגיב, אך גורמים בעירייה מסרו כי סעידוב עבר על התקנון וביצע מחטף שבאמצעותו נבחר לתפקיד יו"ר המינהל וכי הבחירות אינן חוקיות ולכן נדרשה התייחסות של היועץ המשפטי לעירייה. "אחרי שסעידוב הבין שעבר על חוקי התקנון ובחירתו אינה חוקית, הוא פתח במלחמה אישית נגד ראש העירייה, שכלל לא מעורב בנושא".
פורסם לראשונה: 11:33, 23.05.23
