כשאלון גבאי היה בן 10, אבא שלו איציק לקח אותו לקניון 'לב תלפיות' בירושלים ל'טים קארטינג', לנהוג במכונית מרוץ. התלהבותו של הילד הרקיעה שחקים, והוא ביקש לשוב למקום מדי שבוע. מרגע שהתברר לו שבנוסף לכיף קיימת גם אופציה תחרותית, נולד חלום חייו: להיות נהג מרוצים.
"הייתי בן 12 כשהחלטתי להפוך את הנהיגה לקריירה", הוא אומר. "התאמנתי המון, ובמקביל התחלתי לעקוב באדיקות אחר מרוצי פורמולה 1. התאהבתי, התמכרתי ושאפתי למעלה כל הזמן".
במתחם הטים פגש גבאי את קבוצת 'האקדמיה למירוצים'. הוא חבר אליה והחל להתחרות: תחילה במרוצים קטנים בארץ ב'קארטינג 4 פעימות' ובהמשך ב'קארטינג 2 פעימות'. "ואז הגיעו התחרויות: קודם באליפות ישראל ובמקביל ביוון ובאיטליה. עד סוף 2021 זכיתי בחמש אליפויות ישראל, השתתפתי במספר עונות באיטליה, והתחריתי ביוון ובדובאי".
במגרש של הגדולים
אחרי ש'השתעשע' בקרטינג כמה שנים, גבאי החליט לעשות סוויץ', לעלות על המגרש של הגדולים ולעבור לרכבי ה־GT של מרצדס, פורשה, אאודי ואסטון מרטין.
קראו גם:
"עם המעבר לרכבי העל התעורר בי הרצון להצליח בגדול, אבל לא ממש ידעתי איך לעשות את זה. חיפשנו קבוצות, עשיתי טסטים, ולבסוף הצטרפתי לקבוצה גרמנית בשם Schutz Motorsport, שאיתה חתמנו לשתי עונות. המאמן שלי הוא מרווין, נהג מקצועי בעל ניסיון רב, ואני משקיע המון כדי להתקדם ולנצח. שלוש פעמים בשבוע אני בחדר כושר, מתאמן שלוש שעות ביום בסימולטור נהיגה ביתי, רץ, רוכב על אופניים בהרי ירושלים כדי לפתח סיבולת בנהיגה ועושה פיזיותרפיה".
הגיבוי המשפחתי, השאפתנות והעבודה הקשה כבר הניבו הישגים חסרי תקדים. השנה גבאי מתחרה בשתי אליפויות בגרמניה: Porsche Sports Cup Germany ו־GTC Race. עד כה הוא בילה בשישה סופי שבוע של מרוצים בשתי האליפויות, בשלושה מהם - במרוצי ספרינט באליפות פורשה - ניצח. "בכל אחד מהם ניגנו את ה'תקווה' בסיום", הוא מדגיש.
מה החלום הבא? "היום אני בן 19 וחצי, ספורטאי מצטיין בצבא ונהג מרוצים מקצועי ברכבי TG4. החלום הבא שלי הוא להתחרות באליפות העולם למרוצי סיבולת, שבה כלול המרוץ המפורסם '24 שעות של לה מאן'".
