לא חכמים בשמש: עיריית ירושלים איננה מספקת פתרונות הצללה לתושבים והולכי הרגל בימי הקיץ הקשים - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שמתפרסם הערב (יום ג') ועוסק בין היתר במצב הצל בעיר.
מאות עצים בירושלים נכרתו מאותה סיבה
מבקר המדינה התייחס למחסור בפתרונות הצללה ברחבי ירושלים – בעיה שמורגשת יותר ויותר בשל ההתחממות הגלובלית שמשפיעה גם על ישראל.
קראו גם:
עיריית ירושלים הצביעה בפני צוות הביקורת על שורה של חסמים שמקשים על פיתוח ההצללה במרחב הציבורי: עומס חריג של תשתיות תת-קרקעיות, אשר מקשה על נטיעת עצים חדשים ואף גורם לנזקים לעצים קיימים. בנוסף, מאות עצים בוגרים בעיר נכרתו במסגרת מיזמי התחדשות עירונית.
בעירייה דיווחו גם על מחסור בידע מקצועי בתחום הייעור העירוני, מה שמעכב תהליכי נטיעה וטיפול. המבקר אנגלמן מציין כי משרד החקלאות לא סיפק מדריך עדכני ומקיף לתחזוקת עצים ולא קיים הכשרות בהתאם להחלטת הממשלה. כך נוצר מצב שבו העובדים פועלים לפי שיקול דעתם, ללא הנחיות מקצועיות אחידות או עדכניות.
למרות התקציב הכולל של כ־41.6 מיליון ש"ח שמוקצה לתחזוקת מערך הגינון בירושלים, העיר אינה מקצה תקציב ייעודי לנטיעה וטיפול בעצים, ולא מקיימת תכנון עתידי מסודר לתחזוקתם. כמו כן, אין כיום מערכת ניטור כוללת שתאפשר מעקב שוטף אחר מצבם הבריאותי של העצים.
המבקר קובע כי על העירייה להקים מערך לניטור שיטתי של מצב העצים במרחב הציבורי, שיבטיח את שגשוגם הן של עצים ותיקים והן של עצים חדשים הניטעים במרחב הציבורי העירוני.
גולשי 'מיינט ירושלים' הגיבו בפייסבוק על המחסור בצל בעיר וציינו כי רחוב פייר קניג, למשל, נמצא במצב גרוע ביותר מבחינה זו, מאז שנכרתו בו עצים.
והיו גם הצעות לפעולה: הגולשת ענבל הציעה "לנטוע בדחיפות עצים בכל אי תנועה. יש זנים מתאימים לכך, דקים במיוחד ולא משילים הרבה עלים/לכלוך. דוגמה טובה: איזור האוטובוסים באמצע הכביש של קרן היסוד. צריך להיות שם עץ בכל מטר. בחיפוש פשוט בגוגל אפשר למצוא זנים מומלצים למיקום כזה".
מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים מברכת על דוח מבקר המדינה ורואה בו כלי חשוב לשיפור מתמיד. אנו שמחים לראות כי הדוח מכיר בשורה של צעדים חיוביים ויוזמות חשובות שהעירייה מובילה, ובהם מינוי פקידת יערות עירונית, קידום פתרונות תכנוניים יצירתיים להגדלת שטחי הנטיעה, ושיתוף פעולה הדוק עם הציבור והקהילה.
"הדוח משקף את המורכבות בניהול יער עירוני בבירה הנמצאת בתנופת פיתוח אדירה, ואנו פועלים באופן יזום כדי להתמודד עם האתגרים. העירייה משקיעה משאבים רבים בנושא, לרבות תקציב שנתי של עשרות מיליוני שקלים לתחזוקת גינון ונוף, ותקציב ייעודי מכספי פיצוי נופי.
"כדי להתמודד עם אתגרים מקצועיים, העירייה אף גייסה לאחרונה יועצים מומחים והחלה בהכשרת פקחי בנייה. במקביל, העירייה מפעילה מערכת GIS מתקדמת לניטור העצים, אשר תורחב ותשודרג בהתאם להמלצות. העירייה תלמד את הדוח לעומק ותמשיך לפעול במלוא המרץ כדי להפוך את ירושלים לעיר ירוקה ומוצלת יותר".
חזירי הבר והתנים בירושלים
ירושלים מוזכרת בדוח גם בהקשר לטיפולה בסוגיית חזירי הבר והתנים שפולשים לשטח העירוני. לפי הדוח, בין השנים 2019 ל־2024 התקבלו 1,477 פניות של תושבים בירושלים למוקד העירוני בנושא חזירי בר – מספר פניות גבוה יחסית לערים בגודל בינוני, אך נמוך באופן משמעותי מהיקפי התופעה בחיפה, שם נרשמו בתקופה זו 24,620 פניות.
עם זאת, עיריית ירושלים תקצבה את הטיפול בתנים ובחזירי בר בסכום גבוה במיוחד: 200 מיליון ש"ח לאורך חמש שנים, שהם כ־204 ש"ח לתושב – הסכום השני בגובהו מבין כלל הרשויות שנבדקו.
לאורך השנים 2020-2024 העירייה ביצעה דילול של חזירי הבר באמצעות פקח נזקי חקלאות שפעל לרוב מחוץ לשכונות העיר, בניסיון למנוע מראש חדירה של פרטים סוררים לאזורי מגורים. על פי הנתונים, דוללו 134 חזירי בר בתחום שיפוטה של העיר.
מה קורה בחברת מוריה? אין מערך בקרה מספק
פרק נרחב עסק במנגנוני הפיקוח על תאגידים עירוניים – בהם חברת "מוריה", זרוע הפיתוח העירונית שבבעלות עיריית ירושלים.
לפי הדוח, מוריה ותאגידים עירוניים נוספים שנבדקו העבירו בשנת 2023 תשלומים בהיקפים של 91 מיליון ועד 2.9 מיליארד ש"ח, אך אינם מפעילים מערך בקרה מספק. לצד שימוש בטוח יחסית במערכת הסליקה הבנקאית (מס"ב), התבצעו בחברת מוריה גם העברות בנקאיות בהיקף של כ־250 מיליון ש"ח, מבלי שנקבעה מדיניות לצמצום השימוש באפיקים עתירי סיכון.
עוד מצביע המבקר על ליקויים בניהול כוח האדם: החברה אינה מבצעת בדיקות רקע לעובדים, אינה משתמשת בשאלונים לאיתור ניגודי עניינים, גם לא ליועצים חיצוניים. "כתוצאה מכך היא עלולה להעסיק יועץ העלול להימצא בניגוד עניינים", מזהיר המבקר. בתחום הרכש, נהלי המכרזים של החברה מאפשרים שימוש מקביל בשתי מערכות דינים, לרבות כאלה שמקורן בחברות ממשלתיות, המאפשרות פטור ממכרז גם בסכומים גבוהים. מצב זה, כך נכתב בדוח, "יוצר עמימות וחוסר אחידות, וטומן בחובו סיכון לכך שההתקשרויות לא תמיד יגשימו את עקרונות היסוד של דיני המכרזים".
המבקר מדגיש כי האחריות אינה רק על החברות העירוניות: עיריית ירושלים, כמו רשויות נוספות, לא הנהיגה נוהל למניעת מעילות והונאות, לא העבירה הדרכות לעובדים, ולא פרסמה הנחיות מקצועיות בנושא. אנגלמן קורא למשרד הפנים לחזק את הממשל התאגידי בחברות העירוניות ולעגן את האחריות בחקיקה. במקביל, על עיריית ירושלים "למפות את כלל הפעולות הארגוניות למניעת מעילות והונאות שהן אינן מבצעות וליישמן".
מטה יהודה לא ערוכה לשריפות
באפריל 2025, זמן קצר לאחר סיום הביקורת, פרץ גל שריפות ענק בהרי יהודה, אשר אילץ את פינוי תושבי היישובים הסמוכים וגרם לפגיעה קשה בצמחייה, בבעלי חיים ובמערכות האקולוגיות באזור. בעקבות האירועים פנה המבקר אנגלמן לראש הממשלה והתריע כי "אירועי השריפות האחרונים חייבים להיות קריאת השכמה להיערכות כוללת של הממשלה להתמודדות עם אירועים אלה".
ואולם, מבדיקת המבקר עולה כי גם לאחר התרעות קודמות, המועצה האזורית מטה יהודה לא נערכה כנדרש. כבר בביקורת הקודמת צוין כי המועצה לא הקצתה תקציב מתאים ולא פעלה מול היישובים בית מאיר ונטף כדי לוודא ביצוע של הנחיות רשות הכבאות, לרבות הכשרת אזורי חיץ והכנת תוכניות הגנה. אמנם בשנים 2022–2024 הוקצה תקציב של כשלושה מיליון שקלים ליישובי המועצה לצורך היערכות לשריפות, אך לפי הדוח, המועצה אינה עוקבת בפועל אחר יישום ההנחיות – ולא מחזיקה בתיעוד כלשהו לגבי המצב בשטח.
נכון למאי 2025, לא הועבר לידי הביקורת כל תיעוד על פעולות שבוצעו להכשרת אזורי חיץ ביישובים בית מאיר ונטף, או על תוכניות הגנה לשעת חירום. בכך, קובע המבקר, נותרה המועצה בפער משמעותי מהנדרש לצורך הבטחת בטיחות התושבים והסביבה.
