הסבל הכפול של בעלי החיים: "בחודש שחלף מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' חלה ירידה של כ-50% במספר הירושלמים שהסכימו לאמץ כלבים וחתולים", אומרת קטי בנדתי, שמזה שני עשורים מתנדבת באגודת 'צער בעלי חיים'. "נראה לי שאנשים פשוט חוששים לקחת על עצמם אחריות, בתקופה של חוסר וודאות. בנוסף, מאז המלחמה מדווחים חיילים על כלבים פצועים כמעט מכל הארץ וגם המתנדבים שלנו חוששים, ולפחות 30 אחוז מהם לא הגיעו".
הניסיון שכשל
באזור התעשייה עטרות פועל בית המחסה של הארגון, ובו מטופלים כ־350 בעלי חיים. בנוסף, העמותה מפעילה מרפאה בתלפיות, ובמקום מטפלים בבעלי חיים נטושים ופצועים וכן מאפשרים לציבור הרחב ניתוחי עיקור וסירוס לכלבים וחתולים במחירים מסובסדים. מתנדבי העמותה גם עוסקים בהסברה לציבור ומסייעים בחילוץ בעלי חיים נטושים או פגועים, ומתברר כי במהלך השנה שקדמה למלחמה, חלה עלייה של קרוב ל-50% במספר הנטישות של כלבים בעיר.
בנדתי היתה מעורבת לאורך השנים באינספור סיפורי הצלה, אבל כלב אחד היא לעולם לא תשכח. היא גילתה אותו קשור בכבל, ללא אוכל או מים ובמצב בריאותי מחריד. כשהתחננה בפני הבעלים של הכלב שידאג לו לטיפול רפואי, הלה סירב בתוקף. "היתה לנו מלחמה ממש גדולה", היא מספרת בהתרגשות ל"ידיעות ירושלים". "הבעלים סירב לוותר עליו או להביא לו רופא. רק אחרי שהכלב חלה והוא הבין שיעלה לו כסף לטפל בו הוא ויתר עליו". כשהכלב הובא לשירות הווטרינרי, אמרו לקטי שמצבו הבריאותי כה גרוע עד שנותרו לו בקושי שבועיים לחיות. אבל היא לא ויתרה, אימצה את הכלב בן ה־13 והוא חי אצלה עוד 3 שנים וחצי.
6 צפייה בגלריה
אפולו. בן שנתיים וחצי. נזרק מרכב ליד תחנת סמוך לירושלים. מדהים עם אנשים
(צילום: גיל טובול)
אבל לא לכל הסיפורים של קטי ומתנדבים נוספים של 'צער בעלי חיים' יש סוף טוב. "קיבלתי דיווח על כלבה שהמליטה 9 גורים בחבל יהודה", סיפרה השבוע קטי. "היות שהתושבים התלוננו, אחד האחראים שם לקח את הגורים היונקים והרחיק אותם מהאם ומהשטח שבו מתגוררים התושבים. כששמענו על המקרה הזה התחננו לאותו אדם שיראה לנו איפה הגורים ושייקח את האם לילדים. הוא באמת עשה את זה ואנחנו באנו לאסוף אותם. זה היה שטח ממש לא סימפטי, מטע זיתים כזה, והכלבה האם כבר היתה מיובשת. היו לה עיניים גדולות ועצובות. לצערי, מתוך 9 גורים שרד רק אחד. בכל פינה ראינו עוד גור מת ועוד גור מת. העברנו את הגור ששרד ואת האם לאגודה לצער בעלי חיים בירושלים, אבל אחרי שבוע או שבועיים גם הגור האחרון מת".
יתרונות באימוץ בעלי חיים:
- תמיכה רגשית
- קבלת אחריות
- פיתוח מיומנויות חברתיות
- שיפור של מצב הרוח
- הטבה ברמות לחץ דם וכולסטרול
בכל סוף שבוע יש כ־10 מתנדבים, תושבי האזור, שמגיעים כדי לסייע לבעלי החיים הממתינים לאימוץ. יחד עם קטי מתנדבת כבר שנים רבות גם אחותה התאומה אירה, ושם גם יצא לה לפגוש ולהתאהב במתנדב לב ניסמן. "הכרתי את בעלי בהתנדבות ומאז אנחנו יחד", קטי מספרת בחיוך. "הוא גם מתנדב כל שבוע ואני סוחבת אותו לכל מקום. הוא המוח ואני המבצעת. אנחנו מטפלים בכלבים וחתולים, מטיילים איתם, מאכילים אותם, מלמדים את הגורים ללכת עם רצועה, כל מה שצריך".
קראו גם:
"הפעילות העיקרית שלנו היא להוציא את הכלבים לטייל", מספר אלון פרי (52), תושב מבשרת ציון. לפני כשנה בתו המתבגרת חיפשה מקום להתנדב, והוא הסיע אותה לבית המחסה שפועל בעטרות, ומאז הוא הפך למתנדב פעיל בעצמו. "הכלבים נמצאים בכלבייה רוב שעות היום. רק כשאנחנו באים הם יוצאים החוצה. יש שם כלבים מדהימים שמאלפים אותם ומכינים אותם לעזור לנכים".
יש כלב שנקשרת אליו במיוחד?
"לכל כלב יש אופי ואישיות משלו והוא עולם בפני עצמו. אני לאט לאט מתחיל להכיר את הכלבים הקבועים. יש כלב שובב שנדלקתי עליו, ויש שם כלבה עיוורת שאי אפשר שלא לשים לב אליה. אני מאוד אוהב כלבים. מאוד קל להתאהב בהם".
על המתנדבת קטי הוא אומר: "היא חוד החנית. היא עצמה מקבלת כל מיני דיווחים על כלבים שזקוקים לעזרה ויוצאת לחלץ".
"היתה לנו כלבונת שדיווחו שמישהו פגע בה", אומרת קטי בצער. "מצאנו אותה באזור מישור אדומים מאוד מפוחדת. בפעם הראשונה היא ברחה לנו, ולכן בעלי ואני סידרנו מלכודת. אחרי שתפסנו אותה, טיפלנו בה, ועכשיו היא במצב ממש טוב. היא שמחה ואוהבת אנשים. היא גרה עם חתולים וממש נחמד לה".
בנדתי מתגוררת עם בעלה בצור הדסה. בדרך לשם הם חולפים בסמוך לכפר חוסאן, ולמרבה הצער לא פעם היא ראתה במקום כלבים שננטשו. ופעם אחת הם גם נחלצו לעזרת חמור שילדים קשרו לאופניים וגררו אותו. "קפצתי מהאוטו והתחלתי להסביר להם שזה לא בסדר. בתוך שנייה המון אנשים התקהלו ושאלו: 'מה את רוצה מהילדים? זה בסך הכל חמור. תעזבי אותם'".
קטי הזמינה משטרה, ולדבריה השוטרים שהגיעו למקום אמרו לה שהם ידאגו לכך שהחמור יטופל כראוי. "אמרתי להם: 'לא! זה לא יקרה'. שבוע קודם חילצנו שני גורים במצב מחריד שילדים מאותה השכונה התעללו בהם. לכן קניתי את החמור ב־500 שקלים, ועכשיו הוא בחוות חמורים 'להתחיל מחדש' שבמושב חירות. מצבו נהדר וזה מקום מדהים".
קשה לך לפעמים?
"קשה לי כשאני לא מצליחה. יש איזה כלב שקלטתי אותו כשנסעתי באוטובוס וכרגע אני בחיפושים אחריו. קלטתי שאין לו פרווה והוא מלא סדקים, כנראה עם מחלת עור במצב מחריד. עוד לא מצאתי אותו ואני מקווה שאצליח.
"חשוב לי שיידעו שיש אנשים טובים שבאים ומשקיעים מזמנם, וזה באמת עושה טוב לראות את זה. משפחות עם ילדים באות להתנדב, מגוון רחב של אנשים, וכולם מסתדרים עם כולם וכולם אוהבים את כולם".
● המעוניינים להתנדב בצער בעלי חיים מוזמנים ליצור קשר בטלפון עם טלי 054-7897626.
