17 בדצמבר 2022, טדי. בית"ר מוליכה על מכבי נתניה 4:0. בחדר ההלבשה של היהלומים שקט מקפיא. רן קוז'וך המאמן ואלמוג כהן המנהל המקצועי, נכנסים לדבר עם השחקנים. "אנחנו יוצאים עכשיו למחצית השניה ואנחנו מנצחים את המשחק" אומרים השניים. כל הנוכחים מסתכלים על הצמד בתמיהה. לא מבינים איך יוצאים מבור כזה עמוק. ואז כהן וקוז'וך מתחילים לשרטט את ההסברים את הטקאטים. נתניה עולה למגרש, שולטת ללא עוררין, מצמקת עד ל-4:3 אבל הרחקה של עדן קארצב, מחזירה את בית"ר למשחק עד ל-6:3.
המפגש
ההתעקשות הזו לא להרים ידיים לעולם, היא רק אחד הפרמטרים הזהים בתפיסת העולם בכל מה שקשור לכדורגל שיש לקוז'וך וכהן. ההיכרות ביניהם החלה ב2021. קוז'וך היה אז עוזרו של ריימונד אטוולד, כהן שחקן מן המניין שתפקיד המנהל המקצועי הובטח לו. נקודת הזמן המדויקת לרומן המקצועי בין השניים החלה בספטמבר של אותה עונה, כקוז'וך העביר את האימונים בנתניה במשך שבוע בעקבות הפיטורין של אטוולד עד לבואו של בני לם. בשבוע הזה, כהן זיהה שיש כאן משהו אחר. איש כדורגל שיודע מצוין מה הוא רוצה.
אולי יעניין אתכם:
מכאן, החלו שיחות אינסופיות על הפילוספיה של המשחק. כהן הביא את הערך המוסף של דברים שלמד בגרמניה, קוז'וך את האני מאמין שלו כמי שתמיד היה שחקן שמשנן היטב את כל מה שעבר אצל הרבה מאד מאמנים לצד דברים שפיתח בעצמו כפריק של המשחק והמקצוע. כשכהן מינה את קוזו'ך כמאמן נתניה במקומו של בני לם זה היה הדבר הטבעי ביותר בעולם עבור שניהם שיהיו כאן יחסים של מנטור ושל תלמיד סופר מוכשר וחרוץ.
הלכה למעשה, קוז'וך הגיע עם המון רעיונות: מהנעת כדור דרך לחץ גבוה וכמובן הבילד אפ. הוא ידע מה הוא בתיאוריה לא באמת איך מוציאים את זה לפועל. כהן הביא את המשנה שלו, מכמה מאמנים גרמנים ששיחק תחתם, כשהאבטיפוס הוא ראלף ראנגניק מאמן נבחרת אוסטריה.
הבסיס של ראגניק, וכמודל לחיקוי של כהן וקוז'וך הוא שהקבוצה שלהם חייבת להיות זו שתכפה את סגנון המשחק על היריבה לא משנה במקרה הזה אם קוז'וך מאמן את מכבי פ"ת הצנועה או את ב"ש שפייבוריטית ב-90 אחוזים מהמשחקים. הדבר השני: אומץ ולקיחת סיכונים. מותר להפסיד, אסור לסטות מהדרך, חייבים להעז, גם אם המחיר הוא הפסד או לאורך זמן איבוד המשרה. הדבר השלישי: קבוצה שבנויה מסגל שיוזם עם הנעת כדור וניסיון "לחנוק את היריבה"- תחת הסלוגן "כשהכדור ברגלי היריבה אנחנו בסכנה, כשהכדור אצלנו היריבה בסכנה".
גם כהן וגם קוז'וך מעידים שמעולם לא היה להם שיתוף פעולה כמו אחד עם השני. בנתניה, עם שחקנים שנמכרו במיליונים, מגבי קניקובסקי, עדן קארצב, גנדלמן, רז ושלמה הם הגיעו לפלייאוף העליון ולגמר הגביע. אותו גמר גביע בו ייפגשו ב-29 במאי.
לפני שנתיים מול בית"ר, המסקנה היתה שנתניה הפסידה כי לא הבינה שלגמר גביע באים עם גישה מסוימת, שונה לגמרי ממשחקי ליגה. עם אגרסיביות, עם רעב, עם יכולת לעשות נכון את הדברים הקטנים שעושים את ההבדל (כמו למשל השער הראשון של ניקולסקו שהסתנן למסירה של מורוזוב כשהשניים מנצלים שניה אחת של בור מהאגף למרכז רחבה). קוזו'ך עד היום אומר שהוא לקח את המשחק הזה, ועל סמך הניתוח שלו עלה לגמר הגביע כמאמן מכבי פ"ת מול הפועל ב"ש וזכה בתואר.
אגב, ביום בו אייל סגל החליט לפטר את קוז'וך ממכבי נתניה, בניגוד לדעתו של כהן, היה ברור שגם כהן סיים את דרכו במועדון כי הוא פשוט לא הסכים לעבור על כך לסדר היום.
עד כמה קוז'וך וכהן דומים אפשר ללמוד משלושת המפגשים בין בית"ר לב"ש העונה. של הסיבוב הראשון בטרנר, כשכהן (הכל כמובן בצוותא עם ברק יצחקי) ניסה להפתיע את חברו, קוזו'ך היה מוכן, פירק את בית"ר ואז במחצית השניה בית"ר הגיבה ושלטה בשדה אבל זה היה מאוחר מדי. זה של המפגש בטדי בו כהן הצליח לנטרל לגמרי את הקבוצה של קוזו'ך וזה האחרון בטרנר בו בית"ר הצליחה לשלוט בשדה לגמרי ואלמלא ההרחקה של עדי יונה לכו תדעו איך זה נגמר.
"בגלל שאלמוג ורן כל כל דומים ומאמינים באותם הדברים כל משחק ביניהם הוא כמו תחרות משיכת חבל. כל צד מנסה להעביר את כובד המשקל לצד השני פעם זה מצליח ופעם השני מצליח אבל מרתק לראות איך הם אחד מכין לשני הפתעות ואיך השני מגיב".
כמובן שלמרות ההעתק הדבק הזה, בית"ר מתקשה להשיג כרטיס לאירופה וב"ש מוליכה את הטבלה בגלל פערי איכות תקציב ועומק. לקוזו'ך יש בסגל רק ברמת הבלמים את ויטור, פונק, בלוריאן בלטקסה ואיתן טיבי שבקושי רואה דשא והיה יכול מאד לעזור לבית"ר כשלכהן יש את דהן, כהן, מרסלן ודרעי וכך גם לגבי האיכויות ומרחב התמרון בחלק הקדמי. ועדיין, יהיה מרתק לראות איך קוז'וק וכהן הולכים לשני מאבקי ראש בראש על עונה שלמה. הראשון ביום שני בטדי כשב"ש חייבת לנצח כדי להישאר ראשונה ובית"ר גם היא חייבת שלוש נקודות כדי להבטיח את המקום הרביעי וכמובן, משחק אחד של 90 או 120 דקות ב-29 במאי בגמר הגביע בסיומו תראו חיבוק גדול בין כהן לקוז'וך. השאלה הגדולה היא, מי יהיה בחיבוק הזה זה שינחם את חברו.
המשבר
מאד נוח אחרי ההפסד של בית"ר להפועל חיפה, לשפוך קיתונות של ביקורת על הקבוצה של ברק יצחקי אבל ההגינות מחייבת לומר, שדווקא בשבוע שעבר, בניגוד למשחקים מול מכבי חיפה ומכבי נתניה, בית"ר שיחקה טוב. היא הגיעה למצבים (ופגעה במשקוף שלוש פעמים), היא נתקלה ביום גדול של שוער המארחת ניב אנטמן, והפסידה בגלל בעיטה אחת של היריבה אל השער שנגמרה בשער מרהיב.
בבית וגן לא אוהבים שסופרים להם חמישה הפסדים בשישה משחקי ליגה, כי בין לבין היו שני משחקים של מאני טיים ברבע גמר ובחצי גמר הגביע שהיא עברה כמו גדולה. "אומרים שהפסדנו חמישה מתוך שמונה משחקים אבל בפועל, ניצחנו ארבעה (נתניה בליגה, סכנין וריינה בגביע ומכבי ת"א בליגה) והפסדנו ארבעה אז התמונה הרבה פחות קודרת", אמר לנו השבוע גורם במועדון. בבית"ר גם מזכירים, שלו"ז המשחקים הצפוף, חמישה ב-14 ימים, עם סגל כ"כ קצר, אמור היה לגבות מחיר ובגלל זה שורת הפציעות הצהובים והחיסורים במשחקים האחרונים.
זו נחמת עניים ביחס למבחן התוצאה אבל יצחקי אחרי הבזיונות מול מכבי חיפה ונתניה, הצליח להחזיר את הקבוצה שלו למסלול. עכשיו השאלה הגדולה היא האם בית"ר, כפי שהוכיחה העונה, מסוגלת גם להביא את השיפור מהמשחק מול הפועל חיפה גם לצמד המשחקים מול ב"ש ומכבי ת"א, ולהפוך אולי לזו שתכריע את גורל האליפות. שני משחקים טובים עד לסיום הליגה והופעה טובה בגביע, בכפוף כמובן גם למבחן התוצאה, ולעונה הזו יהיה טעם מתוק מאד. פספוס הכרטיס לאירופה גם דרך הליגה וגם דרך הגביע ומהעונה המיוחדת הזו, יישארו בעיקר תסכול אכזבה וכאב לב, למרות לא מעט משחקים שיצרבו לכולנו בזיכרון.
מחפשים מלפפונים
בבית וגן עובדים במרץ על תוכניות הרכש לעונה הבאה בידיעה שלמרות הנחיתות התקציבית צריך לבנות כאן סגל עמוק ולפגוע כמו שצריך בשיפוץ של הסגל כדי שיהיה באמת אפשרי להסתכל בלבן של העיניים למכבי ת"א, ב"ש ומכבי חיפה לא רק במפגשים מולם אלא גם, במאבק על תואר האליפות לראשונה מזה שנים רבות.
לבית"ר יש רשימה של זרים בכל מיני עמדות שחלקם עשויים להגיע לסיכום במועדון כבר בשבועיים-שלושה הקרובים. אנחנו מדברים על שני חלוצים זרים שהצוות המקצועי רוצה לצרף, קשר אחורי זר שאמור להיות זה שישלים את ירין לוי ובלם זר.
כמו שזה נראה כרגע בסגל של בית"ר, שוב, בגלל עניין העומק יהיו בעונה הבאה חמישה בלמים. גיל כהן, אורי דהן, ליאל דרעי, בלם זר ובלם זר נוסף שיהיה ז'אן מרסלן שבבית"ר מסרבים להרים ידיים לגביו או בלם זר. כמו כן יצורפו מגן ימני ישראלי או אופיר דוידזאדה שהוא מגן שמאלי ואז גרגורי מורוזוב יהפוך למגן ימני. בבית"ר מעוניינים גם בחלוץ ישראלי צעיר ומבטיח כגיבוי.
השורה התחתונה היא שהסגל של יצחקי בעונה הבאה ימנה יותר שחקנים כי במועדון משוכנעים שהשמיכה הקצרה היא זו שמנעה מבית"ר העונה להתבסס במקום השלישי לפחות. שכר השחקנים אמור לגדול ולעמוד באיזור ה-29 מיליוני שקלים - כשייתכן מאד שטימוטי מוזי, שצפוי לחתום על חוזה חדש במועדון, יימכר לחו"ל.
