דוח מיוחד של שירות הביטחון הכללי שנעשה השנה, חושף איך לצד הפעילות הצבאית בגדה, ארגון 'חמאס' פועל בשנים האחרונות להעמיק את אחיזתו במזרח ירושלים. מהעמותות שנועדו לעזור לנזקקים אך מזרימות מיליונים ל'חמאס' בעיר ועד לכיתות ללימוד קוראן שהופכות ליחידות של רוצחים.
למרבה המזל, נסיונות אלה לא ידעו לרוב הצלחה גדולה, לאור המודיעין של השב"כ ומערכת הביטחון, שהצליחו לסכל התארגנויות שכאלה. מה קורה כאשר התארגנות אזרחית הופכת לצבאית וחומקת מעיני זרועות הביטחון? את זה ניתן לראות במעשה שהסתיים ברצח החייל דביר שורק ז"ל.
החמאס החדש
חוות הדעת המופיעה כאן נכתבה על ידי בכירה בשירות הביטחון הכללי, המכונה 'אלה'. היא מתארת כיצד פועל 'חמאס' לממש את מטרותיו הצבאיות באמצעות פעילות 'אזרחית'. בדוח מצוין כי עד מבצע 'שומר החומות' (אז הצליח 'חמאס' ליצור חיבור ישיר בין ירושלים לעזה) בוצעו שינויים בארגון הטרור. כך, בתחילת 2022, סאלח אל־עארורי, הממונה על הזרוע הצבאית של 'חמאס' באזור יהודה ושומרון, ביצע שינויים בפעילות הארגון בירושלים. ראשית, הוא החליף את מנהיג 'חמאס' בעיר, מוחמד אבו־טיר, בפעיל בכיר אחר, חאלד סבאח, שמתגורר במזרח ירושלים. בשב"כ מציינים כי מאז הועברו לסבאח הכספים המיועדים לממש את הפעילות הצבאית במסווה של ארגון צדקה.
שקית ההפתעות
בדוח מצוינות מספר דוגמאות ספציפיות לאופן שבו הפעילויות האזרחיות עוזרות לפעילי חמאס קיצוניים במזרח העיר. כך, בתחילת 2022, בתום חקירה ארוכה, הוגש כתב אישום נגד הירושלמי פראס טוטח, שבמרכזו גיוס כספים לעמותה 'לג'אנת אל־קודס', הרשומה ברשם החברות הישראלי.
מטרות העמותה הרשמיות היו איסוף כספי מעשרות ועזרה לעניים. במסגרת חברותו בעמותה הוטלה על טוטח האחריות על פעילותה וגם על החזקת הכספים וחלוקתם. לפי החקירה, בעשור האחרון הוא גייס כספים לעמותה, אך אלה לא חולקו לנזקקים אלא נועדו להעמיק את התשתית של 'חמאס' בירושלים. לפי נתוני השב"כ, בכל רבעון הועבר לידי פעיל 'חמאס' באזור סכום של מאה אלף שקל.
אחת הפעילויות של העמותה נחשפה במהלך פעילות של כוחות הביטחון באזור אל־אקצא. בעת מעצר אקראי התגלתה אצל אחד העצורים שקית עם סמל של בית מרקחת ובה 70 אלף שקל. חקירת אותו עצור חשפה כי מדובר בכסף של עמותת 'לג'אנת אל־קודס'. בשירות הביטחון מציינים כי במהלך כל הפעילות קיבל ארגון הטרור מהעמותה יותר מארבעה מיליוני שקלים.
משולש מסוכן
וכך ממשיך ומפרט הדוח: "הארגון מקדם פעילות בשלושה רבדים שונים. האחד, פעילות טרור צבאית - מאמץ להקמת תשתיות צבאיות בשטח שתכליתן מימוש פיגועי טרור. תשתיות אלה מורכבות מחוליות פעילים וממומנות ומתחמשות באמצעות הארגון.
שנית, 'חמאס' פועל גם בדרך של "פעילות ארגונית - גיוס תומכים, השתתפות באירועים בעלי צביון חמאסניקי מובהק - שחרור אסירים, תהלוכות חמאס, קידום פעילות באוניברסיטאות וכן העברת מימון למשפחות שהידים ולאסירים". כמו כן הארגון פועל בפן האזרחי. המטרה כאן היא מה שהשב"כ מכנה "קירוב לבבות וחיבור האוכלוסייה בשטח לארגון החמאס. בפועל זה בא לידי ביטוי בפעילות צדקה, חלוקת מזון, ארגון ארוחות אפטאר (לשבירת צום הרמדאן; ל"ת) והקמת מוסדות חברתיים וחינוכיים שבאמצעותם מועברת אידיאולוגיית החמאס לדורות החדשים", טוענת החוקרת הבכירה 'אלה'.
קראו גם:
על פי חוות הדעת המקצועית, "'חמאס' מעמיק את אחיזתו בירושלים באמצעות חיזוק התשתית האזרחית המכונה 'מערך הדעוה' (הטפה להפצת האסלאם; ל"ת)". בדוח מצוין כי "אותה 'דעוה' היא נדבך מרכזי בפעילות 'חמאס' ועוזרת גם לאיתור פעילים. עיקר פעילות ה'דעוה' היא בצדקה (תרומת כספים ומזון לנזקקים), פעילות במוסדות חינוך (הקמת מרכזי שינון קוראן, קייטנות ומחנות קיץ), פעילות במסגדים ועוד. מערך ה'דעוה' פועל לצד התשתית הצבאית והארגונית ומזין אותה באמצעות יצירת כר רחב לגיוס ואיתור לפעילויות 'חמאס' שונות".
שיטות החמאס להתבסס בעיר (ע"פ המסמך של השב"כ):
- העברת כספים
- הטפה במסגדים
- חלוקת מזון
- ארגון ארוחות אפטאר
- הקמת מוסדות חינוך
- פעילות חברתית לצעירים
- הרצאות בנושאי דת
המחנה של פואד
למסקנות אלה הגיעו בשב"כ בין היתר על ידי חקירת חשודים שונים המקורבים ל'חמאס'. ״בחקירתו של פואד חמדייה הוא סיפר על פגישות עם פעילי 'חמאס' נוספים כדי לחשוב אילו פעולות חברתיות ניתן להעניק לצעירי מזרח העיר. הם החליטו להקים מחנות קיץ, שלמעשה עוזרים לקרב ואף לגייס אנשים לארגון הטרור. כמו כן הם ארגנו ביקורי אסירים והעבירו כספים לנזקקים כדי, כפי שמגדירה זאת החוקרת 'אלה', שאנשים יאהבו את 'חמאס' ויתקרבו לאסלאם. חמדייה סיפר עוד בחקירתו על מטרת העל של ה'דעוה' במזרח העיר: "העצמת שמה ושליטתה של 'חמאס' בירושלים".
מה מגלה מוניר?
במסמך המיוחד חושף עוד השב"כ מה אירע בחקירתו של מוניר כמאל ממזרח העיר. הנחקר סיפר כי במסגד עבאדין, שנמצא בוואדי ג'וז, יש כמה פעילויות תמימות, ובהן שינון הקוראן, הרצאות בנושאי דת ועוד. אלא שמי שמארגן ומתכנן את השיעורים אלה אנשי 'חמאס', ומכאן שהפעילות היא פעילות 'חמאס' האסורה בירושלים.
וכיצד מסתירים את העובדה שארגון הטרור אחראי על הפעילויות? לדברי כמאל, אסור להגיד במסגד את המילה 'חמאס' באופן גלוי או סמוי, אף שכולם מבינים היטב מי עומד מאחוריהן.
בחקירה אחרת סיפר פעיל החמאס זייד אבו־דיה איך השתכנע להצטרף לארגון הטרור. לדבריו, הוא נטל חלק בשיעורים ללימוד קוראן בכפרו, שנמצא לא הרחק מירושלים. אבו־דיה פגש שם פעיל 'חמאס' מוכר והוא שכנע אותו להצטרף רשמית לארגון. מאז הפך אבו־דיה בעצמו לאחד האחראים על גיוס צעירים ל'חמאס'. זאת על ידי השיטה המוכרת: ה'דעוה', כאמור, ולימוד קריאה נכונה בקוראן.
אבו־דיה הסביר בחקירתו כי משמעות התואר 'פעיל חמאס' היא ללמוד היטב את הקוראן ולגייס כספים לארגון, כמו גם לפעול צבאית, "עד לשחרור כל פלסטין באמצעות ג'יהאד", כדבריו.
וידויו של רוצח
על מנת להבין את הקשר בין הפעילות האזרחית של החמאס לצבאית, מציינים בדוח את חקירתו של חמד עצאפרה, מרוצחיו של החייל דביר שורק ז"ל. עצאפרה, שנידון למאסר עולם, ציין כי הקים יחד עם פעיל 'חמאס' נוסף קבוצה מטעם ארגון הטרור לפעילות 'דעוה'. לדבריו, הם היו נפגשים כמעט מדי שבועיים, וכעבור שנתיים הסכימו חברי הקבוצה כי יהפכו את ההתארגנות האזרחית לצבאית. התוצאה הקשה עבור ישראל התבטאה ברצח של החייל שורק מגוש עציון ב־2019.
