על רקע הלחימה בדרום והחשש מפני אירועי 'שומר חומות 2', גם בכמה מהשכונות החרדיות, כמו הר נוף, רמות ובית וגן, הבינו תושבים שעליהם לקחת את ההגנה לידיים והחלו להקים כיתות כוננות. אלא שבניגוד לשכונות אחרות שבהן יש יוצאי צבא ובעלי רישיון לנשק, כאן המשימה מורכבת יותר.
"שכונת הר נוף היא שכונה חרדית בלי יוצאי צבא ובלי נשקים כמעט, ואין פה שום מענה בטחוני חוץ מסיורים מזדמנים וחלקיים של המשטרה", מסביר שמואל דרילמן, חרדי תושב השכונה שהתבקש להקים כיתת כוננות. "התבקשתי על ידי המינהל הקהילתי להיכנס לתמונה, יצאנו למירוץ, ובתוך שלושה ימים הקמנו כיתת כוננות שיש בה קרוב ל־40 בעלי נשקים, כולם תושבי השכונה, חרדים ודתיים־לאומיים. השגנו אמצעי זיהוי, הכנסנו את כולם לאפליקציה אחת כדי שנוכל לקבל התראות בשבת, וגם קיבלנו אישור מהמשטרה לחסום את הכניסה לשכונה בשבתות".
לדברי דרילמן, מכיוון שהר נוף משויכת לתחנת 'מוריה', השוכנת בשכונת תלפיות בקצה השני של העיר, במידת הצורך תוכל כיתת המתנדבים לתת מענה מהיר יותר. במקביל התושבים מנסים לקדם הקמה של תחנת משטרה בתוך השכונה עצמה. "קיבלנו אישור עקרוני להקים נקודת משטרה פעילה בשכונה כחלק מהחמ"ל הקבוע, אבל זה מותנה בכך שנצליח לשפץ ולהכשיר את המקום כך שיהיה מוכן וראוי לשימוש כמו שצריך", אומר דרילמן. "עובדים על זה כבר שנתיים, היו כמה בקשות ולא הצלחנו. עכשיו, בגלל מצב החירום המינהל הקהילתי הסכים למקום, אבל הוא צריך שיפוץ". בינתיים מתנדבים מהשכונה עמלים לפנות ולנקות את המחסן המוזנח ולהפוך אותו לראוי לשימושן של כיתת הכוננות והמשטרה.
יש תושבים שביקשו להוציא רישיון בגלל המצב? "בימים האחרונים אנחנו מקבלים המון בקשות לסיוע בקבלת רישיון. לצערי, מכיוון שהר נוף לא נחשבת ליישוב בסכנה, לא קל פה להוציא רישיון". קיבלתם פניות מנשים? "כן, בהחלט. יש שוטרת חרדית בשכונה שביקשה להצטרף, ויש נשים ובנות שמתנדבות במטה".
גם בבית וגן התארגנה כיתת כוננות של תושבים. "לפני כ־14 שנים, אחרי הפיגוע שהיה בהר נוף, התחלתי להתנדב במשטרה", סיפר חיים מסיקה, תושב השכונה ואב לארבעה ילדים ששניים מהם מגויסים. "בגלל מצב החירום הזה יש סוג של היסטריה בכל המדינה. אז פנינו לרבנים של השכונה והקמנו כיתת כוננות, וכבר הצטרפו אליה עשרות מתנדבים ואנחנו פועלים בשיתוף עם המשטרה והעירייה".
לדברי מסיקה, כיתת הכוננות אמורה לסייע למשטרה. "אנחנו לא יכולים לשים שוטר אחד בכל בית כנסת או בית מדרש, אבל כן יכולים שיהיו שם מתנדבים שלנו. אנחנו רוצים להקים מרכזייה, כדי שבעת הצורך, חלילה, אנשים שלנו יוכלו להיות במקום שצריך בתוך 30 שניות. אצלנו עוד לא פנו נשים בבקשה להתנדב, אבל אם הן ירצו אין לי בעיה עם זה".
עוד בחדשות:
אבישי כהן, חבר המועצה ותושב שכונת בית וגן, מתנדב בעצמו במשטרה כבר 14 שנה. לפני כשנתיים הוא הקים את 'מגן' - מתנדבים יוצאי צבא. "את 'מגן' הקמנו ללא קשר ללחימה, כשהמטרה היתה לחבר את המינהלים הקהילתיים למשטרה. כיתות הכוננות כפופות למשטרה ולמערך החירום. אנחנו מקבלים מתנדבים חמושים ומפעילים אותם בשוטף, כמו בהכנסת ספר תורה או בפעילות שכונתית כלשהי. ואלה שהם בלי נשק יכולים להתנדב בלי לצאת לשמירה".
יש הבדל בין שכונות חרדיות לאחרות? "ההבדל הוא בהון האנושי. בשכונות לא חרדיות יש הרבה בוגרי צבא, לעומת השכונות החרדיות ששם אין הרבה בכלל. אין לי ספק שהאירוע הזה יגרום לשינוי. אנחנו כבר רואים את זה. עכשיו מתגייסים הרבה בחורים חרדים שלא נמצאים בישיבה, ויש גם נשואים שמתגייסים למשטרה".
ובתוך כך, בתוך סיפורי הגבורה הרבים וחירוף הנפש בדרום היו גם לא מעט מתנדבי 'איחוד הצלה' חרדים שהגיעו לזירות השונות והעניקו סיוע תחת אש. מוטי שטיגליץ מפסגת זאב שהה עם משפחתו במושב תפרח הסמוך לאופקים, שאליה מיהר עם הדיווח על ירי. "גרנו בדרום עד לפני חצי שנה. אנחנו רגילים לשמוע אזעקות, אבל הפיצוצים היו קרובים וחריגים ואז כונן שלנו דיווח שיש יריות ולא לצאת".
כשעוד ועוד דיווחים על פצועים באופקים החלו להגיע, החליט שטיגליץ לעלות על רכבו ולהגיע אל הזירה. "נסעתי בעצם על הציר שבו נסעו המחבלים באותו זמן, אבל בשעת אמת לא ידעתי את זה".
כשהגיע לאופקים הוא החל להגיש סיוע לפצועי הירי הרבים שהחלו להגיע. "היה פצוע קשה שחטף ירייה לחזה. למזלי היה שם גם פרמדיק שלנו והוא עשה לו כמה פרוצדורות יותר מורכבות, אבל המצב שלו הידרדר. כששאלנו מה קורה עם האמבולנס, אמרו לנו שלא שולחים כרגע אמבולנס לאופקים כי היא תחת מתקפה.
"הבנתי שהוא ימות אם יישאר בשטח והחלטתי לפנות אותו בעצמי ל'סורוקה'", הוא ממשיך. "העמסנו את הפצוע על המכונית שלי. ראיתי בחוץ שוטרת שעומדת ליד ניידת ואמרתי לה: 'אני יודע שיש יריות, אני רואה שיש מחבלים בחוץ, אבל אני חייב שתאבטחי אותי'. והיא אומרת: 'אין לי כרגע פקודות אז מה שאתה אומר אני עושה'". מוטי והשוטרת העבירו את הפצוע לצוות הרפואי בבית החולים ומייד חזרו לפנות פצועים נוספים. "אני לא יודע אם הוא שרד. הייתי מאוד מאוד שמח לדעת אם הוא שרד. אני מקווה שכן".
עוד בחדשות:
עד הצהריים הספיק מוטי להעביר פצועים נוספים לסורוקה, כולל חיילים, ולסייע לפצועים קשה. "היו כל כך הרבה פצועים קשה. מעולם לא עשיתי חסם עורקים ובאותה שבת עשיתי שישה. בזמן שהמערכת קרסה לחלוטין 'איחוד הצלה' הוציאו את האנשים מהמיטות ומבתי הכנסת לאמבולנסים ופשוט הורידו אותם דרומה. פגשתי אנשים מירושלים עם הטלית והחליפה. מעודד לגלות שאנשים נתנו את כל מה שהם יכולים גם בזמנים שנראה שסוף העולם הגיע".
