בשיתוף פעולה חסר תקדים בין עיריית ירושלים, מועצה אזורית מטה יהודה, מבשרת ציון, אבו גוש וצור הדסה, לצד רשות הטבע והגנים ועוד גופים סביבתיים יוקם לראשונה בישראל באזור נחל שורק מרחב ביוספרי לפי מודל בין-לאומי של אונסק"ו, השואף לשלב בין שמירה על טבע, יערות, חקלאות ונחלים - לבין מגורים, תעסוקה, תחבורה ותרבות, בצורה חכמה ורגישה לסביבה.
אולי יעניין אתכם:
את התהליך מובילה קרן ירושלים ירוקה ושותפים לו משרדי ממשלה, רשות ניקוז שורק-לכיש, קק"ל, רשות הטבע והגנים, מנהלים קהילתיים של ירושלים, החברה להגנת הטבע, מרכז דש״א, האקדמיה של בצלאל, ועוד ארגונים ועמותות בתחום סביבה, תכנון וקיימות. תחום המרחב הוא אגן השורק העליון, וכולל חלקים נרחבים של העיר ירושלים ופרוזדור ירושלים הנפרש עד כביש 38 (לפני בית שמש).
כמו בעולם הגדול: לשמירה על משאבי הטבע
היוזמה יוצאת לדרך אחרי שמונה שנות עבודה. המרחב עשוי להוות פריצת דרך ברמה ארצית ואף עתיד להצטרף לרשימה היוקרתית והמצומצמת של כ-700 מרחבים ביוספריים בעולם בהובלת אונסק״ו, שבהם נכללים גם מרחבים ביוספריים עירוניים כגון וינה ודאבלין.
"עמדתי ועמדת עיריית ירושלים היא כי ההגנה על הטבע ועל הסביבה צריכים להיות בחזית העשייה ולא לסגת מפני הפיתוח", אומר ראש עיריית ירושלים, משה ליאון. "יצירת מרחב ביוספרי באגן נחל שורק משתלב באופן שלם עם החזון שלנו ומבטא צורך חשוב למעננו ולמען הדורות הבאים לשמר את השטחים הפתוחים, את היערות, המעיינות וההרים ולבדל את העיר מהטבע הסובב אותה".
ראש מועצת מטה יהודה, אבישי כהן הוסיף כי "השותפות שנרקמה עם גופים רבים היא עדות לכוחו של שיתוף פעולה אמיתי למען שמירה על משאבי הטבע הייחודיים שלנו".
חברת מועצת העיר ירושלים לשעבר נעמי צור, המכהנת כיו״ר צוות השותפות האזורית ויו"ר קרן ירושלים ירוקה, מסכמת: "לפני למעלה מעשור היו שחשבו כי הרעיון של מרחב ביוספרי הוא רק חלום, והיום אני כאן כדי לבשר שהיה שווה להתמיד בחלום ולהגשים אותו עבור הדורות הבאים. לפנינו עוד הרבה אתגרים בתהליך מיסוד המרחב הביוספרי, אבל לצד האתגרים גם הרבה אופטימיות".
