האסון שהחל בחום של האש, הסתיים בחום שהעניקו התושבים למשפחה שביתה נשרף כמעט כליל. "לא ציפיתי להתגייסות כזאת של התושבים בשכונה לאחר תקופת הקורונה", מספרת השבוע אם המשפחה, תהילה סגל, ששכבה במשך שבועיים בבית החולים לאחר שנכוותה בשריפה, "מצבם הכלכלי של כולם לא היה מזהיר. הרבה אנשים יצאו לחל"ת בעל כורחם, לא עבדו, פוטרו. לא ציפיתי ליחס כזה חם ומחבק כמו שזכינו לו אנחנו לאחר האסון".
התורם המסתורי
בחודש שעבר, ימים ספורים לפני ליל הסדר, עלתה באש דירתה של משפחת סגל מקטמון. הסיבה היא עובד שככל הנראה קדח בטעות חור אל תוך צינור גז שהוביל לפיצוץ ולהתפרצות להבות שהתפשטו במהירות בתוך הדירה הקטנה. מיד לאחר השריפה, התגייסו התושבים בשכונה כדי לאסוף תרומות למען המשפחה בת שמונת הנפשות, והפיצו בקבוצות הווטסאפ השכונתיות קישור לחשבון בנק ייעודי שנפתח לצורך כך. כ-40 אלף שקלים נאספו עד כה, ובחלקו עשו שימוש לצורך תשלום שכר לדירה חלופית לתקופה בה התקיימו שיפוצים בביתם השרוף.
"מכספים אלה גם קנינו את רוב הריהוט", מספרת הבת ספיר (25), "וגם מוצרי חשמל כמו מקרר, תנור ומייבש ובגדים, כלי מטבח ומוצרי ניקיון. אמא שלי לא האמינה, היא ממש בכתה כשנכנסה אל הבית וראתה איך שיפצו אותו. קבלן אנונימי תרם את כל השיפוץ, ממה שהבנתי הוא הגיע דרך בית הספר של אחותי, אבל אין לנו מושג מי זה. אשת הקשר שלנו איתו ועם שאר בעלי המקצוע הייתה מעצבת פנים שגם התגייסה ותרמה את עיצוב הבית".
תהילה מסכמת בהתרגשות: "החליפו את ארונות המטבח וסידרו את האינסטלציה. אחרי האסון כל הבית הפך לחורבה. לא ידעתי בכלל איך אפשר להקים אותה מחדש. הכול היה שרוף ומסריח מן המסד ועד הטפחות. אבל אנשים הטובים האלה דאגו שהכול יוחלף - דלתות, חלונות שהתפוצצו, מטבח, אפילו סיידו וצבעו לי את כל הבית מחדש. זה היה מדהים איך מעז יצא מתוק. האנשים הללו ממש חיממו לי את הלב".
