דביר רווח ז"ל, קצין אג"ם בגדוד גרניט 932, התקשר לחבר ששהה בפנמה ודחף להקים עמותה שתדאג ללוחמים “ביום שאחרי”. יומיים לאחר מכן הוא נפל בקרב. חבריו החליטו להפוך את בקשתו למציאות – והקימו את עמותת גרניט להגשמת צוואתו.
"דביר ציון הי"ד, בעל לאור ואב לצור (בן שנתיים) ופאר (בת 5 חודשים) שנולדה לאחר נפילתו, למד בתיכון אורט גבעת רם, במגמת חשמל ואלקטרוניקה. מי שהעניק לו השראה הוא סבא יעקב, ניצול שואה שעבד כחשמלאי והיה קצין בצה"ל. מאז 7.10 ולאורך כל הדרך עד נפילתו - 470 ימי לחימה - דביר הביא לגדוד אומץ, תחבולות, וניסיון רב כמ"פ בוגר", מספר אביו אברהם רווח.
"כשקיבל לידיו את פלוגת הפלחו"ד באמצע המלחמה, דביר הוביל את הפלוגה למבצעים רבים בנחישות, בגבורה, במנהיגות ואומץ בלתי נדלה בחתירה למגע ובהצלחה רבה. תוך כדי פריצת דיסק שגרמה לו לדדות ובכל זאת להגיע תמיד ראשון, המשיך להילחם, מבלי להירתע מכאבים או מהמכשולים שנקרו בדרכו. אחד המבצעים לדוגמא, היה תפיסת כ-200 מחבלים באזור שיפא"".
קראו גם:
מהי העמותה שדביר ביקש להקים?
"עמותת גרניט שהוקמה בצוואתו שמה לה למטרה מספר דברים: תמיכה וימי ווליווי רגשי לבוגרי הגדוד, סדנאות שיקום לפצועים, מנטורינג וסיוע בשילוב בחיים האזרחיים לאחר השחרור. העמותה הנה בית קהילתי לבוגרי הגדוד, למשפחות השכולות, לפצועים ולפגועי הנפש. אלה שרואים וגם השקופים. מתוך מטרה לחבר, לאחות ולתמוך מתוך האמונה שהקהילה היא המפתח לריפוי".
מה חשוב לכם שיזכרו מדביר?
"את טוב ליבו, את רגישותו לחייליו, את גבורתו ואת הערכים שליוו אותו תוך, מנהיגות, צניעות וענווה. דביר השאיר אחריו מורשת של רעות לוחמים, לחימה בגבורה ובנחישות, תוך גילויי רגישות לפקודיו".
