ביום שני לפנות ערב, סמוך מאד למשחק של בית"ר ירושלים בבלומפילד, קיבלתי הודעה, שהמועדון החליט לעלות עם מדים כתומים למשחק, הכיתוב 'ביבס' בגב החולצה ומעל: 'שירי, אריאל, כפיר וירדן' והשורה החותמת: "עד החטוף האחרון".
מיהרתי להתקשר לחברי ישראל קטורזה ולבקש ממנו את מספר הטלפון של ברק אברמוב. כשקטורזה שלח את המספר, התקשרתי לבעלי בית"ר. "מי זה, אני עסוק" הוא אמר בחופזה. "מדבר אלי ביבס" עניתי. "אז אני לא עסוק" אמר אברמוב.
"התקשרתי להגיד לך תודה על המחווה הנפלאה הזו. על ההחלטה לעשות מעשה כל כך יפה ואצילי למען משפחתי", אמרתי לו.
קראו גם:
אברמוב, שהתרגש מאד מהשיחה סיפר לי ש"בית"ר ירושלים מעולם לא עלתה לשחק במדים כתומים אבל יש דברים הרבה יותר חשובים מכדורגל", ושאם הוא עשה לנו קצת נחת, אין שמח ממנו.
אני רוצה להגיד תודה לאברמוב, לשחקני בית"ר, לאוהדים, לכולם על הרגע המאד מרגש הזה. אני מקווה שבני ירדן שכל הזמן שואל על שירי והילדים ואנחנו לא יודעים מה לענות לו, יזכה לחבק אותם שוב במהרה. תודה לך משפחת בית"ר.
