ביום ראשון התכנסה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כדי להתחיל לדון ב-34 התנגדויות שהוגשו נגד תוכנית הבנייה ביער מיר שבצפון העיר. רק בחודש ינואר התגאו ברשות המקומית כי הם חתמו על אמנה עם קרן קיימת לישראל, ההופכת את יער מיר, שנמצא בסמוך לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב, ליער קהילתי. בהצהרה החגיגית נמסר "מטרת היער הקהילתי, היא לקיים שיתוף פעולה בין כל השותפים לשמירה ולטיפוח היער אל מול איומי הבנייה ולקיים בו קהילה חיה ונושמת".
היער המשתרע על פני כ-1000 דונם, בצמוד לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב שבצפון ירושלים, ניטע לראשונה על ידי קק"ל בשנת 1982. השטח המיוער ממוקם בין שתי השכונות, בערוץ של אחד היובלים העליונים של נחל פרת הזורם לכיוון יריחו ונהר הירדן.
ביער אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים ובהם גתות, כבשני סיד ומערות קבורה, מדרגות חקלאיות קדומות, אתר הנצחה לצנחנים היהודים שלחמו בשורות הבריטים במלחמת העולם השנייה, מגוון עצים, וכן פרחי בר ובעלי חיים, לרבות אוכלוסיית צבאים גדולה.
בתחילת שנת 2021 חשף "ידיעות ירושלים" כי העירייה מקדמת תוכנית בנייה במסגרתה יוקמו ביער מיר ישיבות, תלמודי תורה, בית כנסת ומעון יום בצמוד לאולם ספורט ומרכז תעסוקה ומסחר. באופן חריג, בזה אחר זה חתמו כ-1,200 תושבים, מרביתם חרדים, על התנגדויות למתחם.
חנה דבורה שוורץ מתגוררת ליד יער מיר, בשכונת קמיניץ, כבר 29 שנים. השבוע היא אמרה: "כאן גידלנו את הילדים שלנו. זה יער קסום עם בעלי חיים כולל עדר מרשים של צבאים, קיפודים ושועלים. גם היום, שאני כבר סבתא, אני הולכת ביער כמעט כל יום. יש כאן אווירה פסטוראלית וזה משמש לא רק את תושבי פסגת זאב ונוה יעקב. מגיעים לכאן גם משכונות נוספות בעיר ואפילו מחוץ לירושלים. אין הרבה פינות חמד כאלו ואסור להרוס את זה בשום מחיר. חייבים למצוא אלטרטיבה לפיתוח ולבנייה חדשה".
נעמי צור, יו״ר קרן ירושלים ירוקה, המסייעת לתושבים ולגופים המתנגדים לתוכנית הבנייה: "התוכנית תביא להרס מאות עצים ביער מיר. למקום יש חשיבות מיוחדת כמחיצה ירוקה בין השכונות בצפון מזרח העיר לבין המדבר ממזרח לירושלים בואכה ים המלח. בהתנגדות המוגשת על ידי התושבים תומכים 85 הארגונים החברים בשדולת ירושלים בת-קיימא. מעבר לכך, מן הראוי שהוועדה המחוזית תקפיד על המדיניות המוצהרת שלה, לבנות מבני ציבור ומגורים צפופים לאורך תוואי הרכבת הקלה, שלא תגיע כלל לשכונת קמיניץ. רגע לפני שיהיה מאוחר מומלץ שהועדה המחוזית תחזור בה ותקשיב לצרכי הציבור והתושבים החיים באזור, בעיר ובסביבה והן תתחשב בטבע ובבעלי החיים שביער, כדי שנמשיך לחיות זה לצד זה לטובת כולם".
הרב נתן קרמר, שמאי מקרקעין ויו״ר עמותת ״ירושלים שקופה״, הוא אחד ממובילי ההתנגדות לתוכנית הבנייה. במסמכים שהוא הגיש לוועדה המחוזית נטען כי יש לכאורה פגמים בתוכנית, ובכלל זה חוסר שקיפות, אי פרסום התוכנית להתנגדות על פי חוק. בין השאר הוא כתב לחברי הוועדה: "היעדר תכנית מתאר סטטוטורית עדכנית ובהעדר תכנית מתאר סטטוטורית לשטח חום כלל וכלל הקובעת למצער עקרונות בינוי מפורטות לשטחי חום בעיר, מהווה למעשה עקיפת החוק וחותר תחת מטרת החוק והתוצאות מכך נראות היטב בבעיות התכנוניות בעיר כדוגמת מחסור החמור בתשתיות ציבוריות".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים יזמה תכנית להקמת מתחם חינוך ותעסוקה בשכונת נווה יעקב. זאת בשל מחסור משמעותי אשר קיים במבני ציבור עבור תושבי השכונה. במסגרת התוכנית, יבוצע ניצול מיטבי של השטח המוצע, בו יוקמו מבני חינוך, מעון יום, מרכז תעסוקה לנשים, בית כנסת ואולם ספורט, עבור תושבי השכונה. טרם הגשתה לוועדה המחוזית, נדונה התוכנית בוועדה המקומית, תוך קבלת חלק מההתנגדויות, אשר הובעו מצד תושבי השכונה בנוגע למאפייני התוכנית השונים. התוכנית נדונה בוועדה במחוזית ובמידה והעירייה תידרש לשינויים, אלו יבוצעו בהתאם להחלטת הוועדה המחוזית".
