מחאת תושבי רחביה: השכנים ברחוב עזה, שבו מתגוררת משפחת נתניהו, לא יכולים לסבול עוד את המחאות הבלתי פוסקות בקרבת ביתו. עכשיו הם גיבשו קבוצת מחאה שמטרתה להעביר את כל האירועים ברחוב לגן הוורדים. "די להתעלל בנו", אומרת טליה לבבי, אם לשלושה ילדים קטנים מהרחוב, "שיפגינו בשטחים ציבוריים".
"פשוט בלתי אפשרי"
דוד צוקר חצה מזמן את שנתו ה־95 והוא תושב רחביה כבר יותר מ־70 שנה. הפגנות בשכונה אינן זרות לו, אולם על פי עדותו, ההיקפים של ההפגנות בשנים האחרונות גדולים מהרגיל והן רועשות בהתאם. בכל ערב הוא נכנס לישון בסביבות השעה שמונה וחצי עד למחרת בשעה ארבע לפנות בוקר. כבר מספר שבועות שהוא מתעורר מרעש ההפגנות כמעט בכל לילה שני ומתקשה לחזור להירדם. במוצ"ש האחרון יחד איתו יצאו קשישים, פעוטות והורים לילדים למחות נגד ההפגנות, שפוגעות באיכות חייהם, מבצרות אותם בבתיהם ומונעות מהם לישון בלילות. "ההפגנה היתה נגד הרעש", אומר צוקר. "המפגינים משתמשים בחצוצרות, בתופים וגם בצעקות. זה בלתי אפשרי. הם עושים את זה ממש מתחת לבית שלי בפינת ארלוזורוב-בן מימון. זה לא פשוט".
לצוקר אין דעה נגד המחאה עצמה, רק שהיא לא תתקיים מתחת לחדר השינה שלו: "שיפגינו במקומות ציבוריים. זה מה שאנחנו מבקשים. הם יכולים להפגין במקומות שהם לא אזורי מגורים. הרוב פה הוא אזור מגורים מובהק. אי אפשר לבוא להפגין פה בלילות".
"רעש שקשה לתאר"
לבבי, כאמור אם לשלושה ילדים קטנים, היא מיוזמות המחאה נגד קיום ההפגנות בשכונות מגורים. "הדרישה היא מאת העירייה, המשטרה, המשרד לבטחון פנים או מי שאמון על הנושא הזה, שיתכבדו ויזיזו את ההפגנות משכונת המגורים לגן הוורדים. יש תקדים לדברים האלה, ואין סיבה שייקחו שכונה שגרים בה אנשים כבת ערובה של מאבקים פוליטיים. שיפגינו בגן הוורדים וייתנו לילדים שלנו לגדול בשקט.
"אני יכולה לשלוח תיעודים של רעש שאי אפשר לתאר עד שלא שומעים אותו באוזניים: זמבורות, תופים, מגאפונים ומערכות הגברה ניידות שפשוט מסתובבים לנו מתחת לבית ועושים הכל בווליום מפלצתי. החוויה הכי קשה היתה עם התינוקת שלי, שהיא בת שנה ומצמיחה שיניים. עד שנתתי לה אקמול והצלחתי להרדים אותה, המפגינים הגיעו בשעה תשע וחצי והיא התעוררה מהרעש. היא היתה היסטרית ואי אפשר היה להרדים אותה חזרה".
פינוי לולים ותינוקות
לטענת המפגינים, האבסורד הגדול ביותר היה כאשר המשטרה ניסתה לפנות אותם מהמקום בטענה ל'הפרעה לסדר הציבורי'. "זה פשוט לא ייאמן", אומרת לבבי. "הפגנו נגד הפגנה שמשבשת לנו את החיים בשל שימוש בכלים הכי רועשים שבנמצא ובניגוד לתקנות, עמדנו על המדרכה עם לולים ועגלות, ואותנו באו לפנות בגלל הפרעה לסדר הציבורי. זאת הזיה. זה כבר לא קשור לבית ראש הממשלה - המפגינים מתפזרים בשכונה.
"ההפגנה היא בפינת ארלוזורוב-עזה, כ־500 מטר מבית משפחת נתניהו. כשאתמול חששו מעימותים ולא נתנו להם להתקרב לאזור, המפגינים פשוט עברו לרחובות טשרניחובסקי, הפלמ"ח והרב ברלין. כלומר ההפגנה התפזרה בכל השכונה ואנחנו אמורים לסבול בשקט".
"חוסמים בהפתעה"
"אנחנו חווים הפרעה מתמשכת לחופש התנועה שלנו. שלוש פעמים בשבוע לפחות יש הפגנות כאן ברחביה בלי יכולת לצפות איזו רמה של הפגנה נחווה הפעם", משתפת אפרת קופל, תושבת השכונה ואם לילדים קטנים. "חוץ מזה יש חסימות, שגם המיקום שלהן משתנה כל הזמן ואי אפשר לדעת איפה בדיוק יחסמו. התוצאה היא שכמעט כל יציאה מהבית היא בסימן שאלה. ביום רביעי בשבוע שעבר לדוגמה לקחתי את הילד מהגן ונסענו לחבר שלא גר בשכונה.
"לפני שיצאתי שאלתי את השוטרים אם אוכל לחזור הביתה, והם אמרו שהם לא יודעים. כשחזרתי, הם כמובן חסמו ולא יכולתי להגיע אל החניה. לא היתה לי חניה ברדיוס הקרוב לביתי, ואני עם תינוק וילד בן שלוש באוטו ונאלצת לחנות רחוק ולקחת את הילדים ברגל עד הבית. מאוחר יותר נעמדה מתחת לבית שלנו אישה עם מגאפון והיא לא הפסיקה לצעוק בו. יצאתי למרפסת ואמרתי לה שיש לי ילדים שמנסים לישון, אז היא התקרבה אל החלון שלי וצעקה עוד יותר חזק. מכיוון שהייתי עם הילדים לבד בבית, ירדתי אליה עם שני הילדים וביקשתי ממנה להפסיק, אז היא המשיכה לצעוק במגאפון בפנינו.
קראו גם:
"לבד מכך, יש גם את עניין המחסומים, שגם כאשר אין הפגנה, המדרכות בשכונה מלאות בערימות של גדרות. המשטרה לא טורחת לפנות אותם כי כל יומיים יש הפגנה. אנשים עם עגלות, קשישים, נכים, נאלצים לרדת לכביש כי אין ברירה. לא ייתכן שמפגינים בשכונה שלי על חשבון הילדים שלי. אני אפילו לא יכולה להיערך לזה מראש כי בכל פעם חוסמים במיקום אחר. אני צריכה כל הזמן להיות בחשש מה יהיה הערב או מחר בבוקר. הגיעו מים עד נפש. הפגיעה בחיים של הילד, שהיה בן שנה בהפגנות בלפור, ועכשיו הוא בן שלוש ועדיין לא יכול לחוות ילדות 'נורמלית'".
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל משקיעה כל מאמץ על מנת לאפשר את קיומו התקין של חופש המחאה, תוך עריכת האיזונים הנדרשים.
"במהלך מחאה שהתקיימה באזור שכונת רחביה, הגיעו מספר תושבים שהביעו התנגדותם לקיום המחאה בסמיכות למקום מגוריהם. שוטרים שנכחו במקום ביקשו להרחיקם במידה ובכוונתם למחות למול אותה מחאה המתקיימת, וזאת על מנת למנוע כל חיכוך מיותר בין הקבוצות. אשר על כן, ומשיקולים מקצועיים וענייניים הנעוצים בקיום הסדר הציבורי, מקום המחאה של התושבים נקבע לאזור סמוך".
