ביום שני הקרוב יצעדו אלפי תלמידים ירושלמים למערכות החינוך המוכרות - הממלכתי, הממ"ד, הממ"ח והחרדי. השנה קבוצה של כ-80 תלמידים תצעד למערכת חדשה לגמרי: חינוך ממלכתי-יהודי-קהילתי בשם 'נביעה'.
"ממלכתיות זה לא מגזר אלא ערך", מסבירה מי שהובילה את הרעיון החינוכי החדש, קרן אפלבאום ריף, אם לארבעה מקטמונים. "החזון שלנו הוא לחנך לשלושת הערכים האלה: ממלכתיות, יהדות וקהילתיות".
קראו גם:
חוזה חדש עם ההורים
לדברי אפלבאום ריף, הרעיון נולד כמה פעמים עד שיצא לפועל. "פעם אחת בהיותי בוגרת מבוע - בית מדרש ישראלי. אני עובדת שם ב-20 שנה האחרונות ורואה את היקף הביקוש שיש לבית מדרש שאינו ממיין או אינו מבקש לייצג או להתפקד כדתי וחילוני. בפעם השנייה זה כשהייתי צריכה לרשום את הבת שלי לכיתה א' - היום היא עולה לכיתה ז'. עמדתי מול השאלה הראשונה של המערכת - האם אני רוצה ממלכתי או ממלכתי-דתי? למה זו השאלה החינוכית הראשונה לפני שאני בוחרת מסגרת?
"אני חושבת שאנחנו בית שחי חיים יהודים מלאים, ואף פעם לא נדרשתי למילים דתי או חילוני כדי להסביר לעצמנו או לילדים שלנו למה אנחנו עושים ככה, ולמה אנחנו לא עושים ככה. בפעם השלישית, הקמתי את בית המדרש לחינוך יהודי לפני איזה חמש שנים, הרגשתי שיש הרבה שאלות שלא נדונות בצורה מספקת, ואמרתי 'בואו נפתח מקום שאפשר לשאול בו את השאלות האלה ולייצר את העתודה החינוכית שבבוא היום תהיה המורות והמורים של החינוך שאנחנו נקים'".
הפעם הרביעית והאחרונה שבה עלה הרעיון לקדם את המיזם החינוכי היתה אחרי שבעה באוקטובר. אפלבאום ריף סיימה אז ללמוד בתוכנית מנדל, שם פיתחה את הרעיון שלה, וכשמצאה עצמה מקימה בית ספר למפונים, הבינה שהגיע הזמן להפוך את החלום למציאות.
"זו היתה התנסות מאוד מלמדת וכבר רגל אחת לתוך ההקמה", היא אומרת. "לפני שנה מצאתי לי שותפים וכבר הוצאנו לאור את הדבר הזה בצורה קונקרטית שמעיזה להגיד, כאן בירושלים אנחנו שואפים להקים חינוך שהוא גם קהילתי, ושנותן את דעתו באופן עמוק על ממלכתיות, על ציונות, על יהדות. החוזה החדש שאנחנו רוצים לקיים עם ההורים הוא חוזה שבו דתי וחילוני הם לא נקודות מוצא חינוכיות, הם לא יעד חינוכי והם לא ייכנסו לבית הספר כתיאור של זהות מלאה או רצינית".
בית כנסת לא רק בכיפור
הביקוש למיזם שזוכה לתמיכת קרן ירושלים היה גבוה. למפגש מקדים הגיעו משפחות מהחינוך הממלכתי והממ"ד, מירושלים ומחוצה לה. חוץ מכיתה א', ייפתחו גם 2 גנים לגילאי 3-4, ולריף כבר פנו מיישובים סמוכים לירושלים בבקשה להקים מודל זהה ביישובם.
"השנה בירושלים, זו הפעם הראשונה שיהיו יותר תלמידים חרדים מאשר תלמידים חילונים וזה מעמיד בסימן שאלה את החינוך הממלכתי בעיר", אומרת חברת המועצה מרים סלע, שבתה הבכורה תלמד בכיתה א' במוסד החדש. "כאן נכנס הסיפור של בית הספר נביעה, שעיריית ירושלים ומנח"י וראש העיר מאוד מאפשרים את ההקמה שלו. אני מאוד מאמינה בזה, גם כאמא וגם כנבחרת ציבור מטעם סיעת התעוררות שפועלת לשמור על ירושלים כעיר ממלכתית וסובלנית.
"כמי שגדלה בבית חרדי וכיום כבר לא דתייה אבל מאוד אוהבת ושומרת על מסורת ישראל, חשובים לי המרכיבים הזהותיים והתרבותיים ביהדות, כמו חגים ומנהגים. אני לא רוצה להגדיר את עצמי חילונית או דתית, אבל כן חשוב לי מאוד שהילדים שלי ילמדו וידעו. אני לא רוצה שהם יכירו בית כנסת רק ביום כיפור, אלא לאורך כל השנה. אני מאמינה שככל שבית הספר הזה יצליח, זו תהיה אבן שואבת לציבור שמאס בהגדרות מצמצמות של דתיים, חילוניים, שמאלנים, ימניים ורוצה לשים במרכז את הערכים היהודיים ואת האדם במרכז".
להצמיח את הממלכתי
וכמו כל דבר חדש, גם החינוך החדש נתקל באתגרים. תלמידי 'נביעה' ילמדו בבקעה, בתוך המבנה של בית הספר גאולים, שקיבל אותם בפנים מאירות. "זה לא ברור מאליו שפותחים בפנינו את בית הספר ויודעים לתת לזה מקום", מדגישה סלע.
"התעקשנו להיות רשומים תחת הזרם הממלכתי, אפילו שבממלכתי-דתי יש יותר משאבים", מסבירה אפלבאום ריף. "כרגע בתי הספר הממלכתיים בירושלים באופן יחסי מתרוקנים, אז הדיל היה להיכנס לתוך בית ספר ממלכתי קיים. זה מאתגר אותנו להבין איך אנחנו מצליחים לייצר את הייחודיות שלנו ולשווק את החדשנות שלנו, כשנכנסים לתוך מקום שהוא לא חדש אבל אני מאמינה שנצליח בכך".
