אחד היעדים העיקריים של המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים הוא להיאבק באלימות שוטרים כלפי אזרחים, אולם בשבועות האחרונים מספר תיקי דגל שהובילו במח"שׁ בסוגיה זו קרסו בזה אחר זה. לאחר שמפקד תחנת משטרה וקצין בכיר במחוז זוכו בזיכויים מהדהדים, בית המשפט ביטל בצעד חריג את אישומו של שוטר. השאלה העיקרית שנותרה כעת פתוחה היא האם המערכת המשפטית מגלה סלחנות כלפי שוטרים שכשלו, או שבמח"שׁ מיהרו להגיש נגדם כתבי אישום ללא הצדקה?
משמעתי או פלילי?
בסוף שנת 2020, במהלך הפרת סדר בשכונת מאה שערים, תועד מפקד תחנת לב הבירה, נצ"מ שימי מרציאנו, כשהוא הודף בעוצמה צעיר ולאחר מכן סוטר בפניו. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, "במהלך ההפגנה, סמוך לחצות, החל הנאשם לרוץ לעבר קבוצת מפגינים אשר עמדו בסמוך אליו ברחוב שבטי ישראל, ואשר על פי החשד השליכו אבנים לעבר הכוח. א', קטין אשר עמד יחד עם יתר המפגינים במקום, החל לברוח מהנאשם כמו רוב המפגינים. הנאשם תפס את א', אחז בו ודחף אותו בחוזקה לעבר קיר אבנים שמצוי במקום, ולאחר מכן סטר בפניו ללא כל סיבה או הצדקה". לאחר ניהול התיק, בחודש פברואר החליטה השופטת ג'ויה סקפה־שפירא לזכות את מפקד התחנה, בין היתר בטיעון כי המקרה מתאים יותר לטיפול משמעתי במשטרה ולא להגשת כתב אישום פלילי.
בהכרעת הדין ציינה השופטת כי "מעשיו בוצעו לאחר עבודה מאומצת של שעות ארוכות, ולאחר ששוטרים שהיו תחת פיקודו סירבו לחתור למגע עם המתפרעים והוא נאלץ לעשות זאת בעצמו".
עוד ציינה כי "אין כל ספק כי מעשה האלימות שהפנה כלפי הילד היה אסור ומיותר, ואולם מכלול הנסיבות במקרה דנן חייבו את מיצוי הדין עם הנאשם במישור המשמעתי, וזאת בהתאם לתבחינים שנקבעו בהנחיה המקצועית המתווה את מדיניות האכיפה בעניין זה". על החלטה זו הגישה מח"ש ערעור לבית המשפט המחוזי, שצפוי לדון בסוגיה בעוד כחצי שנה.
השוטר הסוטר
כשלושה חודשים בלבד לאחר מכן החליטה אותה שופטת לזכות קצין משטרה נוסף שעניינו נידון בפניה. נגד הקצין, רפ"ק משה אוחיון, הוגש כתב אישום, ולפיו במאי 2021 הוא תועד סוטר בפניו של צעיר ערבי ללא סיבה נראית לעין. בהכרעת הדין, שניתנה לפני כשבועיים, ציינה השופטת כי "הסטירה לא נועדה לקדם את תכלית המעצר", אך הורתה לזכותו בנימוק של 'הגנה מן הצדק', וכך כתבה: "אבהיר תחילה כי אני מתקשה לקבל את האופן שבו מפרשת המאשימה את הנחיית פרקליט המדינה. במקרה הנוכחי השימוש בכוח היה קצר ורגעי, כלל סטירה אחת על פניו של המתלונן לאחר פרובוקציה מילולית מצידו.
"אין כל ספק כי מעשה האלימות של הנאשם כלפי המתלונן היה אסור ומיותר, ואולם מכלול הנסיבות במקרה דנן חייב את מיצוי הדין עם הנאשם במישור המשמעתי, וזאת בהתאם לתבחינים שנקבעו בהנחיה המקצועית המתווה את מדיניות האכיפה בעניין זה. משעה שהמאשימה לא נהגה על פי המדיניות שנקבעה בהנחיה המקצועית, קמה לנאשם הגנה מן הצדק המחייבת את ביטול האישום".
ההרשעה בוטלה
לאחרונה החליט בית המשפט לבטל את הרשעתו של שוטר בתחנת לב הבירה שתקף עצור בתא העצורים. על פי כתב האישום שהגישה מח"ש נגד השוטר יהודה שוורצבארד, ששימש בתפקיד כלאי בתחנה, לפני שנה פרץ עימות מילולי בין אחד העצורים לבין שוורצבארד, והוא החליט להיכנס לתא, לכבול את העצור באזיקים ולהכותו. במח"שׁ התנגדו לבטל את הרשעתו, אלא שסגן נשיא בית משפט השלום, ירון מינטקביץ' החליט אחרת: "מבלי להקל ראש בחומרת המעשה ופגיעתו בערכים מוגנים, מדובר באירוע ממוקד אשר לא גרם למתלונן לחבלת גוף. מהתסקיר עולה כי הנאשם אדם נורמטיבי אשר קיבל אחריות למעשה שבו נכשל, מביע עליו חרטה, ומדובר במעידה בודדת. הצטברותם של גורמים אלו מביאה למסקנה כי בנסיבות המקרה הפגיעה שתיגרם לנאשם כתוצאה מהרשעה עולה במידתה על חומרת מעשיו".
סגן הנשיא גם מתח ביקורת על מח"ש: "כשם שאין להדר שוטר בריבו, אין מקום לקבוע כלל גורף כי יש דווקא להחמיר עם שוטרים ביחס לנאשמים אחרים. הדברים אמורים בין היתר לאור כך שאך לפני זמן קצר הציגה המאשימה קביעת אשמה ללא הרשעה והתחייבות להימנע מהרשעה, מבלי שהנאשם הופנה לקבלת תסקיר. התקשיתי לראות כי האבחנות שבין המקרים מצדיקות את הפער בעמדתה העונשית של המדינה. אדגיש כי גם אלמלא ההסדר באותו הליך הייתי נמנע מלהרשיע את הנאשם".
תגובת מח"ש לא נמסרה עד למועד פרסום הכתבה.
