יום שני בלילה. הטלפון הנייד של ברק יצחקי מצפצף ומודיע על הודעת ווטסאפ. על הצג, הודעה מהמאמן ולידימיר איביץ'. "צפיתי במשחק של בית"ר נגד מכבי ת"א ונהניתי מכל רגע של הקבוצה שלך", כתב המאמן הסרבי. חווית הצפייה המטורפת שיצר כאן מאמן בית"ר, הגיעה עד אל מי שיצחקי למד ממנו לא מעט, ואין כנראה מחמאה גדולה מזו.
אולי יעניין אתכם:
יצחקי עדיין עמוק במאבק על כרטיס לאירופה עם בית"ר וגם גמר הגביע יהיה השיא של הענה הזו, אבל חובה לומר כבר עכשיו: הוא לא רק מועמד ראוי למאמן העונה, הוא חתום על חזרתה של בית"ר לחיים ובסטייל. אם נבודד לרגע את קנדצית ארקדי גאידמק בבית וגן, שבה הכסף קנה והשיג הכל, יצחקי החזיר בבת אחת את בית"ר לימיה העליזים באמצע שנות ה-90. כדורגל סוחף, קהל מוטרף, שחקנים שכיף אדיר להתחבר אליהם ומועדון שאפילו במכבי ת"א הודו השבוע בסיום המשחק ש: "בא לעשות שמח", משפט שהוא המהות של הדי.אן.איי של בית"ר ב-89 שנות קיומה.
אין מאמן אחד בישראל שהיה עולה בהרכב של 7 שחקני התקפה מול אלופת המדינה, גם עם מוזי וגם עם מיכה וגם שועה וגם עם אצילי וגם עם ג'ורג וגם עם קאני ואפילו ירין לוי שהוא יותר שחקן קדמי מאשר אחורי (והוא נפלא גם כאן וגם כאן). אז כולם אומרים שיצחקי אמיץ ושיש לו, סליחה על הביטוי ביצים של בת יענה. זה נכון, כי במשחק הזה ובפעם שעברה שמכבי הגיעה לטדי כשהוא מחצית שלמה בעשרה שחקנים הוא גם הלך על הקופה אול אין.
אבל להגיד על יצחקי שהאומץ שלו זה הסיפור יעשה לו עוול. יש כאן מאמן שכל הזמן לומד וכל הזמן משנן וכל הזמן עובד, ומעבד נתונים ופועל על פי מה שהם מציגים לו במתודיקה כמעט מדעית. מי שראה את ההבדל בין בית"ר בטוטו טרנר בסיבוב הראשון לשני המפגשים הבאים מול הפועל ב"ש, מבין כמה הפקת לקחים יש כאן. זה נכון גם לגבי איך שבית"ר נראתה העונה במפגשים העוקבים מול סכנין בליגה ובגביע אחרי שהפסידה לה בחוץ ובשחמט שיצחקי ביצע לברק בכר פעמיים ובפעם השלישית לקח לו שתי נקודות.
"אמרתי לשחקנים שיש לי אומץ בזכותם" סיפר יצחקי אחרי הניצחון על מכבי. אבל זה לא אומץ כאמור. זה לקחת שחקנים כבודדים ולשפר אותם כשהוא מביא אותם עד הקצה. מרסלן היה שחקן גמור ויצחקי לקח אותו כפרויקט עד שהשתפר ללא היכר. ירין לוי זכה בסטאז' הכי טוב שיכול היה לאחל לעצמו. שועה פורח. אצילי לא פוצה פה כשהוא יושב על הספסל לעיתים או מוחלף כי יצחקי מגרה לו את חוש הרעב וחובת ההוכחה ומקבל ממנו מספרים. תראו את השיפור של גיל כהן, את הקפיצה של קאני מאז תחילת העונה. אז נכון, יש גם דברים פחות מוצלחים כמו טוואמסי וסורו, אבל זה אך ורק בגלל שהראשון לא רוצה ללמוד ולהפנים והשני לא חי בשלום עם זה שהוא כינור שלישי. במילים אחרות, יצחקי נותן לכל אחד את ארגז הכלים. מי שלא משתמש בו פשוט לא מקבל את חולצת ההרכב.
בעוד שבוע, בית"ר תציין 37 שנים לאליפות הראשונה שלה. שם, היה מאמן, דרור קשטן ז"ל, שאמר לשחקנים שלו, "נספוג בכל משחק שני שערים ונחזיר שלושה וארבעה". יצחקי עדיין לא קשטן, בית"ר צריכה מקצה שיפורים בקיץ כדי לדבר ברצינות על אליפות. אבל זו הפעם הראשונה אחרי הרבה מאד שנים, שאוהדי בית"ר מסתכלים לעבר ספסל הקבוצה, לעבר המאמן שלהם ומלקקים את האצבעות. זה קורה בגלל שליצחקי בניגוד גמור לרבים במקצוע שלו אין אלמנט של פחד וגם לא אינסטינקט הישרדותי לפיו העיקר להישאר במקצוע.
אבל יותר מהכל, זה קורה בגלל משפט אחד שג'ורדי קרויף עוד מנטור של מכבי ת"א אמר בתקופה שלו בקרית שלום: "הכל מתחיל בתשוקה שלך לכדורגל וביכולת שלך להדביק את התשוקה הזו בשחקנים שלך ובאנשי הצוות שלך". אין הגדרה מדויקת יותר למונח "חשמלית ושמה תשוקה" כדי לנסח את מה שקורה בבית"ר בעונה האחרונה. ויצחקי חתום על זה.
בין ג'ורג' לניקולסקו
זו כבר השנה השניה ברציפות שלמיירון ג'ורג' מוציאים את החשק להיות פה. בעונה שעברה עד שיצחקי ואלמוג כהן הגיעו וגזרו עליו משטר דיאטי קפדני, הוא היה נער פוסטר. השנה, בית"ר חיפשה כמעט בכל רגע נתון חלוץ זר במקומו. האמת הפשוטה היא שג'ורג' כבש שמונה שערי ליגה עד כה 1293 דקות (ממוצע של שער כל 161 דקות). לא נזכיר את העובדה שבזכות ג'ורג', והשער המשווה שלו בתוספת הזמן מול מ.ס קרית ים בגביע, בית"ר עדיין במפעל. עדיין חולמת על זכייה.
קשה להאמין שג'ורג' יישאר כאן כי בית"ר מחזרת אחרי ניוטון ויליאמס הפנמי מהפועל רעננה, ואת ג'ונבוסקו סמואל קאלו, חלוצה בן ה-27 של ונראמו מהליגה השבדית.
בצד זה, יש מי שמפנטז על חזרתו של יון ניקולסקו לבית"ר. בעניין הזה, תתאכזבו לשמוע, שהשבוע החלוץ המולדובי הנהדר של הירנביין קיבל הצעה כספית של שכר בלמעלה ממיליון יורו לעונה מהליגה הסינית, וסביר להניח שבעונה הבאה הוא ישחק שם.
על ג'ורג' תהיו בטוחים יהיו לא מעט קופצים שכבר עכשיו יש חמש קבוצות שמחזרות אחריו. יוסי אבוקסיס למשל, היה שמח להתאחד איתו מחדש במכבי נתניה יחד עם איסמעילה סורו, גם הפועל חיפה בעניין כמו גם מכבי פ"ת, אשדוד והפועל ת"א. החלוץ לא מעוניין להמשיך לשחק בישראל אלא אם כן יהיה מדובר בבית"ר, שם כבר נפל הפור. עצה קטנה למקבלי ההחלטות: תחשבו שוב. יהיה קשה למצוא סקורר כמו ג'ורג' על אף האיטיות והסרבול שלו. חלוץ זר נוסף ומהיר לצידו, כשמאחוריהם שועה ואצילי יכולים לייצר קו קדמי קטלני. ג'ורג בכל מקרה לא צפוי לשחק ביום שני הקרוב מול מכבי חיפה בגלל מתיחה.
רואים רחוק, רואים שקוף
ההעפלה של הפועל ב"ש לגמר הגביע מול בית"ר ב-29 במאי, הבטיחה לבית"ר מקום באירופה, עכשיו השאלה אם זה יהיה בליגה האירופית או בקונפרס ליג. זה אומר שהמועדון, אחרי ששבר את שיא ההכנסות מכרטיסים ומינויים (30 מיליון שקל העונה) יגדיל גם את תקציב השחקנים וצפוי להתחזק בהתאם.
אלמוג כהן סימן את מאיימבו מהפועל חיפה שיש איתו פערים כספיים גדולים, את אופיר דוידזדה ממכבי ת"א שברק יצחקי מאד מעריך ואת יוריס ואן אובריים ממכבי ת"א. במקביל, ישנם גישושים סביב עדן קארצב, חיפוש אחרי חלוץ זר כאמור וניסיון להנחית כאן כישרון או שניים מהלאומית כמו רותם בוסקילה מהפועל ר"ג.
כפי הנראה כרגע, טימוטי מוזי צפוי להימכר, בעוד מיגל סילבה, סילבה קאני, מורוזוב, שועה, אצילי, מיכה ויונה (למרות העניין המחודש ממכבי ת"א) צפויים להישאר כמו גם ז'אן מרסלן שהוכיח מול מכבי ת"א שהוא גם יודע לשחק בצד השני של המגרש. לגבי סוגיית ירין לוי, ברק אברמוב הבין השבוע שכל עיסקה שתעביר אותו למכבי חיפה כבר בקיץ תפתח חזית עם הקהל כך שמבחינתו, מדובר בטאבו מול הרצונות של יעקב שחר ושות'.
ועוד עניין קטן לסיום: לאורך ההיסטוריה בית"ר והפועל ב"ש נפגשו רק שלוש פעמים במסגרת הגביע. בעונת 1990 ב"ש הדיחה את בית"ר אחרי 2:1 בוסרמיל ו-0:0 בגומלין בימק"א. בעונת 1998 ניצחה ב"ש את בית"ר בוסרמיל 2:1 והדיחה אותה וב-2001 שוב בב"ש ניצחו המקומיים 3:2. בקיצור, בית"ר לא תשחק רק מול יריבה מעולה אלא גם מול הסטטיסטיקה.
