מתוך 142 יחידות ממשלתיות שהיו אמורות לעבור לעיר עד מאי 2019, רק 12 מילאו את החלטת הממשלה בנושא עד לתאריך היעד, ובשנה האחרונה עברו עוד 7, כך עולה מבדיקת מיינט ו-"ידיעות ירושלים".
כפי שפורסם כאן לאחרונה, עיריית ירושלים תשקיע שני מיליון שקל בשנה במינהלת חדשה שבראשה יעמוד חבר המועצה יוסי חביליו. המינהלת אמורה לבנות תוכנית אסטרטגית להעברה של משרדי הממשלה לבירה.
חביליו אמר השבוע כי המשימה הראשונה שלו היא להעביר את סניפי הדואר והמכס לירושלים. לדבריו, מכתב שנשלח בשבוע שעבר לראש העירייה משה ליאון, על ידי סוכן מכס ירושלמי, חשף את הצורך בכך. במכתב נאמר בין היתר כי "לפני כמה שנים ניתקה חברת הדואר את הסניף בירושלים מקבלת חבילות שהגיעו ללקוחות בבלדרות. בעבר כל לקוח ירושלמי שרצה לשחרר את החבילה בעצמו וללא עמיל מכס היה מגיע לסניף הדואר בגבעת שאול ומשחרר את החבילה. כעת, כל לקוח ירושלמי שרוצה לשחרר את החבילה בעצמו ללא עמיל מכס צריך לנסוע לתל אביב".
על הטענה שלפיה אין היגיון שהעירייה תממן בסכום של שני מיליון שקל בשנה גוף שיטפל בנושא שבו אמור לטפל מינהל הדיור הממשלתי, שלרשותו משאבים גדולים פי כמה, השיב חביליו כי "הרווח הצפוי לעיר מארנונה ואגרות יהיה גדול פי כמה בהשוואה להשקעה של הרשות במיזם".
ומה אומרים באופוזיציה? חבר המועצה עופר ברקוביץ' מסיעת 'התעוררות': "טוב שליאון סוף כל סוף מתעורר לפעול בעניין. נשמח תמיד לשתף פעולה למען ירושלים".
ברקוביץ' הוסיף ואמר: "בשנה האחרונה הצלחנו להעביר את תאגיד השידור הציבורי ואת רשות החדשנות לירושלים, אבל המלאכה עוד מרובה. יותר ממאה יחידות ממשלתיות נמצאות מחוץ לעיר. מדובר באלפי משרות ובהשפעה של מאות מיליונים על הכלכלה הירושלמית. עתרנו לבג"ץ כדי להגביר את הלחץ על הממשלה והיחידות ונמשיך לפעול בנחישות מול הממשלה".
אין גורם מוביל
מתברר כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת השלים במאי 2019 דוח מקיף שכותרתו: 'יישום החלטות הממשלה בדבר העברת יחידות ממשלתיות ארציות לירושלים'. את הדוח חיברה מרב פלג־גבאי, אשר מתארת את הסחבת בפרויקט המעבר לירושלים מאז מאי 2007, כאשר התקבלה החלטת הממשלה מספר 1661 שקבעה כי היחידות הממשלתיות הארציות יועברו לירושלים עד מאי 2015. ההחלטה כללה הקמת צוות יישום וכן ועדת חריגים שתדון בבקשות לפטור מהמעבר.
במאי 2014, שבע שנים לאחר החלטת הממשלה ושנה לפני המועד הסופי, הוחלט כי תאריך היעד יוזז למאי 2019. מחברת הדוח חושפת כי אחת הסיבות לעיכובים היא התנגדות של רבים מהעובדים ביחידות הממשלתיות למעבר לירושלים.
כזכור, בשנה שעברה אפילו ההחלטה להעביר עובדים ממשרדי הממשלה הישנים לבניין ג'נרי נתקלה במחאה.
הדוח שהוכן בכנסת חושף כי יישום החלטת הממשלה מתעכב בגלל סיבות נוספות, ובהן חוסר מידע מספק וזמין והתייחסות חלקית לסוגיית יחסי העבודה, כולל תחבורה ציבורית בעייתית ומחסור צפוי בחניה. בדוח נכתב גם כי שלושת הגורמים שאמונים על המעבר - מינהל הדיור הממשלתי, נציבות שירות המדינה וכן המשרד לירושלים ומורשת, אינם מחזיקים במספיק נתונים חיוניים שמאפשרים את השלמת המשימה.
מחברת הדוח גם בדקה, מול משרד ראש הממשלה, מי הגורם המוביל את הנושא, וקיבלה תשובה שסמכותו ואחריותו היחידה בנושא היא בתחום ועדת החריגים. אי לכך קובע הדוח: "מכאן שבפועל אין היום גוף מתכלל וסמכותי שמנהל את יישום ההחלטות".
פטורים ודחיות
דוח המחקר של הכנסת גם בדק כמה יחידות ממשלתיות עברו בפועל. כאמור, מתוך 142 רק 12 מילאו את החלטת הממשלה עד מאי 2019, וביניהן מצילה, נתיב, המפקח על הבחירות במשרד הפנים, הרשות לנהיגה ספורטיבית ולשכת רב העדה האתיופית. מאז כתיבת הדוח עוד 7 יחידות עברו לבירה והשאר בשלבי מעבר, או קיבלו פטור מוועדת החריגים.
הדוח שנכתב בשנה שעברה גם מנה שמות של חמש יחידות שכלל לא טרחו לפנות לוועדת החריגים ולא החלו ביישום, ובהן יחידת האכיפה ופיקוח ויחידת סיכונים ויעדים ברשות שוק ההון, יחידת תגמול לתמרוץ באוצר, יחידת הממונה על שירות הביטחון בנציבות שירות המדינה, ויחידת 'שירות לאזרח, מהנדס ראשי וביקורת הפנים' במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.
