קצת קרן אור בימים קשים אלו: ישי, סטודנט למשפטים, ואשתו הדס דוקטורנטית במחלקה לרוקחות של האוניברסיטה העברית והדסה, המתגוררים בירושלים, נפרדו כאשר הוקפץ בשבת בבוקר עם יחידת המילואים שלו לבסיס בגבול לבנון. הוא ורעייתו לא דמיינו שהאירוע יסתיים בלידה בהדסה עין כרם - אליה הספיק ישי להגיע מקצה הארץ, בדיוק ברגע בו הגיח לאוויר העולם בנו.
"תאריך הלידה המשוער שלי הוא רק בעוד שבוע וחצי, אז לא חשבתי שזה יקרה עכשיו״, סיפרה הדס, "אבל באמצע הלילה הוחלט על ידי הצוות ליילד אותי. בימים האחרונים ישנתי אצל אמי, כי גם אבא שלי הוקפץ למילואים בדרום אז יחד יצאנו רק שתינו להדסה. שלחתי לישי הודעה לסלולרי והודעתי שהלידה מתקרבת ממש בטווח הקרוב. לא ידעתי אם הוא בכלל זמין, אם יקרא את ההודעה ואם הוא לא עסוק שם בפעילות בשטח".
קראו גם:
באותה שעה, ממש בקצה השני של הארץ, ישי סיים פעילות עם היחידה בה הוא מוצב במילואים והלך לישון. רק כשהתעורר לאחר כמה שעות ראה את ההודעה וקיבל ממפקדיו אישור לצאת לדרך. "הייתי צריך לתפוס טרמפ עד לאיזור בו החנתי את הרכב״, סיפר, ״ובמזל גדול זכיתי ברוכב טוסטוס שעבר שם, ממש באמצע שום מקום. הוא עצר ואמר לי: 'קפוץ, תעלה'. משם נכנסתי לרכב התחלתי לנסוע להדסה עין כרם, כשאני ממש מקווה לא לפספס את הלידה״.
ישי, הדס וליסי המיילדת עם התינוק. צילום: דוברות הדסה
ליסי שרבי, מיילדת ותיקה בהדסה עין כרם, ליוותה לאורך כל הדרך את הדס ואת אימה הנרגשת שרונה. "התחלנו בתהליך הלידה והדס הייתה רגועה ושליוה״, תיארה ליסי המיילדת, "עשינו הכל בנחת ביחד ועברנו משלב לשלב. אז התחילה ממש לידה פעילה שנמשכה זמן לא ארוך. פתאום נפתחה דלת חדר הלידה ובפתח עמד ישי.
"ראיתי את החיוך על הפנים של הדס, היא קרנה ממש. ראיתי את החיוך על פניו וידעתי שעכשיו זה הזמן המדויק. דקה או שתיים מהרגע שהגיע ישי - התינוק יצא לאוויר העולם. זה היה שיא, התרגשתי כל כך להיות חלק מהרגע הזה. ישי עשה הכל כדי להגיע, והצליח לקבל את בנם יחד עם הדס״.
בעודה מתאוששת מן החוויה, סיפרה הדס שכל הזמן הייתה אופטימית והאמינה שזה יקרה. "כשישי נכנס לחדר הלידה זה באמת היה רגע מדהים, זכינו להיות בו יחד. התינוק שלנו ידע והרגיש, הוא חיכה לאבא שלו ויצא בדיוק בשנייה שהתאימה לו. הייתה לי חוויה מדהימה פה בהדסה והצוות עטף אותנו מכל כיוון אפשרי. אני יודעת שהסיפור שלנו מעלה חיוך והתרגשות לכל מי שיקרא עליו. זו באמת קרן אור בימים שכאלה".
