מוטי שועה, אביו של ירדן שועה, חלוץ בית"ר, הוא ירושלמי שורשי. הוא גדל בקטמון הישנה בצמוד לבית החולים 'משגב לדך', למד בבית הספר של אורי מלמיליאן, והוא גם קרוב משפחתו של יוסי מזרחי. בית"ר, מקטנות, זורמת אצלו בדם. "היה לי עץ בימק"א", הוא צוחק. "הייתי חלק מההמון שביצע את ליל הצינורות בפתח תקווה" (משחק חצי גמר הגביע ב־1974 שבו אוהדי בית"ר פוצצו את המשחק ובעקבותיו נולד המערכון 'אופסייד סטורי' של הגשש החיוור; ש"א).
שועה סניור עבד לאורך השנים ברשת מקומונים ירושלמית ובגיל יותר מאוחר עבר להתגורר בדרום תל אביב. ב־13 השנים האחרונות הוא ליווה את בנו ירדן לכל אימון ולכל משחק. אבא מעורב אבל לא מתערב, אף שהוא מקפיד לומר ש"אני מוכן להכיל הכל ולהוריד את הראש עד שזה מגיע לילדים שלי", ושולף תמונות של ירדן ובנו הבכור שון בן ה־29, שהוא סוכן ביטוח ונדל"ן.
הפרחים לאבוקסיס
אבא מוטי, כמו כל מי שעוקב אחרי ירדן ו/או אוהד את בית"ר, חש בימים אלה המון נחת רוח מהביצועים של בנו על המגרש. אם לאורך תקופה לא קצרה כולם דיברו על הכישרון שיש לשועה ג'וניור ברגליים, שמתבזבז בגלל התנהלות חסרת אחריות, הילד, עושה רושם מזה כמה חודשים כבר, נולד מחדש. הוא מלהטט על המגרש, מתנהל באחריות, מתאמן כמו מקצוען, בקיצור, גבירותיי ורבותיי, מהפך. לכלי התקשורת הסביר מספר 7 בתקופה האחרונה ש"חשבתי שמגיע לי הכל והתנהגתי כמו ילד טמבל".
אבא שועה חותם על כל מילה. "כמה כדורגלנים ישראלים אתם מכירים שנקנו פעמיים(!!!) בסכום עתק של שישה מיליוני שקלים?. מכבי חיפה קנתה את ירדן בסכום הזה ואז גם בית"ר. זה יכול לבלבל ולהוציא מאיזון כל אחד, גם אם הוא האדם הכי בוגר והכי רציני בעולם. ירדן הגיע למכבי חיפה אחרי חצי עונה חלומית בבני יהודה ופגש סכומי כסף שהוא לא הכיר, וכל הטירוף הזה סביבו והעובדה שמוכנים להשקיע בו כל כך הרבה בלבלו אותו.
"הוא חשב שהוא כוכב על שהכל יבוא לו בקלות. הוא זכה לאמון ולהשקעה כספית חריגים בכדורגל הישראלי. מאז יוסי בניון לא היתה כזו השקעה בכדורגלן ישראלי צעיר. אבל החיבור למכבי חיפה נכשל, גם בגלל ירדן וגם בגלל שהמאמן שם, מרקו בלבול, לא הסכים ולא השכיל להתנהל בחוכמה, כלומר מדי פעם להעלים עין, מדי פעם לנהל שיחת הבהרה או לתת כמה מילות עידוד. צריך לדעת לטפח ילד כזה מוכשר ולהראות לו את הדרך הנכונה. זה כמו פרח. אם תיתן לו את כמות המים הנכונה הוא יפרח ואם תיגש אליו ברגל גסה הוא ייבול. אני לא אומר שלירדן אין אחריות, אבל כל הגדולה של מאמן או של מנהל זה להפיק את המקסימום מהאנשים שיש תחתיו".
דומה שיוסי אבוקסיס, שטיפח והוציא לאור את שועה בבני יהודה, דווקא יודע מצוין להוציא משועה את המיטב. אבא מוטי מסביר את זה בפשטות: "יוסי אבוקסיס הוא חתול רחוב. הוא מלא בחוכמת חיים ויודע מתי לסגור את העיניים, מתי להשתמש במקל ומתי בגזר בצורה מדויקת ונכונה. אספר לך סיפור: לפני כמה שבועות ביקשתי שיחה עם אבוקסיס. אמרתי לו: 'יוסי, יש לך בנות. אתה לא תהיה מוכן להשלים אם הבנות שלך יעברו חלילה את מה שירדן עובר בתקופה האחרונה. הילד צריך שיחבקו אותו שירימו לו את הראש, שיעודדו אותו כי הוא עובר ימים קשים'. ייאמר לזכותו של יוסי שהוא ביצע את זה כמו קוסם. הוא החזיר לילד את חדוות החיים ואת חדוות המשחק ואנחנו מודים לו על כך".
אתה יכול לפרט בנוגע למה שעבר על ירדן? "זה משבר אישי משפחתי מאוד כואב שאני לא יכול ולא רוצה להרחיב עליו את הדיבור. בוא נגיד שהרבה אנשים אחרים, ואני לא מאחל את זה לאף אחד, היו מתפרקים אחרי סיפור כזה. ירדן לקח את זה מאוד קשה אבל גם הצליח בצורה מעוררת התפעלות לשים את זה מאחוריו ולהתחיל דף חדש".
מעניין להקשיב לשועה. מצד אחד הוא אבא מגונן שכמעט כמו כל אב אחר בטוח שהבן שלו הוא הכי מוצלח, הכי מוכשר והכי גאון בכיתה, אבל באותה נשימה הוא אינו מפחית כהוא זה מהאחריות של בנו לכך שעד לאחרונה היהלומים שיש לו ברגליים, שהם מתת אל, לא הצליחו לנצנץ. "ירדן ילד טוב, ואת זה אני אומר לך לא רק בגלל שאני אבא שלו.
הוא מעולם לא עשה משהו שנועד לפגוע במישהו. יש כאלה שמסוגלים להתמודד בקלות עם הר של ציפיות ששמים להם על הכתפיים, ויש כאלה שלוקח להם זמן להתבשל, להתבגר ולפרוץ. ירדן בסך הכל היה צריך מישהו שייתן לו קרדיט, שגם אם הוא איחר בחמש דקות לאימון, שזה לא בסדר, לנהל איתו שיחה ולייצר דיאלוג עוד לפני שיש כותרות בכל מקום אפשרי וועדת משמעת והשעיה. לא תמיד צריך לעבוד לפי הספר. הרבה מאמנים עשו עם ירדן טעויות.
הוא בסך הכל היה צריך מילה טובה והכל היה נראה אחרת. זה כמו ילד בבית הספר או בחוג. אפשר להגיד לו כל היום: 'אתה לא יודע להתנהג' ושום דבר טוב לא יקרה, או שאפשר להגיד לו: 'בוא ננסה לראות ביחד איך אנחנו מוציאים ממך את המקסימום'. את זה, כמו שאמרתי, יוסי אבוקסיס עושה מצוין". אגב, כדי להמחיש את העניין, השבוע פורסם ששועה איחר לאימון ואבוקסיס אמר לו: 'אני לא מעניש אותך אבל תפנק את החבר'ה ותזמין להם את מה שצריך'".
"אתה לא מאמן"
ביום ראשון בבוקר, כששועה האבא וירדן ניתחו את המשחק של בית"ר מול בני ריינה, שבו שועה רשם את הבישול ה־12 שלו העונה, קבל האב בפני בנו על כך שהתנהל לאורך כל המשחק בלי שקט נפשי ועם המון תנועות ידיים. "אמרתי לו שהוא לא מאמן ושיירגע קצת, אז הוא ענה לי שהכל נובע מאכפתיות, שחשוב לו שבית"ר תצליח, שהקבוצה תנצח ותתקדם. הוא לא מסתכל על עצמו אלא על השאיפות של המועדון והנחת של הקהל".
היכולת הנהדרת של שועה לא נעלמה מעיניהם של סוכנים בחו"ל, וכבר עכשיו החלו פרסומים על האפשרות שהוא יעבור בסיום העונה לאירופה. "הכל פתוח", אומר אבא שועה. "בחשבון פשוט, היחיד שמסוגל להכניס בקיץ הרבה כסף לקופה של בית"ר מאקזיט של מכירה זה ירדן".
איתות מהאמירויות
והאב ממשיך: "יש לי ידידות ארוכה עם אברמוב, ואני בטוח שברגע שישימו כסף גדול על השולחן הוא לא יראה בעיניים. עד אז יש הרבה יעדים שירדן רוצה להשיג עם בית"ר. בוא אספר לך סקופ: בקיץ, רגע לפני שבית"ר הולכת לפירוק, לירדן היה הסכם סגור לשנתיים בליגה באיחוד האמירויות תמורת 900 אלף דולר לעונה. ואז ברק הגיע, הבנו שבית"ר עוברת תהליך של ריפוי, וכאוהד בית"ר לא יכולתי להיכנס לעימות עם המועדון. אגב, זו לא היתה הפעם היחידה שהפסדנו הרבה כסף למען בית"ר".
מתי זה עוד קרה? "אם נחשב הפרשי השכר והתגמולים במעבר של ירדן ממכבי חיפה לבית"ר, אז יוצא שבמעבר מחיפה לבית"ר ירדן הפסיד 400 אלף דולר, לא פחות. אבל כפרה הכסף. כסף בא והולך. הכי חשוב היה שהילד יהיה מאושר.
"בחיפה הגענו לנקודת אל חזור. התקשורת שם שחטה אותו. אני אומר לך באחריות שיענקל'ה שחר מתחרט שירדן שועה לא במכבי חיפה. הוא רואה את הביצועים שלו היום ומבין שחיפה פספסה אותו בענק".
בוא תנתח לי את העובדה שכל מסירה של ירדן העונה זה חצי גול. "זה משהו שתמיד היה לו. מאוויס צ'יבוטה, ששיתף עם ירדן פעולה בבני יהודה, אומר לנו תמיד שאם הוא מבקיע את כל המצבים שירדן הכין לו הוא היה היום משחק בליגה גדולה באירופה, באנגליה או ספרד, ונהיה מיליונר. ירדן כזה באופי המשחק שלו. הוא לא אגואיסט ולא מחפש אף פעם ללכת לבד. הוא תמיד יחפש את מי לשים מול השוער ושמח מבישול כאילו הוא הבקיע בעצמו. הוא ילד אכפתי ורגיש שנהנה שאחרים סביבו פורחים".
